EROS/ארוס

פרק 2

קמתי בבוקר למראה של לוק מזיל ריר ומכורבל בשמיכה שהוא גנב ממני בלילה על הספה, בדקתי את הטלפון שלי, שיט לא הטענתי אותו. השעה 7:30 בבוקר, אני לא יודעת מתי לוק מתחיל את הלימודים אז החלטתי להעיר אותו
"לוק.." "לוק קום יש לך לימודים" אמרתי מפחדת שהוא יבהל ממני תוך כדי שינה, אחרי רבע שעה הבנתי שהוא חמור ושום דבר לא יעיר אותו
לקחתי את הכרית שלצידי ומכה בו בראש
"לווווקקקק" "יש לך בצפרררר" צרחתי קופצת ומכה בו שוב
"מנננההממנממ" מילמל לוק מוציא לי את האצבע המובחרת ומכסה את עצמו עם השמיכה
"יש לך לימודים עוד מעטט" המשכתי לקפוץ סביב הספה נותנת עוד מכה ללוק
"אני ממממ תחיל ב9:30.." אמר לוק מסתובב ונמנע מלשכב מולי
"אוי לא נורא" אמרתי מבינה שזה ממש מוקדם אבל עדיין קופצת
"בא לי פנקייקים" לוק אמר
"אתה חושב רק על אוכל" אמרתי מצחקקת תוך כדי שזורקת את הכרית על לוק ומתקדמת למטבח
"ממנמלנמם..פנקייקים.." לוק אמר מגביר את קולו בקטנוניות עם ידיים על הראש, מגן על עצמו
"טוב עוד חצי שעה יהיה" אמרתי לוקחת את השלט שהיה על האי הקטן במטבח, מדליקה את הטלוויזיה ושמה בספוטיפיי את השיר "juice" של ליזו
"המלכה שלנוו" ראיתי את לוק צועק ומרקד חצי רדום בדרך למטבח ולוקח את הפנקייק הראשון שראה, אוכל אותו
סיימנו לאכול, לוק הלך לפנימייה ומחר זה היום הראשון שלי. קפצתי למקלחת ומתארגנת בזריזות שמה סוודר שחור גדול וחצאית מידי עם שסע, לקחתי את התיק השחור שלי, טוחבת בו אוזניות, ארנק, מגבת חוף ובגד ים.
עליתי על אוטובוס לכיוון המסעדה האהובה עליי. היום זה היום האחרון לשבועיים התראה שנתתי למנהל, אני אחמ"שית במסעדה ובגלל שאני בפנימייה אני צריכה לעזוב.
"בוקר טוב רמי!" צעקתי לכיוון המטבח מניחה את התיק ומוציאה את הטלפון, מסמסת לאבי "היי אני פה:)".קבעתי עם אבי לאסוף את המשכורת שלי פה בפעם האחרונה
"העובדת האהובה עלינו!" שמעתי צעקה מאחורי ולהפתעתי אבי ורמי, המנהלים זרקו עליי כמה בלונים בודדים.
"איך אני אתגעגע, המסעדה הכי טובה בעיר" אמרתי תופסת בלון ומחייכת
"הכי טובה בארץ! והרוב בזכותך" רמי אמר ומסמן לאבי להכנס למשרד המנהל שלו
"אבי ממש מבואס, תבואי שמחה הוא מחכה בחדר" רמי תפח על כתפי
נכנסתי למשרד של אבי, עם חיוך מרוח על פניי "אתה יודע שאני תמיד אבוא לבקר כן?" אמרתי
"כן אבל המקום יתפרק בלעדייך, כולם יתגעגעו שתדעי" הוא אמר חצי מחייך, פותח מגירה וקם עוקף את השולחן לעמוד מולי, קמתי מחבקת אותו והוא מושיט לי מעטפה ולוחץ לי את היד "למשכורת האחרונה" רמי נכנס עם כוסות פטל למשרד מחוייך ומגיש לי אחת
"לחייה!" שתינו ביחד, מסרתי להם שלום עוזבת את המסעדה הקטנה והשחורה. תפסתי אוטובוס לכיוון הים מסתכלת על הנוף, הגעתי, ושיערי התבלגן. התחלתי לרוץ לכיוון הבקתה של ניק ומרגו, הפעמונים על דלת העץ הצרה צלצלו כשנכנסתי וניק ומרגו ישבו על כיסאות ליד שולחן קפה קטן, בצבע טורקיז, לבן וכוסות קפה בצבע חרדל
"תני לי לנחש" אמר ניק "את פה בשביל הגלשן!" אמרה מרגו משלימה את ניק בהתלהבות גורמת לו לגחך, ואני רק עם חיוך מטופש על פניי. מרגו קמה מהכיסא רצה למסדרון ולוקחת את הגלשן השקוף, הוצאתי מהמעטפה 700₪, כבר מנחשת את המחיר ומגישה את הכסף למרגו
"אני כל-כך שמחה בשבילך!" אמרה מרגו רוקדת ריקוד קטן וניק מצטרף לריקוד
"תודהתודהתודהתודהתודה הגלשן הזה לא יצא לי מהראש" אמרתי קופצת מסרתי להם תודה ויצאתי מהבקתה הקטנה, מסדרת דברים על החוף ואחרי החלפה לבגד ים יצאתי רצה עם הגלשן לכיוון החוף. היום האחרון חופשיה.. כלומר, בדירה שלי וללא לימודים.
