רק עוד אחד || Just One More || יונמין ויקוק נאמג'ין

4

נק' מבט ג'ימין:
מלמלתי לעצמי "פייטינג" ויצאתי מהאוטו.
הרגשתי כאילו כולם נועצים בי מבטים.
זו עיירה קטנה, כולם מכירים את כולם, זה מוזר, זה לא כמו בסיאול, וזה לא מרגיש נוח בכלל.
התחלתי לחפש את המזכירות כדי לקבל את הספרים שלי ואת המערכת שלי. אבל נאבדתי, די מהר.
ניסיתי לחפש מישהו שאני אוכל לפנות אליו כשפתאום אחד מהתלמידים ניגש אליי והתחיל לדבר"
"אתה פארק ג'ימין נכון?" הוא שאל אותי ולחץ לי את היד. "אממ, כן" עניתי מבולבל. "מי אתה? ואיך אתה יודע את השם שלי?"
"היי, אני לי מין הו, אמממ , כולם בערך יודעים את השם שלך, אתה דמות חדשה בעיירה שלנו והיא מאוד קטנה, כשמישהו חדש מגיע כולם יודעים" הוא אמר וגירד בראשו באי נוחות.
"אוו" הנהנתי בהבנה. " אתה יכול להראות לי איפה המזכירות? אני צריך לקבל את המערכת שלי.." ביקשתי ממנו.
"בטח" הוא התחיל ללכת לכיוון שאני משער שזה איפה שהמזכירות נמצאת אז התחלתי ללכת אחריו.

קיבלתי את המערכת שלי, הוא הראה לי איפה הכיתה הראשונה שאני לומד בה. מסתבר שאת השיעור השני אני לומד באותה כיתה איתו אז הוא יבוא להראות לי איפה השיעור הבא. בשיעור הזה הוא הכיר לי אי ג'י און, ילדה חמודה. לי ג'י און סיפרה לי שאחרי השעה השנייה הם כולם יראו לי את הקפטריה, ומה הכי שווה לאכול, והם יכירו לי את שאר החבורה שלהם.
מסתבר שהם רבעייה, ומדי פעם יש עוד כמה שמצטרפים אליהם בארוחות ויציאות וכזה.

~~~

"או! הצלצול הגואל. אני גווע, ג'ימין בוא איתי, אני אראה לך איפה אנחנו יושבים" מין הו אמר.
הוא התחיל ללכת אז הלכתי אחריו, מנסה לזכור את כל המעברים והמקומות, שאוכל גם ללכת לבד אחר כך, אני נאבד בקלות.
נכנסנו לקפיטריה ומין הו התחיל ללכת לשולחן ספציפי שכבר זיהיתי בו את ג'י און, היא נופפה לי שלום מרחוק אז נופפתי אליה בחזרה וחייכתי. הם נחמדים פה יותר משציפיתי.
הגענו לשולחן והם התחילו לעשות לי היכרות איתם.
"היי, אני כריסטיאן וויט, אתה יכול לקרוא לי כריס" הוא אמר לי וחייך והושיט לי יד ללחיצה. לחצתי לו את היד ואמרתי בשיא הטקט, "אתה לא קוריאני"
"ממש גאון הדור" הוא צחק עליי, "אני מקנדה במקור, ההורים שלי פה בשליחות אז באתי איתם."
"אהה, הקוריאנית שלך ממש טובה" אמרתי לו.
"זה מה שקורה אחרי יותר מ5 שנים פה.." הוא הסביר.
הנהנתי בהבנה אליו, מגניב חשבתי, אני לא היחיד שחדש, גם אם זה לא בדיוק חדש אם הוא פה כבר יותר מ5 שנים..
עכשיו הנערה שישבה ליד ג'י און פנתה אליי.
"היי, וואטנאבה יורי, וכן גם אני לא קוריאנית, אבל אני פה יותר זמן מכריס" היא אמרה והרימה יד לעשות שלום קטן כזה באוויר. החזרתי לה שלום.
לפי השם הבנתי שהיא יפנית. מגניב, בית ספר שלא כולם פה אותו דבר, אני אוהב את זה.
התחלנו לדבר וגיליתי שיש לי שיעור משותף עם כל אחד ואחד מהם. שזה אחלה, כבר הכרתי 4 חברים חדשים. זה מעולה כי ככה דאגה אחת פחות אני יכול להסיר ממני.
הם התחילו לדבר איתי על בית ספר ועל כל מיני דברים שהם עושים פה, ופעילויות אחרי הלימודים אבל לא ממש הקשבתי, הייתי עסוק בלהסתכל על כל האנשים שבקפטריה, סתם מתוך סקרנות.
פתאום תפס אותי משהו שראיתי בקצה העין, קבוצה של 4 בנים יפיפיים שנכנסו לקפטריה. הסתובבתי כולי כדי להסתכל עליהם, וואו הם חתיכים.
בהיתי בהם עם עיניים פעורות ושאלתי את ג'י און שלידי " מי אלה?" והפנתי את הראש לעברם כי לא רציתי להצביע.
"אלה ביטיאס, או באנגטאן, הם כולם אחים, מאומצים, אז אל תתפלא אם תראה את השניים שיושבים ממש צמוד אחד לשני מתנשקים או משהו, הם זוג, והם עושים את זה המון."
וואו, יש פה גייז, שיוצאים בפומבי, בבית ספר הקודם שלי לא קיבלו גייז בכלל, בגלל זה לא אהבתי להיות שם, רובם שם ירדו עליי כי אני גיי.
"לימני מבניהם עם השיער המתולתל טיפה קוראים טאהיונג, ולמי שמנשק אותו עכשיו קוראים ג'אנגקוק, אמרתי לך שהם יתנשקו באיזשהו שלב."
"על מי אתם מדברים?" כריס הפריע לג'י און באמצע ושאל.
"אני מסבירה לו על באנגטאן" היא ענתה לו.
"מי זה השמאלי ביותר שיושב בשולחן? שלובש שחור?" שאלתי אותם.
"זה יונגי, ומי שלידו ונראה ההפך הגמור ממנו זה הוסוק" מין הו אמר לי והצטרף לשיחה.
"הם גם זוג?" שאלתי, כי הם נראו ממש קרובים אחד עם השני.
"לא, הם סתם מבוזבזים. כל הבנות בבית ספר בערך ניסו לצאת איתם אבל הם דחו את כולם." כריס אמר.
"אל תשכח את הבנים, יונגי הוא בי, גם כל הבנים ניסו בלא הצלחה" יורי אמרה לי.
"והוסוק? הוא סטרייט?" כי לא בדיוק הבנתי כבר.
"תאמת שאנחנו בעצמנו כבר לא הכי יודעים. הם גם משפחה די חדשה בעיירה, הגיעו לפני 3 שנים, אבל הם נותרו מסתוריים כמו שהם הגיעו. הם לא מבלים עם מישהו אחר שהוא לא אחד מהם" כריס אמר לי.
"אל תפתח ציפיות לגבי אחד מהם, אתה סתם תתאכזב, הם לא יוצאים עם אף אחד, הם אפילו לא מסתכלים על הילדים מהבית ספר" יורי הוסיפה.
" הם יכולים להיות דוגמנים" הערתי.
"פחח, חכה שתראה את האבות המאמצים שלהם. הם חתיכים, אפילו שהם מבוגרים" ג'י און אמרה לי.
"רק חבל שגם ההורים שלהם גייז, אבא שלהם זה הרופא, הוא חבר טוב של סבתא שלך, אני חושבת" יורי אמרה.
"חבל?" מין הו שאל, "למה את חושבת שהיה לך סיכוי עם אחד מההורים שלהם?"
"את חיה בסרט" כריס צחק עליה.
"אוי, אין לי כוח אליכם" היא גילגלה את העיניים. כל זמן שהם דיברו לא הפסקתי להסתכל על באנגטאן, לא יכולתי להסיר את המבט מהם, הם היו מהממים, במיוחד יונגי, הוא סיקרן אותי, רציתי לדעת מה עובר לו בראש.
"ג'ימין, ג'ימין" שמעתי אותם קוראים לי ומנופפים את הידיים שלהם מול הפרצוף שלי. קפצתי ויצאתי מהמחשבות שלי. "מה? סורי בהיתי"
"היה צלצול, בוא, יש לנו שיעור אומנות ביחד" כריס אמר והצביע אל הכיוון שלשם הולכים.

