𝕐𝕠𝕦 𝕕𝕠𝕟𝕥 𝕜𝕟𝕠𝕨 𝕞𝕖...

~פרק שביעי~

- [ ] (נ.מ ליאו)
- [ ] התעוררתי במקום חשוך ראיתי רק שחור, שחור לגמרי.
- [ ]  לא שמעתי כלום ולא ראיתי כלום רק הרחתי ריח חזק מאוד לא ידעתי מי זה אבל הריח שלו היה מוכר לי מוכר מאוד.

- [ ] ניסתי לקום מהרצפה הקרה שמתחתי אבל אז הרגשתי דקירה של כאב בגבי והבנתי שכדי לקום אני אצטרך מאמץ, הרבה מאמץ.
- [ ] אחרי מספר נסיונות כושליים קשיים וכואבים הצלחתי להרומם על רגלי.
- [ ] החזקתי בקירות הקרים שמסבבי וניסיתי לחפש דרך החוצה ולא מצאתי, כמעט התייאשתי לגמרי.
- [ ] כמה שניות לאחר מכן שמעתי שמישהו נכנס.

- [ ] ״ליאו ליאו ליאו״ האדם המיסתורי אמר
- [ ] ״מי זה?!״ שאלתי בצעקה
- [ ] ״אתה לא זוכר אותי...?״ שאל
- [ ] קולו היה מוכר וריחו עוד יותר זה עמד לי על קצה הלשון אבל לא הצלחתי להוציא את זה מפי.
- [ ] שמעתי צעדים מתקרבים אליי והתחלתי ללכת לאחור נתקעתי בקיר שהיה מאחורי.
- [ ] ״ליאו זה לא היה אמור להיות ככה ״ אמר בקול מזלזל
- [ ] ״מי זה?!״ צעקתי אפילו חזק יותר
- [ ] ״תתקרב ותגלה״ אמר
- [ ] עזבתי את הקיר והתחלתי להתקרב עליו בצעדים ספורים.
- [ ] שמעתי אותו שולף את טפריו, עצרתי ושלפתי את שלי הסתכלתי על ידי אבל ברגע שהרמתי את הראש ראיתי את עיניו הם זהרו בצבע אדום, הוא היה אלפא, ידעתי שאני לא מוכן להלחם באחד כזה עכשיו וידעתי שהוא מכיר אותי.
- [ ] לא יכלתי לזוז עד שראיתי אותו מזנק עלי התחמקתי ושרטתי את גבו בחוזקה והוא את פניי.
- [ ] ריחו של הדם וריחו של אותו בן אדם התגברו והשתלבו ומכל שריטה או מכה ריחו התחיל להיות יותר ויותר מוכר לי.
- [ ] ואז ברגע אחד צרחתי ״ג׳ק!״
- [ ] הוא עצר את המריבה והתהלך אחורה
- [ ] ״היה עד כדי כך קשה להזכר...? חשבתי שהייתי חלק ׳משמעותי׳ בחייך לא כך?״

- [ ] ״ג׳ק אני יכול להסביר....״ אמרתי וכאב בקולי.
- [ ]  לא האמנתי שזה הוא לא הפסקתי לחשוב על כך שעזבתי אותו הוא תמיד היה שם בשבילי....הוא היה החבר הכי טוב שלי.

- [ ] ״ג׳ק אתה...אתה זאב?״ שאלתי וקולע רועד מעצב ומפחד

- [ ] הוא צחקק וענה ״ליאו ליאו אתה כל כך תמים, אני הרבה יותר מסתם זאב, אני הרבה יותר מסתם אלפא״ אמר בקול גבוה

- [ ] ״ג׳ק..? על מה אתה מדבר?״ שאלתי ולפני ששמעתי אותו עונה חבטה הכתה בראשי והשאירה אותי מחוסר הכרה.

- [ ] כשהתעוררתי החושך פחת אבל עדיין כמעט
- [ ] ולא ראיתי כלום אבל אז הרגשתי יד מונחת על ידי וראש על כתפי.
- [ ] זהיתו את ריחה במידי זאת הייתה אן הסתובבתי אליה וכל גופי כאב.
- [ ] ״אן?״ שאלתי בקול רועד

- [ ] ״ליאו? התעוררת?״ היא שאלה בקול חלש וכאוב

- [ ] ״אן תסתכלי אליי, את בסדר??״ שאלתי לחוץ

- [ ] ״כן, ליאו מה קורה פה?!?״ אן שאלה וקפאתי משאלתה

- [ ] ״אן תקשיבי...זה מסובך מאוד ואת לא הולכת להאמין לזה לפחות לא בקלות״

״אני מוכנה רק תסביר לי מה לעזאזל קורה כאן!״ שאלה בלחץ

״ליאו ליאו ליאו.... אני זוכר שכל כך רציתי חברה ואף פעם לא אמרת לי למה דחית את כולן אבל עכשיו אני מבין אבל סוף סוף שיש לך חברה אתה הולך לאבד אותה.... חבל״

גילגלתי את עייני ולחצתי את ידה של אן.
התעלמתי מנוכחותו של ג׳ק ברקע והסתכלתי על אן.

״אן תבטיחי לי שאת לא תכעסי אליי״ אמרתי ודמעות עלו בעייני

״אני א אנ אני איש זאב״ אמרתי
אן הסתכלה עליי וצחקה

״ליאו אין לך משהו יותר...אמין?״ אמרה

״אן...פשוט תראי״ אמרתי ונעמדתי
שלפתי את טפרי ועיני זהרו בצבע צהוב

הסתובבתי לאן והיא צרחה והתעלפה.
————-
טוב אז יש כאלו סימנים ליד המשפטים זה בטעות אז אל תתיחסו פשוטטט :):

ותודה על מי שהוסיף אותי לספרייה ולמי שהצביעו לי זה ממש משמח אותי :)))
לאב אתכם 3>

-