true love -אהבה אמיתית

פרק 11-הכל בסדר?

(ניק)
"סתם נ-פל..לתי" ענה מתיו כשהוא אוחז בחלק התחתון של בית החזה שלו. ידעתי שהוא משקר אבל לא רציתי להתווכח איתו על זה עכשיו.
"אמא שלך חיפשה אותך,תודיע לה שחזרת" אמרתי עוטף את הזרוע שלי סביב מותניו כדי לתמוך בו שלא ייפול.
"תודה" הוא אמר חורק שיניים מכאב.

הגענו אל החדר שלו, עזרתי לו להתיישב על המיטה. "אני כבר בא" אמרתי יוצא במהירות מהחדר מחפש במספר ארונות שבחדר האמבטיה את הערכת עזרה ראשונה.
"מצאתי" אמרתי לעצמי לאחר מספר דקות.
נכנסתי בחזרה לחדרו של מתיו רואה אותו שוכב על המיטה אוחז בחלק התחתון של החזה ומכווץ את פניו.
"אתה בסדר?" שאלתי מתקרב אליו מודאג, כבר יודע את התשובה. "כ..כ-ן" אמר חושק שיניים.
הנחתי את הקופסה על המיטה, והתיישבתי לידו. "החול..צ-ה" אמר מרים אותה מעט עם היד הפנויה שלו.
"לעזור לך ל..להוריד אותה?" שאלתי בחשש, הוא הנהן עם ראשו.
התקרבתי אליו יותר, אוחז בחשש בקצוות חולצתו, מתחיל להרים אותה מעלה וצמרמורת עברה בגופי מהגוף השרירי שנגלה בפניי, אך גם צביטה לא נעימה בליבי כשראיתי את הבליטה שהייתה במקום שבו הוא אחז, ככל שהעלתי את החולצה מעלה ניגלו לעניי עוד ועוד סריטוט שפשופים וטיפות דם.
הרמתי את מבטי אל מתיו.

(מתיו)
ככול שהוא הרים יותר ויותר את החולצה ככה הכאב גבר,הרגשתי את הרוח מכה בגופי וגורמת לצריבה בכל חלק וחלק בגופי החשוף.
הורדתי מעט את ראשי כדי להביט לעבר גופי, אך הרמתי את ראשי במהירות מהכאב ששב.
"מה יש ל..לי..ש-ם?" שאלתי בזמן שכל נשימה ודיבור קטן צורב לי בחוזקה בחלק התחתון של החזה.
ניק הסתכל עלי בעצב ולא אמר מילה "נ..ניק" אמרתי מחזיק מתחת לבית החזה שהכאב רק גבר.מרגיש נפיחות במקום. "רוצה ללכת לבית החולים?" שאל לבסוף ניק כשהוא סורק את גופי ואת פניי החבולות. "א..אמ" התחלתי לומר אך הוא קטע אותי ."אני אשלח לה הודעה שהגעת" אמר לוקח את המגבת הרטובה וניקה מעט את הדם מפני מנסה לא להכאיב לי "נפלת חזק..." אמר ניק, יודע שהוא מודע לזה שזה לא באמת נפילה ויש משהוא מסריח מאחורי כל החבלות האלה.
"תכסה את גופך בזה.לא תצטרך להתאמץ הרבה ללבוש את הסוודר ולהפשיט אותו" אמר לי ניק עטף אותו מסביב גופי בלי להכניס את ידיי אל השרוולים.והתחלנו להתקרב לכיוון הדלת כשרוב גופי נשען על ניק .

"הדאגת אותי" אמר ניק כשחיכנו למונית שתבוא, וידעתי שגם עכשיו הוא מודאג. ובאותה שנייה המונית עצרה מוליינו.
ניק עזר לי להיכנס אל תוך המונית ונכנס אחרי. "אל בית החולים הכי קרוב, ואם אפשר לא לנסוע מהר" אמר ניק עם חיוך מודאג אל הנהג.
הנהג הביט בי במבט מעט כאוב ,אך הנהן לעברו של ניק.
"אתה בסדר?" לחש לי ניק באוזניי כשהיינו באמצע הדרך אל בית-החולים. גורם לכל גופי להצטמרר ולשנייה לשכוח מכל הכאב.
הנדתי את ראשי מצד לצד חורק שיניים מהקפיצה הקטנה שנגרמה מהכביש התלול. "סליחה" אמר הנהג עם מבט מתנצל לעברי "זה בסדר.." אמר ניק ושלח לעברו חיוך ידידותי .אך ידעתי שניק לא באמת התכוון לדבריו.

לאחר מספר דקות של נסיעה הגענו אל בית החולים, ושוב ניק עזר לי להתייצב, וללכת אל תוך בית החולים לכיוון הדלפק שבכניסה."סליחה, חבר שלי נפגע,אפשר לקבל טיפול?" שאל ניק במתיקות, והמילים 'חבר שלי' הדהדו בראשי, אך ידעת שהוא התכוון לחברים בין ידידות.
"כן חכו מספר דקות" אמרה האישה מאחורי הדלפק גורמת לניק להתעצבן. "גברתי!" קרא לה חורק שיניים גורם לה להביט עליו במבט מיואש, אבל הוא פתח את הסוודר שלבשתי חוסשף את כל החבלות והנפיחות שבגופי . גורם לענייה להתרחב מעט, ולליבי להתחמם,אך לאחר מספר שניות הכאב חזר בצרה חדה וכואבת יותר ממקודם "ני..י..ק" קראתי לו אוחז בזרועו בחוזקה מנסה לגבור על הכאב, הבטתי על פניו רואה הבעת פנים מאופקת מלצעוק, לא עברה שנייה והדבר היחיד שראיתי זה שחור ואת קולו של ניק מהדהד בראשי "מתיו, אני פה אתיך" .

(ניק)
פתחתי את הסוודר של מתיו כדי להראות לאותה אישה שעמדה מאחורי הדלפק שאין סיכוי שאנחנו מחקים במצב שלו .
אך לאחר מספר שניות מתיו צעק בשמי "נ..י..ק" אחז בזרוע שלי בחוזקה איומה.רציתי לצעוק מהכאב, אבל ריסנתי את עצמי ונתתי לו לנסות לשחרר את הכאב שלא משתווה לשלי.
לא עברה שנייה ומתיו נפל לזרויותיו של הרופא, הוא ומספר רופאים אחרים העלו אותו על המיטה והחלו למשוך אותה לעבר אחד המסדרונות בבית החולים .
אחזתי בידו "מתיו אני פה איתך" לחשתי לו..

סליחה על כל הזמן שלא העלתי פרק.יש לי עומס בלימודים, והמחשב שלי מת לגמרי,מקווה לחזור להעלות פרקים בתדירות רגילה.אז מקווה שאהבתם את הפרק.ממש אשמח אם תגיבו תעירו תביעו את דעתכם ותצביעו. :)