𝕐𝕠𝕦 𝕕𝕠𝕟𝕥 𝕜𝕟𝕠𝕨 𝕞𝕖...

~פרק אחת עשר~

(נ.מ ליאו)
עברו שבועיים שבהם לא דיברתי עם אן בכלל זה כל כך כאב לי אבל ידעתי שיכאב לי יותר אם היא תפגע....

הלכתי היום לבית ספר כמו כל בוקר וראיתי את אן וחברותיה בארוחת צהריים אני ישבתי עם כמה חברים והסתכלתי אליה היא הייתה כל כך יפה וכשהיא צחקה חיוכי גדל וירד בשנייה שהבנתי שאני אף פעם לא יהיה שם כדי להצחיק אותה, אני באמת לא יודע כמה זמן בהיתי בה כנראה שזה הגיע לרמה של מאוד קריפי כי טום אמר לי ״ליאו? אתה בוהה באן? שוב?״ ״מה? לא, איך הגעת לזה?!?״ שאלתי וכנראה שצעקתי כי הוא התחיל לצחוק ולחזור לדבר עם החברים שלו הם לא היו חברים אמתיים הם אף פעם לא באמת עזרו לי במשהו אבל היה נחמד לבלות איתם.

סיימתי את הבית ספר ונפרדתי מחבריי.
במקום ללכת הביתה פשוט הלכתי לא ידעתי אפילו לאן.

(נ.מ אן)
״אןןן״ שמעתי את קורה צועקת מאחורי
״מההה״ עניתי באותו הטון
״בואי נלך לנהררר״ אמרה בהתרגשות
״לא קבעת עם ג׳סטין?״ שאלתי
״כן אבל הוא עיצבן אותי אז פשוט בואי״ אמרה, הם רבים נפרדים וחוזרים כל הזמן אז לא התרגשתי מזה.
היה צלצול והלכנו לנהר דברנו מלאא וצחקנו והיה ממש כיף עד שהיא הייתה צריכה ללכת היא שאלה אם אני רוצה לחזור איתה ואמרתי לה שאני ישאר הייתי צריכה לקחת הפסקה מהחיים האלו וידעתי שאין אנשים שבאים לפה אז זה היה מושלם.
עבר רבע שעה ושמעתי רעש מהשיחים, הייתי די בטוחה שזה לא בן אדם אלא סתם חיה אבל החלטתי להתעלם מזה ולהמשיך לשכב על הדשא עד ששמעתי קול מאחוריי
״אן...״ הסתובבתי וראיתי את ג׳ק ולפני שהספקתי להוציא מילה הוא אמר ״מה עם ליאו?״ שאל בקול מזלזל והרגשתי דקירה בליבי ששמעתי את שמו, כבר חשבתי שאני מתחילה להתגבר עליו אבל כנראה שלא...
״מה את שותקת? נבהלת?״ הוא אמר וצחקק.
אני זוכרת שאמרתי שאני לא מפחדת מזה אבל התכוונתי יותר בכיוון של ליאו ״את מצחיקה אותי״ הוא אמר ״מה אתה רוצה״ דברתי סוף סוף
״איפה ליאו״ אמר
״לא יודעת״ עניתי
״אוקיי... את לא משקרת אבל לא סיימתי איתך את הולכת לבוא איתי ״ אמר ולקח את ידי ״לא״ אמרתי והזזתי את ידי ממני ״חבל, ניסתי בדרך הקלה אבל כנראה שאת יותר עקשנית מזה בדיוק כמו ליאו״ אמר לי ותפס אותי שוב רק הרבה יותר חזק ניסתי להזיז את ידי ללא הצלחה ואז הוא אמר ״אל תנסי אפילו זה לא יעבוד לך״ ניסתי לרוץ לצד השני ולשחרר את ידי אבל אז הוא תפס אותי והעיף את ידו כנגד פני עצמתי את עייני חזק אבל לא הרגשתי כלום חוץ מאת ידו שעוזבת אותי פתחתי את עייני וראיתי את ליאו וג׳ק נלחמים על הרצפה ג׳ק שרט את פניו של ליאו וליאו העיף את ג׳ק על הרצפה ועמד מעליו ליאו ניסה להעיף לו בוקס רק שידו נגעה ברצפה וג׳ק נעלם הסתכלתי על ליאו במבט מופתע והוא פשוט בהה ברצפה עם עיינים פעורות.
התקרבתי אליו והוא הרים את מבטו אליי
״אן את בסדר?״ שאל והנהתי, דמעות עלו בעייני שהסתכלתי על פצעיו
״ליאו... הפנים שלך״ אמרתי וידי מלוכלות מדמו ״אני ילך הביתה אני אטפל בזה...״ אמר ״כריסטיאנה שם?״ שאלתי ״לא אבל זה בסדר, באמת״ ענה ״ליאו בוא אליי אני יטפל בך, זה יזדהם״ אמרתי ״אן זה בסדר זה יתרפא עוד מעט״ אמר לי וקם מהרצפה
״ליאו...״ התחלתי להגיד והתחרטתי על זה מיד ״מה?״ שאל ״לא חשוב״ ״נו אני יודע מתי את משקרת אפילו בלי לשמוע את הדפיקות לב שלך״ אמר ועיקל חצי חיוך
״אממ תקשיב אני ממש דואגת לך... זה לא נראה שהוא סתם זאב״ אמרתי בדאגה
״אני יודע אבל תאמיני לי שככל שתתרחקי מכל זה את לא תפגעי״ אמר ״ליאו לא אכפת לי להפגע אכפת לי ממך״ אמרתי
״אן...״ התחיל להגיד ״אבל לי אכפת , לי אכפת שתפגעי אני אעשה הכל כדי שזה לא יקרה״
״ליאו תקש-״ התחלתי להגיד ואז הוא קטע אותי ״אן אני חייב להתקשר לכריסטיאנה לדבר איתה על ג׳ק אני חייב לחזור ולחכות שהיא תבוא״ אמר ״אני מצטער״ הוסיף
״זה בסדר... רק תבטיח לי שתשמור על עצמך, כמו שהיית שומר עליי״ אמרתי
הוא הנהן והלך לדרכו.
—————
היייייייייייייייייייייייייייי
טוב אין לי הרבה מה להגיד חוץ מתודה לכל מי שהצביע והוסיף אותי לספרייה שלו
תמשיכו להצביע ככה אני יודעת שאהבתם וזהו לאב יווווו 💕💕💕💕💕