נכנסתי למים שהיו נעימים ושמש מאירה על הים, גורמת לו להיות שקוף-תכלת, ובימים אפורים הים ככחול-אפור. כבר בסביבות ה40 דקות גלשתי עם הגלשן שלי, כשפתאום קיבלתי מכה בראש ונתקעתי מתחת לפני המים,כשהגלשן מעליי. עליתי מעל פני המים נחנקת ומתנשפת לאוויר
"תזהרי!" שמעתי מבחור שלא יכולתי לראות בבירור.
"אתה רציני איתי?! הגלשן שלך הטביע אותי!" צרחתי בזמן שאני מסדרת את שיערי הרטוב מהפנים, עדיין מסדרת את הנשימה
הגולש התחיל לחתור לכיוון אחר, רחוק ממני "אתה גולש גרוע!" צרחתי לו, הוא מעלה לי את העצבים. "את יותר!" שמעתי אותו צועק מרחוק.
איזה חצוף! אם אני פוגשת אותו שוב, הוא מאוד יתגעגע לגלשן היפה שלו.
גירדתי את ראשי מאתרת כאב שלא ידעתי עליו, וחזרתי לגלוש בים.  הייתי גולשת מגיל קטן בגלל שלא היה לי איפה להסתובב, אז תמיד שאלתי גלשנים מזרים. ההורים שלי מתו כשהייתי ילדה קטנה, בסביבות גיל 3 אבא שלי קיבל התקף לב ובגיל 4 אמא שלי עברה תאונת דרכים, איתי באוטו. במזל ניצלתי, אבל אמא שלי פחות.. לא קשה לי לדבר על זה לרוב, בגלל שאני לא זוכרת אותם אבל מאז עברתי בין משפחות אומנה, כל משפחה הייתה חמימה ונעימה אבל לא יכלה לשמור אותי לזמן רב, עד שהמשפחה האחרונה שלי יכלה, היא הייתה נוראית. אבא ואמא מכורים לסמים, ואח תינוק. בהתחלה היינו משפחה רגילה עד שאבא שלי התגייס לצבא בגיל 40. הוא התמחה בכלי ירייה ותחמושת, ונלחם בשטח. כשהוא חזר, התפתחה לו הפרעת דחק פוסט טראומטית, הוא התחיל להתמכר לסמים ודחף את אמא שלי איתו. נהינו עניים והוא התחיל לשדוד בנקים ולהכנס לחובות. המשטרה התערבה ומאז אני גרה לבד, עצמאית.
"פפפפפהפ" הוצאתי אנחה שלא ידעתי שהחזקתי, זה היה דכאוני
יצאתי מהים נוטפת מי מלח, התייבשתי טיפה והתקשרתי ללוק
("ר":ריי "ל": לוק)
ר: לוקק
ל:מה קורהה
ר: יש מצב שאתה בא לאסוף אותי מהים? נגמר לך היום בכלל?
