(מתיו)
ראשי הסתחרר מעט, אך פקחתי את עניי מבין שאני לא נמצא בביתי.
סרקתי את המקום, רואה לנגד עניי אינפוזיה מחוברת אל ידיי ועוד מספר מכשירים הגורמים לי להבין שאני נמצא בבית- החולים.
נאנחתי מעט אך כאב לי מתחת לבית החזרה, הורדתי מעט את מבטי אך עניי נתקלו בנער דקיק עם שיער מעט פרוע, ישן כשראשו מונח על קצה המיטה.
הרמתי את ידי לכיון פניו החלקות, אך פניו התכווצו מעט גורמות לידי לחזור למקומה הקודם, ואז שמתי לב לתחבושת העוטפת את זרועו.
כאב חד גבר בראשי ואיתו חזרו כל הפלשבקים מאירועי אמש, הגורמים לי להבין שאני זה שגרם לתחבושת שעל זרועו להיות שם.
"אני מצטער בייב..." לחשתי נאנח קלות, מעביר את מבטי אל כיוון החלון, "מת-יו?" שמעתי את קולו של ניק
הסטתי את מבטי אל פניו בצורה חדה כשחיוך רחב על פניי "אתה בסדר?" שאל כשדאגה ניקרת על פניו, הנהנתי עם ראשי "התעוררת" קרא בשקט כשחיוך עולה על פניו.
"ניק" אני קורא בשמו מרים את ידי לכיוון ידו "כן?" שאל מביט אל תוך עניי גורם לצמרמורת קלה לעבור בגופי "אני מצטערת" אמרתי משחיל את ידי אל כף ידו הקטנה "ע-על מה?" שאל בספק כשסומק עולה על פניו בזמן שהעביר את מבטו אל ידינו המשולבות. "על היד" אמרתי מעביר את מבטי אל התחבושת גורם לו להשתחרר מהאחיזה של ידינו "אי-זה יד?" הוא לבש במהירות את הג'קט שלו כשהוא מצחקק מעט, אך ידעתי שהצחוק לא אמיתי.
(ניק)
לבשתי במהירות את הג'קט שלי, מנסה להסתיר את התחבושת שעל ידי
"בייב" קרא לעברי מתיו, גורם לשערות שבעורפי לסמור, הרמתי את עניי באטיות "תסתכל עלי בייב" קרא שוב מתיו גורם ללבי לפעום בחוזקה.
"אני יודע שאני זה שעשה לך את זה ליד,אני זוכר" אמר מתיו גורם לחיוך קטן להתפרס על פנאי ולשיחה שלי עם הרופא לצוף בראשי
***
"הוא עבר בדיקות והוא לא נפגע קשה" אמר הרופא כשהוא חובש את ידי "אז..הוא בסדר?" שאלתי בציפייה לקבל תשובה חיובית "הוא אמור לחזור להכרה עוד מספר שעות, אך יש סיכוי שהזיכרון שלו יאבד לזמן מה" אמר כשהוא מחזיר את ידי אל חיקי כשסיים לחבוש אותה "אני מבין" אמרתי בלחש כשאנחה יוצאת מפי "הוא יהיה בסדר,אל תדאג" אמר לי הרופא. מושיט יד לעברי ועוזר לי לקום "תודה לך" הודאתי לרופא. "זאת עבודתי" אמר כשחיוך קל עולה על פניו.
***
"דאגתי לך" לחשתי, מרים את ראשי כדי להביט בעניו המוארות
"ואני דואג לך" החזיר לי בלחישה, מרים את ידו לעבר ידי הפצוע. "אתה לא צריך לדאוג לי,זה סתם משהו קטן" אמרתי כשחיוך קטן מתפרס על פני בזמן שמתיו מבין בי בחיוך שובבי.
"אולי זה קטן,אבל בשבילי זה גדול. במיוחד שאני זה שגרם לזה" אמר מתקרב אלי ומדביק נשיקה קטנה על הלחי השמאלית שלי גורם לעני לגדול, לחום לעלות אל ראשי,לצבע האדום להתפרס על פנאי ולליבי לפעום במהירות .
'מה קורה לי?' השאלה הדהדה בראשי ...
סליחה שהפרק קצר, אבל אני הולכת להתחיל לעלות פרק כל שבוע .
אז מקווה שבכל זאת אהבתם אותו.ממש אשמח אם תגיבו תעירו ותצביעו. ;))❤
YOU ARE READING
true love -אהבה אמיתית
Romantikשתי נערים נפגשים בדרכם לאוניברסיטה, במקרה שתיהם לומדים באותה אוניברסיטה. הם מגלים את סיפור חיו אחד של השניה... הדברים מסתבכים....האם אהבה תנצח . (סיפור על הומואים)
