"זאין אני הולך להישבר" הארי אמר לחבר הילדות שלו.
הם ישבו בדירה של זאין, שהפעם לא נתן למתולתל להתקרב אל אלכוהול, רוצה שהאחר יגיע פיקח אל בעלו.
"הארי, פאק עוד קצת, חודשיים ושלושה שבועות ואתה שולח את הבני זונות האלה לכלא" הוא אמר בניחום. זאין הוא היחיד שיודע על מה שקרה, כי הארי לא יכל לשמור את זה עוד, וידע שלהגיד ללואי זה לא אופציה.
"פאק כשהוא אמר לי שההבטחות שלי לא שוות כלום אני יודע טוב מאוד למה הוא התכוון, והוא צודק. לעזאזל, אני הבטחתי לו שאני בחיים לא אתבייש בו, שאני תמיד אוהב אותו ואהיה לצידו בכל מצב. כנראה שמגיע לי הסבל הזה" הוא אמר כבר בוכה מזמן.
"תספר לו" זאין קבע
"אין מצב"
"הארי את-" הוא התחיל ונקטע בידי האחר
"הוא יגיד לי ללכת עכשיו למשטרה, הוא יהרג, לא, הוא ירצח, הם ידעו שהוא יודע. הם ידעו ששיקרתי להם, ואז שנינו נמות. וזאין, לא אכפת לי מעצמי, אבל אם הוא ימות, אם לואי שלי ימות אני אפילו לא יודע מה ייקרה לי, אני לא מסוגל לחשוב על זה" הוא אמר והדמעות התחדשו בעיניו.
"הם פשוט זונות" שחור השיער אמר וחיבק את חברו, "שתופסים אותי בביצים" המתולתל אמר.
הוא החנה את המכונית הכסופה בחנייה של הבית הגדול.
"לו, אני בבית" הוא אמר,
"אני לא יודע למה אני טורח, אני באמת לא. אבל האוכל מוכן והוא על הכיריים, אתה צריך רק לחמם. אחר כך כשהוא יתקרר תשים הכל בקופסא ובמקרר"
הוא אמר אל אותו אחד שלקח את הלב שלו.
לואי נפגע היום, מאוד. הוא לא רצה קשר עם המתולתל, אבל הוא ידע שאם הוא לא יכין לו אוכל האחר לא יאכל היום.
לואי שנא את זה, הוא כל כך שנא את העובדה שאכפת לו ממישהו שלא אכפת לו ממנו, שהוא דואג למישהו שדואג לו כשאף אחד לא רואה. הוא שנא את זה שהוא אוהב מישהו, שכנראה לא באמת אוהב אותו.
הוא התכוון ללכת להתקלח במקלחת של האורחים לפני שהסתובב אל המתולתל שחיכה שהאוכל יתחמם, ובהה בגב שעון היד שלו עם חיוך דבילי.
"בבקשה אל תעשה את זה" הנמוך אמר על סף שבירה.
"לעשות מה?" הוא שאל והרים את מבטו במידיות, אוהב להסתכל על בעלו.
"אל תעשה כאילו אתה אוהב את מה שכתבתי לך על השעון" הוא אמר בכאב.
"לו... אני אוהב אותך. אני באמת אוהב אותך"
"איפה האהבה הזו? למה אני לא רואה אותה יותר? פעם היית אומר לכל אדם ברחוב שאנחנו ביחד, היום אני אומר תודה אם אתה הולך לידי. מה קרה לך?"
"אני לא יכול להגיד לך"
"אני הולך להתקלח. אני כל כך מטומטם, אבל אני רוצה שנישן ביחד הלילה. הפעם אני לא אלך לסלון" הנמוך אמר לבסוף.
"ברור, אני, בטח! אנחנו ישנים היום ביחד" ירוק העיניים זרח באושר.
לואי חייך אליו חיוך קטן ומריר, מריר כמו ההרגשה שלו והסתובב אל המקלחת.
הוא בהה בהשתקפות שלו, "אני אשן לידך הלילה, כי זו הפעם האחרונה" היא מלמל אל ההשתקפות ונכנס אל המקלחת.
——————
ilorenpayne אומרת לי להעלות הכל.
אבל לא באלי להעלות הכל אז אני מעלה את הפרק הזה ועוד אחד ואז היום יש מרתון קטן של שלושה פרקיםシ
YOU ARE READING
Businessman
Teen Fiction"אנשים יאהבו אותך משתי סיבות; אחד יש לך כסף, שתיים יש לך כסף" "תפסיק להיות כזה!" "כזה מה?" "כזה פסימי תראה כמה טוב יש בעולם!" "אני לא פסימי, אני ריאלי. ולא אמרתי שאין טוב בעולם, יש, אבל הוא מועט" "מה שתגיד" "אל תגלגל עליי עיניים" "סליחה, שכחתי שאתה...
