EROS/ארוס

פרק 7

"דיי נו הוא מושלם תודו בזה" "דיי נו זה מהמם" "דיי נו דיי זה מושלם דיי" אמיליה המשיכה לחפור על הגלשן החדש שלה כל הדרך לבית מרלין. "אמ (שם כינוי לאמיליה) תמשיכי לבית מרלין עם הגלשן, אני מלווה את לוק לבית פיירס" "זה הכל?" אמיליה שאלה עם חיוך מעושה על הפנים שלה "וו.. אולי כדי להביך את לוק מול ספנסר" "אם את עושה משהו אני אהרוג אותך" לוק אמר "רק שתדע אני יכולה לתבוע אותך עכשיו או לשים אותך בכלא" "לא את לא, את כבר תהיה מתה"

אמיליה נפרדה ממני ולוק, התפצלנו. היא חזרה לבית מרלין בעוד שאני באה עם לוק לבית פיירס "אנחנו פה" לוק צעק\לחש כשנכנס, השעה כבר הייתה 20:22. לוק הציג אותי לספנסר ועוד שני בנים..אד ושון, אבל זה לא חשוב. הזמן עבר מהר ונהיה מאוחר "לוק אני חוזרת לבית מרלין, ממש מאוחר" "סבבה תעני לטלפון אחר כך" נפרדתי מהחבורה ואיך שיצאתי מהבית לוק התקשר אלי כדי לוודא שאני חוזרת לבית מרלין.

"אני פה" צעקתי בלחישה לבית, אני מניחה שכולם ישנים. עדיין, לומדים בקולג'. נכנסתי לסלון וראיתי את טום קורא ספר, איפה כולם? האורות הכתומים והקטנים היו מקור האור היחיד בבית ובקושי יכולתי לראות. רק את הספר ואת טום, היה לו חיוך קטן מרוח על הפנים. מה הוא קורא? התגנבתי מאחוריו וקראתי ""את משגעת אותי" קאסטיל לחש לפופי באוזן, גורם לשיערות הקטנות על גופה לעמוד. במילה אחרת, צמרמורת עברה בעמוד השדרה שלה. גופה של פופי עדיין היה צמוד לקיר וכל מה שקאסטיל העז לעשות זה ללכוד אותה בין הקיר הקפוא בהשוואה לגופו החם מהצד השני, "בבקשה.." פופי הוציאה מפיה בלחישה. "תתחנני בשביל זה" השפתיים של קאסטיל רפרפו מעל של פופי וגופו המתוח של קאסטיל נמחץ מול עורה הקר של הבחורה בעלת השיער הג'ינג'-" שיט. שיט. שיט. שיט. זה הספר שלי. זה הפורנו פיות שלי. וטום קורא אותו. חטפתי מידיו של טום את הספר "מה אתה עושה עם הספר שלי??" סגרתי את הספר והוא הביט לי ישירות בעיניים. "כלום" הוא ענה בפשטות עם החיוך, עדיין מרוח על פניו. קם מהספה "זה הספר שלך?" הוא שאל לוקח צעדים קטנים ואיטיים לכיווני, מה הוא עושה? "לא." אמרתי מגלגלת עיניים "אז של מי זה?" הוא המשיך להתקדם "שלי מטומטם. ציניות" לקחתי כמה צעדים לאחור, הוא כבר קרוב. "איך קראת לי?" הגב שלי פגש את הקיר, עורי החשוף שפוגע בקיר הקר מצטמרר. "אל תגע לי בדברים, טוב?" שברתי את קשר העין החזק ביני לבין טום ולקחתי כמה צעדים לכיוון המדרגות. ידו תפסה את פרק כף זרועי והוא כלא אותי עם שתי הידיים שלו, כל יד בצד השני של הראש שלי. הוא יצר קשר עין אפילו עמוק יותר מזה ששברתי, אנחה יצאה מפי. שיט שיט שיט תסתמי את הפה הוא סתם עובד עליי, הוא עושה את אמ, אמ.. מה שקראת בספר. כן, מטומטמת. איך אני יוצאת מזה? גיחוך יצא מפיו והוא קרב את ראשו לאוזן שלי. "טוב." הנשימה החמה שלו נגד האוזן שלי, קפאתי. הוא שחרר את ידי והניח את הספר על הארון נעליים שהיה קרוב, הוצאתי נשיפה ארוכה שלא ידעתי שהחזקתי. מה קרה עכשיו? לא משנה. סדרתי את קצוות השיער המבולגן שלי בקוקס חדש ועליתי במדרגות, נכנסתי למקלחת ואחרי מקלחת רותחת נכנסתי לחדר. לכי לישון כבר מטומטמת

