(מתיו)
"ניק"קראתי בשמו
"אה?"הוא שאל מרים את מבטו אלי
"למה אתה מתנהג אליה ככה" שאלתי,רואה שהוא מנסה להדחיק את הנושא הזה
"אל ספיר.."אמרתי חושב
"איך אני מתנהג ?"הוא שאל ספציפי
"היא תמיד עזרה לך,היא זאת שתמיד הייתה לצידך"אמרתי,אך התחלתי להצטער שפתחתי את הנושא הזה
"אה.."הוא אמר חושב ."פשוט..היא מתחילה להיות לי קצת למטרד" הוא אמר מסתכל על הפלאפון הכבוי שלו
"אה,אני מבין"אמרתי
הסתכלנו אחד על השני ושקט שרר בחדר
"אז...איך באוניברסיטה?"שאלתי אותו מצחקק מעט
"לא עבר חודש מהיום הראשון וכבר מתחיל להיות עומס"הוא ענה עם חיוך קטנטן על פניו
"אם תשב ותילמד זה יעבור לך די בקלות"אמרתי "אבל ממש תילמד"הוספתי מצחקק וכך גם הוא התחיל לצחוק
"גם לך שנה ראשונה ?"הוא שאל חושב
"לא ,אני שנה שנייה"אמרתי מגרד מעט את ראשי
"אה"הוא אמר מצחקק
-------
(ניק)
התמתחתי על המיטה מביט על התקרה הלבנה ,נזכר שמחכה לי עוד יום של לימודים .
התיישבתי על המיטה מביט מסביבי נזכר שאני מתגורר כעת אצל ניק .
קמתי מהמיטה בשקט פותח את המזודה ומוציא מכנס ג'ינס שחור וחלצת טריקו לבנה.הסתכלתי על מתיו לפני שפניתי אל מחוץ לחדר לכיוון המקלחת
לאחר 10 דקות יצאתי מהמקלחת מנגב את שערות ראשי עם המגבת שהסתירה לי את הדרך ,אחרי שניה מצאתי את עצמי נתקל במשהו ,הורדתי את המגבת והבטתי למעלה רואה את פניו של מתיו מספר סנטימטרים ממני .הלב שלי דפק במהירות לקחתי צעד אחד אחורה במהירות
"לרגע לא הבנתי לאן נעלמת"הוא אמר לי מצחקק מעביר את ידו בשערות ראשי מבלגן לי אותם ופונה לכיון המקלחת עדיין מצחקק מעת
נכנסתי לחדר מהרגן את התיק שלי לובש את הג'קט הלבן שלי ומסדר את שערותי מול המראה פתאום מתיו הופיע "אתה מכון?"הוא שאל מסדר גם הוא את שערות ראשו הרטובות
"כן"עניתי עם חיוך קל על פני
"בוא נלך"הוא אמר מניח את התיק על גבו
"ככה?"שאלתי מצביע עליו
הוא הסתכל עלי לא מבין "איך ככה?, הוא שאל
"השיער שלך רטוב,אתה יכול להתקקר" אמרתי "תייבש את השיער קודם"אמרתי מצביע על המקלחת שבו נמצא הפן
"בסדר.בסדר"הוא אמר מצחקק הולך לכיוון המקלחת ובדרך מניח את התיק על הרצפה
הלכתי אחריו מביט במעשיו ,שערות ראשו עפו מעת
"רוצה גם אתה?"הוא שאל מצחקק מכוון את הפן עלי ורוח חמה פגע בפניי
"תפסיק"אמרתי צוחק מנסה להבריח את הרוח מפניי עם ידי ,רואה גם אותו צוחק
----
יצאנו מצחקקים מהבניין
"הבטתי בשעון יד רואה את השעה "אנחנו מאחרים"אמרתי מפסיק לצחקק ,רואים את האוטובוס עובר מולנו
"לא נכווון"מתיו אמר כשראה את האוטובוס עובר
"בו נלך ברגל, עוד חצי שעה האוטובוס צריך להגיע"אמרתי מתחיל לצעוד
"לאיזה שיעור אתה מאחר?"מתיו שאל באמצע הדרך שובר את השקט
"אנגלית,ואתה"שאלתי מביט בו רואה אותו מצחקק מעט
"אני לומד דוגמנות"הוא אמר ממשיך ללכת לא מביט בי
"באמת?"שאלתי קצת מופתע
"מה לא מתאים לי ?"הוא שאל מרים גבה עם חיוך קטנטן על פני
"מתאים לך יותר משרד"אמרתי מביט בו
"באמת?"הוא שאל מעת מופתע גורם לי לצחקק
"כן"אמרתי עדיין עם חיוך קטנטן על פניי
"מה ,לא מתאים לי דוגמנות?אני לא יפה?"הוא שאל מתחכם ,גורם לי לעצור ולהוריד את החיוך מפני...
אשמח אם תגיבו או תצביעו ותביעו את דעתכם: )
וסליחה על הפרק הקצר. בקרוב אני יתחיל לעלות יותר פרקים
YOU ARE READING
true love -אהבה אמיתית
Romanceשתי נערים נפגשים בדרכם לאוניברסיטה, במקרה שתיהם לומדים באותה אוניברסיטה. הם מגלים את סיפור חיו אחד של השניה... הדברים מסתבכים....האם אהבה תנצח . (סיפור על הומואים)
