𝕐𝕠𝕦 𝕕𝕠𝕟𝕥 𝕜𝕟𝕠𝕨 𝕞𝕖...

~פרק שתיים עשר~

(נ.מ ליאו)
הגעתי הביתה והוצפתי במחשבות רבות,
והמשפט של אן הדהד בראשי, ידעתי שאני לא יכול לשמור על עצמי כמו שאני ישמור עליה כי כדי לשמור עליה אני יצטרך להפגע.

כריסטיאנה עוד לא הגיעה הביתה אז החלטתי לראות קצת טלויזיה ובלי ששמתי לב נרדמתי על הספה אני לא יודע מתי נרדמתי או לכמה זמן נרדמתי, אני רק יודע שכשקמתי היה יחסית חשוך בחוץ.
קמתי מהספה והלכתי לחדרה של כריסטיאנה אבל היא לא הייתה שם, ידעתי שטד וג׳ון לא יהיו בבית כל השבוע עד הסוף שבוע כי יש להם טיול שנתי אז לא טרחתי לבדוק.
כריסטיאנה לא הודיעה לי כלום אל כך שהיא תאחר היא הייתה אמורה לחזור בחמש וחצי והשעה הייתה כבר שבע וחצי.
התחלתי להלחץ כי ידעתי שכריטיאנה לא מאחרת בעיקר בלי להודיע לי, כמובן שהדבר הראשון שעלה לראש זה ג׳ק אבל ניסתי לחשוב על משהו פחות גרוע אבל זה לא עבד.
יצאתי מהבית במטרה לחפש את כריסטיאנה, הלכתי ליער וחיפשתי את כריסטיאנה או יותר נכון חיפשתי את ג׳ק שכנראה מחזיק בכריסטיאנה, ככל שהתהלכתי ביער המקום היה לי יותר ויותר מוכר, עד שהגעתי למקום בו ג׳ק חטף אותי ואת אן.
התקרבתי למקום יותר ויותר והסתובבתי סיבבו, העברתי את ידי על הקיר והחור שעשיתי בו כדי לצאת משם לא היה.
ניסתי למצוא דרך להכנס וככל שהתקרבתי יותר ריחה של כריסטיאנה התחזק וכמובן של ג׳ק.
ניסתי למצוא דרך להכנס למקום הזה אבל אחרי בערך רבע שעה התייאשתי וניסתי לשבור את הקיר אחרי פעמיים רבות הקיר סוף סוף נשבר לחור יחסית קטם אבל הצלחתי לעבור דרכו נכנסתי והמקום היה דיי מואר לחושך שהשתורר בחוץ.
המשכתי להתקדם עד שראיתי את כריסטיאנה עם מסקנטייפ על פיה,ידיה קשורות והיא מעולפת על הרצפה שנייה לאחר מכן רצתי אליה וניערתי אותה בידיה,פניה היו חבולות וחולצתה קרועה, המשכתי לנער אןתה במטרה להעיר אותה עד ששמעתי את קולו של ג׳ק מאחוריי
״ליאו...״ ״אתה לא תצליח להעיר,לפחות לא עכשיו״ אמר
״מה עשית לה?!?״ שאלתי וקולי רועד
״לא משהו מיוחד, אל תדאג היא תחיה״ אמר וגלגל את עיניו
״ג׳ק תקשיב לי... אני באמת כל כך מצטער שהלכתי בלי להגיד כלום אבל אתה חייב להב-״ אמרתי וג׳ק קטע אותי
״לא לא לא ליאו אל תנסה להסביר את עצמך, אתה בכלל יודע מה קרה כשהלכת והשארת אותי שם?״ אמר
״לא....״ אמרתי והשפלתי מבטי
״אתה היית החבר היחדי שלי ואתה ידעת את זה אבל זה לא רק זה כולם פיחדו ממך אז אף אחד לא הציק לי או לך, אבל ברגע שהלכת הכל השתנה״ אמר
״למה אתה מתכון?״ שאלתי למרות שאץ התשובה ידעתי עמוק בתוכי
״אתה יודע... מכות זה היה כבר ביום יום חרם זה היה דבר שהייתי רגיל אליו, בקיצור החיים של נהרסו. והכל בגללך.״ אמר
״ג׳ק... אני א אני מצטער אני כל כך מצטער אני לא ידעתי את זה״ אמרתי ובתוכי סערת רגשות התחוללה
״ברור שלא ידעת כי לא טרחת לבדוק, אבל עכשיו כמו שאתה הכאבת לי אני הולך להכאיב לך״ אמר ושלף את ציפורניו
ידעתי שהוא לא הולך לוותר על זה וג׳ק השתנה וזה בגללי.
הוא רץ אליי ומנסה לשרוט ולפצוע אותי ואני מגן על עצמי, הוא שרט אותי בגבי ואני נפלתי על הרצפה, גבי דימם וניסתי להתרחק אחורה בעוד גבי כואב אך שנייה לפני שקפץ עליי הוא נפל על הרצפה.
פתחתי את עייני וראיתי את אן עומדת מאחוריו עם כיסא שבור בידיה והבעת פניה הייתה המומה.
ניסתי לקום אליה במהירות אך גבי לא איפשר לי זאת ונאנקתי מכאב, אן רצה אליי ועזרה להתרוממם לישיבה.
״ליאו.. הגב שלך הוא פצוע לגמרי״ אמרה
״אתה הבטחת שתשמור על עצמך״ הוסיפה
בלי להוסיף מילה הזזתי את שערה הצידה ונשקתי אותה, התנקנו מהנשיקה והיא אמרה
״ליאו? מה-״
״אן.. אני הבנתי שאני לא יכול לאבד אותך בשום צורה וגם הבנתי שכך או כך אץ תמשיכי להתערב בזה״ אמרתי והיא צחקה
״ליאו?״ שמעתי את כריסטיאנה אומרת
״כריסטיאנה!" אמרתי וניסתי לקום ללא הצלחה
״תשאר״ אן אמרה והעזרה לה להתיישב
״כריסטיאנה את בסדר?״ שאלתי
״כן... ודרך אגב תודה אן״
אמרה
״ראיתי הכל, את מאוד אמיצה״ הוסיפה
וחיוכי גדל.
—————-
אוקיי אז תודה רבהההה על 250 צפיות ועל 40 לייקים זה כל כך משמח אותי ותמשיכו להצביע ולהגיב :))))
ובנוסף רק רציתי להודיע שעוד מעט הפנקייק נגמר אבללל רציתי לשאול אם אתם רוצים עונה שנייה ותגיבוו כי רק ככה אני אדע אם תרצו וזהו
אוהבתתת💕