Cigarettes and sunflowers

⚠️פרק 6⚠️

⚠️אזהרה⚠️
בהמשך הפרק אחת מהדמויות חותך...

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
נקודת מבט כללית:

כשלואי התעורר היה לו כאבי ראש. זה היה מוזר מכיוון שהוא לא הספיק לשתות אתמול בלילה, אך הוא ירד במדרגות של חברו כדי להשיג מים וכדור נגד כאבים.
זה היה יום רביעי אז אף אחד לא היה כאן, כולם הלכו לבית הספר. לאחר שהכאב עבר מעט הוא לקח את מכנסיו והז'קט ופנה אל ביתו. עד שהוא עישן את הסיגריה השנייה לואי היה בביתו. זה לא היה דבר זוהר, אבל זה לא היה זבל מוחלט. מאוד בינוני. עם זאת לואי היה בסדר עם זה, לא היה לו אכפת שלא יהיו לו דברים נחמדים.

מה שהגיע אליו היה השקט בבית, עם אחיותיו בבית הספר וסבתו בחנות, היה שקט מאוד. הבית תמיד היה די קולני וקודחני, והוא מצא את עצמו מפספס את הכעוס הזה.

הוא הלך להתקלח, והילד הקטן והיפה והמלאכי בשם הארי צף במוחו. הוא חשב כמה הוא חף מפשע, כמה טוב הוא נראה בחצאיות ובשמלות היפות שלו. הוא רצה אותו. לואי רצה את הארי יותר מכל אחד אחר, אבל הוא ידע שהוא לא יכול להתקרב. הוא יפגע בו ולואי לעולם לא יסלח לעצמו אם יפגע במישהו כמו הארי.

וואו הוא הסיח את דעתו. לואי נוטה ללכת לאיבוד במחשבותיו, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות, ספוג במחשבותיו. הוא עמד במקלחת וחשב על הארי כל כך הרבה זמן שהמים כבר התקררו. הוא הרגיש את הקור האכזרי שנחל על גבו וגרם לעורו להיות קפוא.

הוא יצא החוצה, כרך מגבת סביב מותניו ונכנס לאט לחדר השינה שלו. לואי היה לחוץ ומלא חרדה. הוא רצה להשתחרר.

עם זאת בראשו, לואי הוציא את הקופסה הנמצא בארונו והוציא סכין גילוח. עברו חודשיים מאז שזה קרה לאחרונה, הוא ניסה להגמל מזה.

למרבה הבושה, לואי העביר את הסכין עד לפרק ידו והתבונן בדם שנשפך.

באותו בוקר קם לואי והעיר את זאין, הוא לא עמד לדבר איתו. הוא נכנס לבית הספר כשהוא מרגיש מנותק מהמציאות, מרגיש בושה ואשמה.

הוא רצה לדבר עם הארי. כשלואי עשה את דרכו אל הארונית, הוא תכנן מה יגיד לו. הוא רצה לדבר איתו מבלי למסור להארי שום מידע על עצמו.

לבסוף הוא הגיע לארונית, אבל לא אל הארי. כשהגיע לשם לא היה איש, שום סימן לילד המלאכי.

יום הלימודים עבר כך, לואי רק חיכה להארי, והתאכזב בכל פעם שהוא שמע את הדלת נפתחת ולא ראה את הארי.

הוא פספס אותו.