דרארי//פאנפיקים מתורגמים

A muggle stripper? Really?- part 2

הפאנפיק מתורגם מתוך ספר בשם- A muggle stripper? Really?- שנמצא כאן בוואטפד וכך גם שאר החלקים שלו.

אזהרה: הפרק מכיל תכנים מיניים.

חשפן מוגלגי? באמת?- חלק 2
הבית של הארי- Harry's house

ניגשתי אליו, תפסתי את צווארונו, משכתי אותו ממושבו ונשקתי לו.  "אתה, מטומטם ארור."  ונישקתי אותו שוב. 
הפעם הוא הגיב לנשיקה בחזרה. 

"אני מניח שבכל זאת יש לי מזל."  דראקו גיחך.
"מה?" 
"על הבמה. אמרתי שאולי יהיה לי מזל."  הוא גיחך שוב.  "אני מניח שכן. השאלה היא, איזה מזל יש לי?"  סוף סוף תפסתי, וגם גיחכתי.  "למה אתה יכול להתכוון?"  אמרתי בבלבול מזויף. 
דראקו פשוט נשא מבט, ושלחתי מבט תמים לאחור. 
"בסדר גמור."  דראקו נישק אותי שוב בערך. 
"האם אני בר מזל מספיק לגרום לקראש שלי בעשר שנים האחרונות שלי בקרוב לדפוק אותי בקרוב?" 

"אתה בוטום? ה-דראקו מאלפוי הוא בוטום?" שאלתי בחוסר אמון.

"דראקו בלאק למעשה, שיניתי לשם נעוריה של אימי. ואני יכול להיות."  הוא דחף אותי לקיר והחל לנשק אותי שוב.  מה שהסתיים בלפחות חמישה היקיקים גדולים על הצוואר שלי. 
"אז. אני מרגיש די דומיננטי, היום. אבל אני רוצה גם זין די גדול."  דראקו הביט בעיניי.  "מה דעתך שארכב עליך?"  הרגשתי שברכיי נחלשות תחתי, זה היה רק ​​דראקו שהרים אותי עכשיו. 

"בבקשה..." ניסיתי לנשק אותו שוב.  אבל הוא דחף אותי לקיר. 
"לא אמרתי שאני מרגיש דומיננטי היום?"  זה לא היה איום, רק הקנטה. 
"דראקו .. בבקשה ... סתם ..." הוא התחיל להזיז את רגלו באזור ... התחתון שלי.
"לעזאזל ..."
"אתה רוצה שאגע בך?"
"כן." 
"שארכב עליך?" 
"לעזאזל ... כן." 
"שארכב עליך טוב?"  לפתע הוא תפס באיברי דרך מכנסיי. 
"אלוהים כן!"  נאנחתי כשהוא משפשף אותי. 
"כדי למצוץ אותך?"  הוא נישק את צווארי שוב. 
"לנשוך אותך?"  והוא נשך.  לא כואב מדי, אבל מספיק כדי להרגיש כל כך ... טוב.  "כן ..." זה יצא בלחש, ואחרי נאנחתי. 

"מה אני מקבל על זה?"
"לא משנה מה ,לעזאזל , מה שאתה רוצה."  בטעות הכיתי את ראשי בקיר, אבל לעזאזל.  זה הרגיש טוב מדי.  איך זה ירגיש איתו-?  נותקו לי המחשבות. 

"אני רוצה שזה יהיה דבר קבוע. אנחנו. במערכת יחסים אמיתית."  הוא נעל את עיניו בעיני.  "לא רק סטוץ' של לילה מפעם לפעם." 
"כן, בבקשה."  סוף סוף משיג אותו לעצמי.  הכל שלי. 
"רוצה שנלך לבית שלי או שלך?"  שאל דראקו. 
"שלך?" 
"אני גר ברחוב מסכן, עם הרבה בתים מסביב וקירות דקים. בלי חומר סיכה וקונדומים."  הודיע ​​דראקו. 
"שלי. בהחלט שלי."  נישקתי אותו.  "זה פשוט ברחוב. כך שאף אחד לא יכול להופיע רק בבית שלי."  דראקו פשוט הנהן.