~~~

נכנסנו לכיתת אומנות, כריס הלך לשבת במקום הקבוע שלו, ליד השותף שלו, ואני התקדמתי לעבר המורה כדי שיגיד לי איפה להתמקם ואיך.
כי זו מגמה קבועה מסתבר פה. אז לכולם כבר יש שותפים קבועים.
"היי, אני פארק ג'ימין" חייכתי אליו חיוך מהוסס.
"שלום, ג'ימין, אני אהיה המורה שלך עד שתגמור את המגמה, קראים לי לי ג'אנג סוק, אתה יכול לקרוא לי המורה לי או מר לי" הוא חייך אליי.
"אוקיי" אמרתי לו בחיוך. הוא ממש נחמד.
"רוב העבודות שלנו הם בזוגות ויש זוגות קבועים. אתה יכול להיות השותף של יונגי, הוא היחיד בלי שותף" הוא הצביע עם העט שלו לעבר יונגי. שרק עכשיו שמתי לב שהוא איתי בכיתה.
הנהנתי אליו, והתחלתי ללכת לכיוון של יונגי והתיישבתי לידו. "היי, אני פארק ג'ימין" אמרתי לו וניסיתי לפתח שיחה. אבל הוא רק התעלם ממני.

בהמשך השיעור ניסיתי לפתוח איתו שיחה וכשראיתי שזה לא עובד ושהוא רק מתעלם ממני ונראה עצבני שתקתי, כל שאר השיעור רק ניסיתי להבין למה הוא עצבני עליי כל כך והסתכלתי עליו, בחנתי אותו.
הוא חתיך, בול הטעם שלי, אבל לא נראלי שהוא רוצה אותי בכלל. העיניים שלו שחורות והגוון עור שלו כל כך בהיר שזה נראה כמו שנהב.
הוא היה נראה חמוד ממש. רק חבל שהוא לא מדבר איתי. טוב למה ציפיתי? עוד אחרי מה שכולם סיפרו לי עליו ועל המשפחה שלו.

בשנייה שנשמע הצלצול הוא סגר את הספרים שלו ויצא כמעט בריצה מהכיתה. הוא ממש הבהיל אותי.
זה היה ממש מעליב, כאילו הוא לא רוצה להתקרב אליי.

את שאר היום ביליתי בעיקר במחשבות עליו אבל לא היו לי עוד שיעורים איתו.

~~~
ייאי, גמרתי פרק 4! וואו ממש ארוך, הפרק הכי ארוך עד עכשיו. לפעמים יהיו פרקים ארוכים לפעמים קצרים. נראה.
תעשו כוכב אם אהבתם ואל תשכחו להגיב, הערות, דברים שאהבתם, מה שבא לכם😊
מזכירה שיש לי ערוץ יוטיוב, לינק בביו.😁 תעקבו.
ולמי שלא הבין מה הולך מבחינת דמויות יהיה הסבר קטן בפרק הבא.