רק עוד אחד || Just One More || יונמין ויקוק נאמג'ין

3

--- נק' מבט יונגי:
"אוקיי כולם מוכנים?" נאמג'ון שאל את כולנו.
"כן, רק בואו נגמור את זה מהר כי הוא כבר עצוב, הוא חושב ששכחנו את היום הולדת שלו" טאה אמר בקול עצוב.
"אל תדאג, הוא יישמח ממש כשיגלה מה הכנו לו" ג'ין ענה לו נותן לו חיבוק עידוד.
"איפה הוא נמצא עכשיו? לאן הוא הלך?" שאלתי אותם.
"הוא במקלחת, בגלל זה הוא גם לא שומע אותנו עכשיו" הוסוק ענה לי.
"אוו" הנהנתי.
שמענו כולנו את הסגירה של המים והמשכנו לדבר על דברים סתמיים שלא קשורים. כי ידענו שאם קוקי סגר את המים זה אומר שהוא יכול לשמוע אותנו עכשיו.
"קוקי, אתה מוכן? אתם מאחרים, רד למטה" ג'ין קרא לו.
"אני מוכן, יוצאים?" קוקי היה נראה מבואס, הוא באמת חושב שאנחנו שכחנו מהיום הולדת שלו?
אבל עוד רגע הוא ממש יישמח.
"כן יוצאים", הובי ענה לו.
קוקי פתח את הדלת לחניה ועמד בפה פתוח במשך כמה שניות, המום מההפתעה שחיכתה לו שם.
"מזל טוב ילד" אמרתי לו.
"יום הולדת שמח" הובי אמר.
אנחנו מקווים שאתה אוהב את זה" נאמג'ון אמר.
"אם אתה לא אוהב אנחנו יכולים להחליף" ג'ין אמר בדאגה"
ג'אנגקוק הסתובב אחורה למצוא את טאה, קפץ עליו, ונתן לו נשיקה ענקית. "אתה באמת קנית לי את זה? זה בשבילי? אתה באמת קנית לי למבורגיני בצבע סגול כרום!?" שאל ונישק אותו שוב לפני שטאה יכל להוציא מילה מהפה.
"יאא, זה לא רק ממנו" ג'ין התלונן.
"כן זה מכולנו" טאה אמר אחרי שקוקי סוף סוף שיחרר אותו.
"תודה!!! ואני כבר חשבתי ששכחתם אותי" קוקי אמר בפרצוף עצוב כשהוא מחזיק את היד של טאהיונג.
"איך לעזאזל אנחנו יכולים לשכוח מהיום הולדת שלך? אתה מזכיר אותו בערך בכל יום בחודש האחרון" עניתי לו.
"זה רק כדי שתזכרו עד כמה זה יום חשוב!" הוא ענה לי.
"ברור, כי לא כל יום חוגגים יום הולדת 123" צחקתי עליו.
"כן!" הוא ענה ברצינות והמשיך "זה מספר מגניב רצח! הוא בסדר עולה! אני כבר מחכה ליום שיהיה לי יום הולדת 1234!" הוא קיפצץ בהתרגשות.
"אוח, אין לי כוחות אליך" אמרתי וגילגלתי עיניים.
"בואו נצא כבר, אני כבר מותש" ביקשתי.
"אני מסכים עם שוגה, אתם תאחרו ליום הראשון. לכו כבר." ג'ין אמר.
"אוקיי" טאה אמר ונכנס לאוטו ביחד עם קוקי.
"אבל לא באוטו הזה, צאו החוצה. אנחנו לא רוצים למשוך תשומת לב מיוחדת" אראם אמר.
קוקי גלגל עיניים ויצא מהמכונית החדשה שלו. "זה לא הוגן! זו המתנת יום הולדת שלי ואני רוצה להשתמש בה"
"אל תהיה עצוב, אנחנו נלך אחרי הלימודים לשחק בה קצת אוקיי?" טאה אמר לו, והם נכנסו למכונית שלי.
"אוקיי" קוקי ענה, קצת פחות מבואס עכשיו.
"ביי ילדים בהצלחה בבית ספר" ג'ין אמר.
"כאילו שנזדקק לזה" אמרתי וגלגלתי עיניים.
"ביי אבא, ביי אמא" טאקוק אמרו.
"ביי, יום טוב גם לכם" הובי אמר.
התנעתי את המכונית ונסענו לבית ספר.

~~~

אוו, גמרתי עוד פרק😄😄😄
מקווה שאהבתם!
סוף סוף אנחנו רואים את הנק מבט של שוגה.
דרך אגב, הסיפטר יהיה מנקודות מבט שונות של הממברים. (הרוב כנראה יהיה משל יונגי או ג'ימין)
תעשו כוכב בבקשה. ותגיבו😊 הערות, והארות מתקבלות בברכה😄