A Quiet Place/Yoonmin [✔]

Chapter 6

אני והוסוק חזרנו לביתנו וראינו אותם.
באים לכיוון הבית.
רעש של תינוק צורח בבכי נשמע מהבית.
הסתכלתי על הוסוק בפחד, מה נעשה עכשיו?

"אבא!" (נאמג'ון) צרחתי כשראיתי את היצורים עליו.
הם במהירות הפנו את מבטם אליי ואבא שלי רק פער את עיניו בפחד.

תבינו, בחיים לא ראיתי פחד בעיניו של אבא שלי עד הרגע הזה.
גם כשהיצורים רצו לכיוונו, הוא לא פחד.
אבל עכשיו, הם רצים לכיווני.

הוסוק מיהר לקחת את ידי ונכנסנו אל הרכב, שומעים את השריטות שהיצורים עושים כדי להיכנס.

רעש של זכוכית נשברת נשמע. החלון מהמושב הקידמי.
אני והוסוק היינו במושב האחורי, מתלבטים בפחד מה לעשות.

היצור עכשיו נכנס אל המכונית ,אבל מבחוץ יש עוד כמה שמחכים לנו.
מה הסיכוי שנצליח לברוח?
מה הסיכוי שכולנו נצא מזה בחיים?
תנו לי לענות לכם על השאלה הזאת.

אפס.

הוסוק תפס בידי, פתח את הדלת של המכונית.
מיד עם פתיחת הדלת כל היצורים הפנו את ראשם אלינו, ואנחנו רק רצנו.
אבל הם רצים יותר מהר.

התמונה הזאת לא יוצאת מראשי.
אני לא רואה שום דבר חוץ מיצור אחד שרץ במהירות בכדי להתנפל עליי ואני משותק אל הקרקע, לא זז.
אבל לפתע אני מאחורי הוסוק.
ולפתע אני רואה דמות מולי נופלת, כשדם זולג מליבה.

ליבי פעם בחוזקה.
זה לא יכול לקרות.
לא.
הוא לא עשה את זה.
זה לא קרה.
לא.

אבא?

הכל השתתק.
היצורים הלכו בחזרה למקומם כאילו שום מאורע לא התרחש.
דממה מוחלטת נשמעה.
הדממה שממנה חששתי כל חיי.

דמעות לא הפסיקו לזלוג מלחיי.
נפלתי על רגליי, מסתכל בפרצופו הסובל, הוא עדיין בחיים. גוסס.

אבא.

בכיתי. בכיתי כל כך הרבה.
אני הולך לאבד את אבא שלי.

הוסוק החזיק את גופו של אבי קרוב אליו, כשדמעות זולגות מעיניו בשפע.

ואני. אני החזקתי את ידו, עדיין לא מעכל את מה קרה. עדיין לא מעכל את מה שהולך לקרות.

אבי לקח את שני ידיו בסבל, מתאמץ לא להשמיע קול למרות הכאב.
הוא שם יד אחת על הלחי הרטובה שלי, ויד אחד על הלחי הרטובה של הוסוק ושיפשף את אגודליו בנעימות.

אני רוצה לעצום את עיני.

אני רוצה לעצום את עיני כי יש לי את התחושה המרגיעה הזאת שאני בטוח עם אבא שלי.

אני רוצה לעצום את עיני כי אני רוצה לנצור את הרגע הזה בזיכרוני.

אני רוצה לעצום את עיני כי אני מעביר בראשי את כל זכרונותי ואת כל הרגעים הטובים אשר צברתי עם אבא שלי.

אבל אני לא יכול. כי זה הרגע האחרון.

אבא.

הוא רק חייך אלינו.
חיוך שאומר שהכל יהיה בסדר.
חיוך שאומר שאנחנו עשינו עבודה טובה.
חיוך שאומר שהוא שמח שאנחנו בחיים.
חיוך שמקרין המון אהבה.
חיוך של גיבור.

אבא שלי מת למראה עיני.
אבא שלי שוכב ברגע זה ללא רוח בידיו של אח שלי.

אני לא אשם רק במוות של אח שלי הקטן.
אני אשם גם במוות של אבא שלי.

~~~~~
אמרתי לעצמי שאני לא ארשום הערות אבל פאק.

ולביאס המושלם שלי יש יום הולדת.
מזל טוב יוני שלייי🥺🥺