פרק 14- פעימה יותר, פעימה פחות

105 8 13
                                    


(מתיו)

הוצאתי את המפתחות מהתיק מנסה לפתוח את הדלת כשראשי מלא במחשבות על ניק 'מה הוא עושה עכשו?' 'למה הוא איתה?' 'חשבת שלא כיף לו איתה, למה הוא שמח לראות אותה',
מרוב מחשבות והסחות דעת נחתחתי ביד מהמפתח "לעזאזל" אמרתי כשאני שומט את ראשי לאחור מוציא אנחה מפי.

נכנסתי לחדרי מסתכל על המיטה שבה ניק כבר ישן מספר מכובד של ימים מרגיש איך ליבי מתכווץ. "אני חייב מקלחת" אמרתי בזמן שאני שומט את החולצה מפלג גופי העליון.

(ניק)

הסתכלתי על הספיר בזמן שהיא לוגמת מן הקפה מסתכלת עלי ומחייכת.
"הרבה זמן שלא ישבנו ככה" ספיר אמרה כשחיוך שובב מופיע על פנייה,
"כן אה" אמרתי לוגם גם אני מהקפה
"מה לגבי הדירה שלך?" שאלה כשהיא מניחה את הכוס על השולחן ומביטה בי

"מה איתה?" שאלתי לא מבין

"הוא הסכים לתת לך עוד חודש?" שאלה משלבת את ידיה

"לא, אני עובר משם, התחלתי לאסוף את רוב חפצים משם" אמרתי מביט לעבר החלון.

"מה?, אז איפה תגור?" היא שאלה כשדאגה ניכרת על פנייה

"אני הולך לגור עם חבר בדירה" אמרתי לוגם לגימה מהקפה

"מה?!" היא צעקה גורמת לי להיחנק מהקפה

"מי זה?" היא שאלה בסקרנות מופרזת בזמנן שאני משתעל "מה?" שאלתי ממשיך להשתעל

"עם מי תגור?" היא שאלה שנית מסתכלת עלי בקנאה

"עם חבר" אמרתי שנית "כן, אבל עם מי?" שאלה מנסה לחתור לעוד פרטים

"אל תדאגי לא משהו שאמור להעסיק אותך" אמרתי שולח לעברה קריצה קטנה גורם לה להסמיק מעט ולעבור להתיישב יותר קרוב אלי

"טוב" אמרה כשהיא מסדרת את שערה ב"ביישנות".

יצאנו מהמסעדה צועדים לכיוון החוף. "לאן הולכים" שאלה בזמן שהיא אוחזת בידי כמו שכל אישה הולכת ברוב עם חבר שלה .

"לסיבוב קטן" אמרתי שולח לעברה חיוך קטן גורם לה לחייך יותר.

פתחתי את דלת הבית של מתיו עם המפתח שהוא נתן לי ונכנסתי אל החדר.
באותו השנייה מתיו נכנס עם מגבת כרוחה סביב מותניו אשר לא מסתירה דבר מפלג העליון של גופו, חושפת את כל השרירים והוגף המעוצב שלו. גורם לליבי להחסיר פעימה.

"תיזהר" מתיו אמר כשמעמדתי מהנעליים שעמדו בדרכי "או,אה כן" אמרתי מתאפס על עצמי, מתקרב לכיוון המיטה שלי ומתיישב עלייה.

"איך היה?" שאל מתיו שהוא כלל לא יודע היכן הייתי ועם מי, ובדיוק נשמע צליל הודעה מהפלאפון הוצאתי אותו מהכיס רואה שספיר שלחה לי הודעה שגרמה לחיוך קטן לעלות על פניי 'היה לי ממש כיף היום, מזכיר את הימים עברו כשהיינו קטנים'.

(מתיו)

"איך היה?" שאלתי אותו מסוכרן לדעת למה הוא הלך להיפגש איתה כשהוא אמר לי בעצמו שהוא לא הכי אוהב אותה ונמאס לו ממנה.

"אה..בסדר" אמר כשדעתו מוסחת מההודעה שהוא קיבל אשר גרמה לחיוך לעלות על פניו.

"אה יפה..אני במין" אמרתי לוקח את הבגדים שלי ויוצא לכיוון הסלון.

עברה שעה והוא עדיין נשאר בחדר שלו אחזתי בראשי נושם עמוק "אוףף" אמרתי קם מהספה לכיוון המטבח כדי להכין לעצמי משהו לאכול.

"מה אתה מכין?" אמר ניק גורם לי להסתובב במהירות מהבהלה.

"אה..או." ניסיתי לדבר אך המרחק שהיה בנינו היה כה קטן שהרגשתי את נשמותיו על צווארי.

(ניק)

ליבי התחיל לדפוק במהירות שלא חשבתי שהיא אפשרית כלל.

"אה .. סליחה" אמרתי צועד צעד אחורה אך מועד ונופל. מתיו אחז בידי במהירות מונע מהנפילה לקרות וגורם לצמרמורת בכל גופי. 


מקווה שאהבתם את הפרק, ממש אשמח שתגיבו תצביעו ותביעו את דעתכם, כל תגובה מתקבלת באהבה, ותודה לכל הקוראים המדהימים שמגיבים ומצביעים זה ממש תומך ונותן לי רצון לכתוב עוד פרק 3>.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Apr 09, 2017 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

true love -אהבה אמיתיתWhere stories live. Discover now