דרארי//פאנפיקים מתורגמים

exhibitionist

exhibitionist- חשפן
תורגם מao3
הידעתם? הגדרה זו של חשפן היא כשאדם רוצה למשוך תשומת לב הוא מתנהג בצורה חושפנית בשביל להשיג אותה

דראקו לא ידע למה הוא צריך לשבת כאן ולסבול את מה שהוא ידע שיהיה לא רק בזבוז זמן אלא גם עינוי איטי שבסופו לא תהיה לו ברירה אלא לעקור את עיניו. הוא לא ידע למה הוא הוזמן ל...דבר הזה , וגם לא למה הוא הסכים להשתתף בזה כשהוא יכול היה בקלות רבה להגיד לא ולא לחשוף את עצמו לזוועות כאלה.

גאווה סלית'רינית טיפשה. או הצורך לראות את פוטר מביך את עצמו ביסודיות. כך או כך, דראקו קילל את העבר שלו על כך שהוא מאתגר את פוטר.

האורות כבו והודיעו לדראקו שהתוכנית עומדת להתחיל. הוא שקל לקום ולעזוב. מה שכנראה היה הדבר החכם יותר לעשות. אבל חלק ממנו - החלק שצחק על פוטר ושאל אותו אם הוא חושב שהוא יכול לעשות עבודה טובה יותר מהחשפן המקצועי שנשכר להופיע במסיבת הרווקות של לונה - רצה להישאר ולראות מה הולך לקרות.

ואז המוזיקה פגעה באוזניו: ​​מוזיקה לא מוכרת, איומה, עילגת. זו כבר הייתה טעות ענקית. הוא צריך לקום ו-

זרקור יחיד האיר את הבמה, וחשף לעיניו של דראקו מוט ריקוד כסוף שהוא הכיר.
רגל גברית מאוד ,הופיעה מתוך החושך ועטפה את המוט, הוא לא יכול היה להסיט את מבטו.

המוזיקה המשיכה להתנגן, ובתוך פעימה אחת, שאר הגוף שהרגל שייכת לו עבר אל האור, מותיר את פיו של דראקו פעור כאשר מבטו נע ללא רצונו במעלה הרגל, מהשוק החשוף לברך מעט אפרורית, מעלה מעל ירך לא שזופה עד שולי מה שנראה כמו -

פיו של דראקו התייבש, והוא בלע. האם הוא - לא, מרלין, הוא לא יכול היה ללבוש - חצאית מיני משובצת ירוקה-שחורה.

לדראקו לא היה זמן לעבד את המידע הזה לפני ששאר הגוף הזה הגיע לעין. קו דק וחשוף של בטן מוגדרת הראה שובל של שערות שחורות קצרות שיורדות מהטבור ונעלמות מתחת לחצאית הקצרה. האזור שמעל הטבור כוסה בחולצה לבנה, קצרצרה ומכופתרת. זה היה פשוט, מלבד העניבה הירוקה-שחורה שהובילה את מבטו של דראקו למעלה, ובכל זאת זה גרם למכנסיים של דראקו להתהדק.

נושא הסלית'רין של התלבושת שלו היה ברור מדי, הוא התגרה בדראקו כפי שרק פוטר יכול היה.

כשהמבט שלו עלה למעלה, דראקו סוף סוף נתקל בפניו של פוטר: שפתיים פשוקות מעט, עור זוהר באור הזרקורים הבהיר, שיער מבולגן כמו תמיד. לבוש כך, עומד על הבמה עם הרגל הזו כרוכה סביב מוט, הוא נראה סקסי יותר ממה שדראקו חשב שאפשרי.

ברור שפוטר לא היה רקדן. היה חסר לו את החן והשליטה של ​​רקדן מקצועי. אבל עדיין היה משהו באופן שבו פוטר רקד שדראקו הופנט: מגושם ולא מקצועי ככל שהיה. הוא לא יכול היה להסיר את עיניו ממנו כשהקיף את המוט והצמיד את ירכיו אליו; כשהחליק את גופו עליו למטה, גורם לחצאיתו להתרומם, חושף אפילו יותר מרגליו... ומהגב. דראקו במיוחד לא יכול היה להסיט את מבטו כאשר הבחין במה שנראה כמו מכנסי תחרה שחורים.

ואז הקצב השתנה מעט, ופוטר התחיל להוריד את בגדיו לאט. זה היה כאילו הוא ידע שדראקו עוצר את נשימתו עם כל כפתור שהוא פתח, עם כל תנופה של ירכיו, בכל פעם שדחף את אגודליו לתוך שולי החצאית שלו. כמעט נתן לדראקו לראות מה יש מתחתיה. זה היה כאשר דראקו ידע שההסכמה לשבת ולצפות במופע שלו הייתה טעות- מכל הסיבות הטובות ביותר.

כי כשהכפתורים נפתחו לבסוף, והחולצה הייתה תלויה פתוחה מעל פלג הגוף העליון המפתיע של פוטר, כל מה שדראקו רצה לעשות זה לקום ממושבו ולנשק את החזה החשוף שלו. וכשסוף סוף, סוף סוף משך את הרוכסן של החצאית הקטנטנה, דראקו רצה ליפול על ברכיו מול הזין הלבוש תחרה שלו.

ולעזאזל, הוא היה משלם אם פוטר יתרחק מהבמה ויעשה את הריקוד המגושם והמופרע שלו קרוב יותר אליו; עליו.

דראקו ניסה, לשווא, לדחוף את התמונות האלה ממוחו ולהעמיד פנים שהוא לא קשה כמו אבן. אבל אי אפשר היה להכחיש את זה.

הוא הפסיד בהימור.

ובנימה זאת- לכו לקרוא את שאר הספרים שלי- קדימה!