פרק (2)

540 25 4
                                    

"היי ילד"קראתי לו אך לשב ,הוא לא שמע אותי. באתי אליו במהירות וחיסיתי  אותו מהגשם.

הוא הסתובב לאחור וראה אותי עם מטריה בידי

"אה...או...תודה לך"הוא אמר וחייך אלי.  הילד עם השיער הגלי והכדורים השחורים בעניו שנמצאו על עורו החלק.

"גם אתה לומד פה?!!"הוא שאל למרות שהוא ידע את התשובה

"כן ואני משער שגם אתה"אמרתי וחייכתי אליו.

נכנסנו למבנה וכל אחד הלך לדרכו.

"אני מקווה שהוא לא ידע שאני הומו" אמרתי לעצמי בלחש וציחקקתי.

נכנסתי לסטודיו ומספר צלמים באו אלי במהירות

"למה הגעתה עכשיו אנחנו חייבים להתחיל בסט, לך מהר להתארגן"

וכך היה כמו כל יום רגיל העוזרות הסתכלו על גופי ומנסות להתחיל איתי אך הן לא יודעות שאני גיי.

------

לאחר כל הצילומים המעפיים הלכתי לקפיתריה אבל... פתאום ראיתי את הנער שמצא חן בעני הולך בדרכו הבייתה  אז החלטתי לוותר על השתיה ורצתי מהירות לאוטובוס שהגיע.

ראיתי את הנער עם השיער הגלי מתישב אז הלכתי להתיישב לידו.

"או היי "הוא אמר לי כששם לב שהתישבתי לידו.

"היי"אמרתי בחזרה. הוא הביט בי כאילו הוא סורק אותי ואז הביט לחלון.

"נעים מאוד מתיו "אמרתי ושלחתי לעברו יד

"ניק"הוא החזיר לי הסתכל עלי שנית

"אתה יכול לקרא לי מותי"אמרתי בציפייה שהבעת פניו המשונה תישתנה.

אבל היא נהייתה יותר מוזרה, הוא אחז בראשו ולאחר מספר שניות ניהר אותו .

"היי אתה בסדר? "שאלתי לא מבין מה קןרה

"אה פשוט ניזכרתי כש...."הוא היה באמצע דבריו אבל הוא עצר את עצמו, הוא לחש משהו וניהר את ראשו כאילו הוא מנסה להוציא את כל המחשבות שנימצאות בתוך ראשו.

כל הנסיע הסתכלתי עליו. זה היה ניראה. כאילו הוא נימצא בתוך בועה משל עצמו שמלאה בהרבה חומר מסובך ולא מובן.

"ניק.....ניק..ניקולאס "חזרתי על שמו משעמום. אך כאשר אמרתי ""ניקולאס"" הוא הסתכל עלי רגוע כאילו ניפצתי את כל הבועה והמחשבות שהיו בתוך

אך לאחר מספר דקות ארוכות הוא הסתכל עלי לא מבין."היי ילדון הכל בסדר "לאחר שאמרתי את המשפט הוא חזר לתוך הבועה אבל זה לא היה ניראה אותה בועה ,זה היה ממש מוזר. כל כמה דקות היה לו מבט שונא כמו ילד קטן שמנסה להבין מה הוא החפץ שעומד מולו.

"מוזר מה עובר עליו "לחשתי לעצמי והוא היה עדיין שקוע במחשבות.

לאחר חצי שעה האוטובוס הגיעה לתחנה שבא אני צריך לרדת.

"ניק.... ניק הגענו "קראתי.

"מה?...אה כן תודה"הוא אמר אבל חזר לבועה שלו.

התקדמנו בדרכינו על המידרכה. עד שהיה ברק חזק, הוא חזר למציאות וניתר לתוך זרועותיי עם רעד קטן בגופו...

true love -אהבה אמיתיתWhere stories live. Discover now