**נקודת מבט טום**

פאק, אני צריך מקלחת קפואה. זה כבר יסדר אותי. בחיים לא ציפיתי שהיא תקרא דברים כאלה, היא נראת כל כך תמימה. אבל עדיין, כלבה. מטומטם. מה אתה עושה? נכנסתי להתקלח. אני חייב להודות, הספר באמת היה מעניין. אבל מסיבות אחרות

קמתי בבוקר למחרת, נכנסתי למקלחת. אחרי כמה דקות יצאתי לריצה וכשחזרתי נכנסתי זריז להתקלח, כבר 9:00. נכנסתי למטבח מקפל את השרוול הנותר ביד ימין. לבשתי חולצת משי שחורה מכופתרת עם מכנס מחוייט שחור (סליחה שאין לי תמונה), ראיתי ת ריי עם כוס חמה וכדור מונחים על השיש. איך הרגל שלה? "בוקר טוב" האז נכנס למטבח והבטתי ישירות בריי "בוקר טוב האז" היא הושיבה עם קול שקט. ממתי היא הוראת לו האז? נכנסתי למטבח, מכין לעצמי כוס תה ויוצא מהבית לכיוון הקמפוס. יש מבחן באתיקה מחר, אני חייב ללמוד.

לוז הלימודים עבר מהר ויצאתי ישר למרפסת מול הים, יש שם כמה ספסלים בודדים. המקום המושלם פתחתי את המחברת והמחשב, התחלתי ללמוד. אחרי משהו כמו שעה לקחתי הפסקה, זאת ריי? היא ישבה בשולחן רחוק משלי, שוב קוראת את הספר הזה. החלטתי שאני חוזר לבית מרלין, היום אני צריך להכין את הארוחות גם ככה.

פתחתי את הדלת לבית, הנחתי את הספרים והמחשב על השולחן בסלון ונכנסתי למטבח. "מה מריח טוב?" הקול של איזבלה בקע מאחורי, "פסטה רוזה" היא לקחה טעימה ועזבה את המטבח במהירות. גלגלתי עיניים כל שאר הבית נכנס לארוחת הצהריים. איפה ריי? כנראה היא תחזור בערב. מל נכנסה והודיעה על האימון שנדחה ממחר ליום שאחרי, תודה לאל. "היי אתם יודעים איפה ריי?" האז שאל כשכולם ישבו לאכול, "לא היא אמרה לי שהיא תגיע בסביבות 18:00" אמיליה השיבה להאז

"אני פה!" שמעתי מכניסת הבית "מי?" "ריי" היא נכנסה והורידה את הג'קט שלה, הוא היה שחור וגדול. היא נכנסה ישירות למטבח ואחריה השאירה את ריח בושם הווניל שלה, "מי הכין פסטה?" האז נכנס למטבח גם כן. לוקח תפוח מהמקרר, "טום" הוא נשען על השיש והתחיל לפטפט עם ריי. על מה הם כבר יכולים לדבר? החלטתי להתמקד בספר שקראתי, אחרי רבע שעה ריי עזבה את המטבח. כנראה להתקלח, האז ישב לידי בסלון. מה הוא עושה? מה הוא פשוט יושב פה? "אז התכוננת למבחן מחר?" האז שאל "כן, אתה?" עניתי בפשטות "כן אבל אני לא מרגיש מוכן כל כך" "יש לי סיכום בתיק, קח" לקחתי את התיק שהיה מונח ליד הספה בסלון, "תודה אחי" "בכיף, אני נכנס להתקלח"

קמתי מהספה מתיר את החולצה המכופתרת, ונכנס למקלחת. שורף את עצמי עם מים קרים, יצאתי והחלפתי למכנס. "אייזק ראית את המשקפיים שלי?" נכנסתי לחדר של אייזק "כן הם פה בסלון" האז צעק לעברי, הוא עדיין לומד?

**נקודת מבט ריי**

כבר מאוחר, כדאי לי לחזור לבית מרלין. הטמפרטורות כבר היו נמוכות והשמש שוקעת, התחלתי ללכת לכיוון בית מרלין.

"אני בבית!" צעקתי לשארית הבית, כדאי לי לעבור על החומר של המבחן. התיישבתי על הספה, מוציאה מהתיק את המחברת אתיקה.

"זה המקום שלי" הקול של טום לחש על העורף שלי, "אני לומדת אתה מפריע" אמרתי לו. אין לי כוח למשחקים שלו "באמת?" הוא לקח את המחברת שלי ושם אותה על השולחן, הוא עמד מולי. "רוצה לחזור על זה שוב?" הוא התכופף אליי

למה הוא תמיד עושה את זה?

הייי בייבסססס סורי שהפרק טיפה קצר:( אני אשמח שתדרגו את הסיפור☆ אוהבת אתכם עד השמיים