*נקודת מבט של אלי*
"מישל!!" "מישל!!!" הם צעקו "רק שאלה אחת!!" "מישל!!" הם צעקו לי בתוך האוזן בחוזקה. לא יכלתי עם כל הרעש הזה יותר. "בואי!!" מישל צעקה לי מדלת הביניין
רצתי לאליה, דבר שהתברר כמסובך כי המקום היה מפוצץ בכתבים ומצלמות, כולם רק מחכים למישל.
התעוררתי פתאום. השעון צילצל. זה היה רק חלום. נאנחתי.
שמעתי את הקול של אמא שלי שצועקת לי להתעורר, קרוב לוודאי בפעם העשירית הבוקר, "זה היה רק חלום" מילמלתי בקול עייף,
להתעורר אף פעם לא הייתה המומחיות שלי.
זה היה חלום מוזר, בדרך כלל אני לא חולמת חלומות כאלה, אבל לאחרונה היו לי במון חלומות כאלה, וברובם מישל הופיעה, כאילו התעקשה להפריע לי לישון, דבר שבאמת מתאים למישל לעשות.
****
*נקודת מבט של מישל*
היום הראשון ללימודים, היום השנוא עליי, ללא ספק.
הייתי כבר מאורגנת, דבר שלא אופייני לי בכלל אם להיות כנה, אבל לא הבוקר.
הבוקר הייתי מאורגנת לגמרי.
"את חפופה על השעה?" צעקה אמא מהמטבח
"האמת שכן" צעקתי לה, תוך כדי שאני פותחת את הטלפון כדי להגניב עוד מבט בשעון.
7:45. הבית ספר התחיל ב8:15, והאוטובוס יוצא ב8:00 בדיוק.
לקחתי את התיק שלי, התיק הזה שלא ראיתי כל הקיץ. נאנחתי. אם היה דבר שלא הייתי טובה בו זה לימודים. "טוב, אני יוצאת" צעקתי לאמא שלי
"תהני!" היא צעקה לי מהמטבח
"כן בטח" מילמלתי לעצמי בלב ויצאתי.
הדרך לתחנת אוטובוס הייתה 10 דקות מבית שלי.
עברתי את הרחוב שלי, הסתכלתי מסביב. כזאת עיירה משעממת. כלום לא קורה פה.
לא כמו בסרטים - שאומרים שכלום לא קורה ואז קורים דברים - לא.
פה באמת אין כלום, שום דבר טוב אין פה.
טוב, חוץ מאלי ושאר החברות שלי.
כל המחשבות האלה עברו לי בראש. לא שמתי לב וכבר הייתי בתחנה.
האוטובוס בדיוק הגיעה, כאילו חיכה רק לי.
עליתי עליו הסתכלתי מסביב. כל כך הרבה פרצופים. כולם הסתכלו עליי. הייתי רגילה לזה.
האמת שכולם אהבו אותי תמיד. אם להיות כנה? שנאתי את רוב האנשים. הסתכלתי שוב סביב - בינגו. מצאתי אותה.
"מישל!" אלי צעקה לי בחיוך, הורידה את התיק שלה מהמושב שלידה ופינתה לי מקום.
"איכשהו היא הופכת את הכול לפחות נוראי" חשבתי לעצמי, וחייכתי מין חצי חיוך כזה.
****
*נקודת מבט של אלי*
ישבתי באוטובוס. עלו עוד ועוד ילדים בכל תחנה. הינה - התחנה של מישל.
הסתכלתי ומהחלון ראיתי את מישל. היא לבשה חולצת בטן בצבע תכלת בהיר מאוד, mom ג'ינס כזה ונעלי נייק גבוהות, השיער שלה היה פזור והסתדר מאוד יפה באותו יום.
YOU ARE READING
Michelle, please | מישל בְּבַקָּשָׁה
Randomהיא לא אהבה אף אחד מעולם. אני לא חושבת שהיא ידעה איך לאהוב מישהו. אני לא חושבת היא יכלה. אני לא חושבת שהיא יכלה לשאת את המחשבה שמישהו אי פעם יקבל גישה ללב שלה. שמישהו אי פעם יפגע בה. בכל זאת, זאת מישל. __________________________ פרק עולה כל כמה ימי...
