■■הסיפור נגמר■■
•סיפור מאויבים לאוהבים
-"פעם הבאה תזמיני קפה, זה יותר טוב" "כבושם חדש זה יותר טוב" לחשתי לעצמי, בתקווה שלא ישמע. הוא נשען על הכיסא שלי ולחש "רוצה לחזור על מה שאמרת?" הוא שאל בהקנטה. לקחתי נשימה ארוכה "אתה צודק, זה באמת יותר טוב" אמרת...
"כל הכבוד ריי!" שמעתי את מל צועקת בין הגלים שנשברים. כמעט סוף השקיעה, הכל בצבע סגול-כתום ואני קורעת לטום את התחת בגלישה.
"מספיק להיום!" מל והמדריכים צעקו לכל הקבוצות שהתאמנו, לאט הים התפנה וכולם יצאו. השיער שלי היה רטוב, והרוח העיפה על כולי ריח נעים של הים. בקיצור אני מלאה בחול.
התאספנו סביב המדריכים וסיכמנו את לו"ז האימונים הקרוב. "את באה לגלידה?" אמיליה לחשה לי, הנהנתי לה ואיך שהמדריכים סיימו לקחנו את התיקים שלנו.
הרגשתי מרפק נתקע בגב שלי. "אח.." מלמלתי והסתובבתי למראה של טום. השיער שלו נטף מים
ולעזאזל הוא נראה טוב.
"בוהה טיפה?" הקול שלו שבר את המבט הטיפה ארוך שלי, "יש לך פה טיפה אדום" אמרתי והצבעתי על הבטן שלו. הוא הביט בי וגיחך "יש לי חליפה, את סתם מחפשת תירוצים.." נתתי לו מרפק בבטן ורצתי ישר מפחד "..לבהות" הוא המשיך והסתובבתי כדי לראות איפה הוא, האז ואייזק קפצו עליו ובלגנו לו את השיער.
"למה את עדיין עם החליפה??" הקול של אמיליה הפנה אותי למראה שלה, מחזיקה תיק והיא החליפה לבגד ים. "אני הולכת עכשיו" אמרתי והלכנו למקלחות שהיו קרובות, שטפתי את עצמי והחלפתי בשרותים לבגד ים
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני ואמיליה קנינו גלידה בקיוסק הקרוב וישבנו על אבנים בחוף, "אז מה איתך ועם טום?" "השנאה גודלת מיום ליום" השבתי "ומה איתך ועם אמה?" החזרתי לה "האהבה גודלת מיום ליום"
חזרנו לבית מרלין וצפינו כל הבית בסרט, חוץ מטום כמובן. הוא נעל את עצמו בחדר.
אלוהים יודע מה הוא עושה שם.
הייתי על סף שינה, אני חייבת לקום. קמתי מהספה "לילה טוב כולם אני גמורה מעייפות" אמרתי ומבלי לראות שום תגובה עליתי לחדר.
----------
"אני יוצאת!" יצאתי וסגרתי את הדלת, התיק על הכתף שלי כמעט נופל ואני עדיין מתרכזת בספר שלי עם אוזניות.
היום קמתי והתארגנתי מוקדם, הלכתי לפינה שלי. מלא זמן לא קראתי את הספר שלי, כדאי לי לקרוא למשך חצי שעה ולהקדים לשיעור אתיקה.