ל: נגמר היום, אין בעיה אני בא לאסוף אבל עוד שעתיים יש לי שיעור גלישה של הפנימייה אז אני מקפיץ וצריך ללכת. ביייייייייייייייייי(beyyyyy)
ר: סבבה לאב י-   ו... הוא ניתק לי
אחרי 10 דק כבר הייתי יבשה וקצת אחרי לוק הגיע עם חלונות פתוחים, משקפי שמש אדומים בצורת לבבות עם מוזיקה פול ווליום 34+35
"יהיהיהיהיהייהיהה כאן יו סטיי אפ אל נייטט, גט אין לוזר וויר גואינג שופינגג" שמעתי את לוק צורח דרך החלון "אתה לא נורמאלי" צעקתי עדיין מחוץ לאוטו "יאאאאאאאאאא מה זהההההההה" לוק הצביע על הגלשן "אעאעאעאעאעאע" התחלתי לקפוץ "קניתי אותוווו!!" "עאעאעאעאעאעאעאע מדברים על לא נורמאלי, ממש. טוב תשימי אותו בבגאז' ותיכנסי" לוק אמר בציניות, גם קופץ במקום, והמשקפיים התעקמו לו
נכנסתי ולוק המשיך את המוזיקה, בדרך סיפרתי לו על האידיוט שנתן לי גלשן לראש "אחותי פעם הבאה נביא שוגר דאדי ונדרוס אותו עם היאכטה" התחלנו להתפקע מצחוק
הגעתי הביתה, חולצת את הנעליים ומקפצת לאמבטיה, נותנת למים לשרוף את עורי עד שנהיה אדום וריח הסבון ממלא את אפי
יצאתי, והחלטתי לאפות עוגיות שוקולד ציפ, לקחתי מצרכים והכנסתי את הבצק שנוצר בתנור, סידרתי את המטבח וסידרתי טיימר לעוגיות אחרי 25 דק הוצאתי את העוגיות ונתתי להם להתייצב, סימסתי ללוק תמונה של העוגיות וכיביתי את הטלפון
"את מביאה לי מחר" היה כתוב בהתראה הפרוסה על מסך הטלפון, צחקקתי לעצמי וקפצתי על הספה השחורה והקטנה בסלון. לוקחת את שלט הטלוויזיה וצופה בסרט 'זרמי סחף' (ותכלוגלוג הוא מדהים וזה דומה לוויב בחוף רק שהכל טיפה יותר אפרפר)
נגמר הסרט וקפצתי מהספה במהירות, מקבלת קפיצת אנרגיה ומתחילה לסדר את הבית, באסה שאני עוזבת מחר. הכנתי שייק וארזתי מזוודה. סיימתי לארגן את המזוודה בזריזות והתכרבלתי על הספה, לוקחת את הספר שלי ומתחילה לקרוא. אספתי את שיערי עם קליפ ואחרי 2 פרקים סגרתי את הספר, הדלקתי את הטלוויזיה מפעילה ספוטיפיי ומפעילה את הפלייליסט האהוב עליי (שיר ראשון nova scoita 500) ומארגנת את תיק הבית ספר שיהיה לי בפנימייה, ממלאת אותו בספרי לימוד ודברי טיפוח. התחלתי לארגן את הדירה ולאסוף כל דבר אישי שהיה לי, מסדרת בקופסאות ושקיות. יצאתי ושמתי את כל השקיות והקופסאות בתוך המחסן המשותף של הבניין וחזרתי לדירה, נשאר בה רק הרהיטים. חזרתי להפעיל את המוזיקה, עשיתי את שגרת הטיפוח הלילית שלי ומאז שאר הערב עבר מהר, לפני ששמתי לב כבר היה בוקר.

היייייייייייי בייייייבבבסססססס אני שוב פה:) מעצבן אותי שהכל ווניל ומהיר כזה עכשיו אבל אני משפרת:) אגב אני עכשיו בבייביסיטר והכלבה הקיאה אין לי מושג מה לעשות הצילו
לא משנה בקיצור אני פה כדי להגיד שאני מאוהבת בכם ואני ממש אשמח אם תדרגו! זה ממש יקדם אותי:) אגב הכלבה אכלה את זה אז סבבה:| אגבבבב הקטע עם העבר של ריי מגיע כהשראה מהסרט "cherry" של טום הולנד:) אני ממש ממליצה לצפות היא שחקן מעולה. (הייייייייי בייבססס זאת אני מהעתיד וחייבת לציין שהכתיבה משתפרת מפרק לפרק והאסטטיקה שונה לגמרי, וצורת דיבור שונה לגמרי גם כן אז שווה להמשיך)
אוהבת אתכם בייבסססס
אפשר להבין שיש לי הפרעות קשב וריכוז?