EROS/ארוס

פרק 4

קמתי לאור חזק שסנוור אותי, ניסיתי להתרגל לאור "אהה" אמרתי. "צריך לקום" שמעתי קול, זאת בטח סופיה. "ממ..ה השעה בכלל?" שאלתי מתחבאת מתחת לכרית "בסביבות תשע" שמעתי טריקת דלת.
לקחתי את לוח הזמנים שלי שהיה על השידה, 9:13! שיט אני מאחרת, אוח אני שונאת אותה.
קפצתי מהמיטה להתארגן, אני מתחילה את הלימודים ב9:30 ויש לי דרך עד לכיתות בית הספר
החלפתי בגדים ושמעתי נקישות על הדלת "לא עכשיו!" צעקתי לעבר הדלת, שלא יפתחו אותה. ובכל זאת הדלת נפתחה, רצתי את הדלת רק עם תחתונים וחולצה טורקת אותה על מי שבדלת ומשהו עצר את הדלת מלהסגר. שמעתי רטינה חלשה, שמתי לב שסגרתי את הדלת על רגל האדם הוציא את הרגל וסגרתי את הדלת. המשכתי להתארגן, לבשתי מכנס וגופייה שחורים ולקחתי חולצה מכופתרת ביד, היא היתה חולצה לבנה מכופתרת בצבע בז'. יצאתי לכיוון המטבח

"בוקר טוב" אמרתי לכיוון טום שנשען על האי עם קפה רותח ביד. הוא לא הגיב "ממה אתה עצבני?" שאלתי, הוא עדיין לא הגיב. הוא לבש מכנס שחור מחוייט וחולצה שחורה מכופתרת, היא היתה צמודה והשרירים שלו בלטו.
הוא רק הסתכל עליי, אבל לא הצלחתי להבין את הבעת הפנים שלו. והחזקנו את קשר העין, שמתי את החולצה ולקחתי חטיף אנרגיה, שברתי את קשר העין ויצאתי מהמטבח לדלת הכניסה, יצאתי מהבית. "יצאתי!" צעקתי לבית בכלליות, להודיע למי שבבית שישמע.
כבר 9:25 התחלתי לרוץ לכיוון הקמפוס, עם הספרים ביד. יש לי ביולוגיה בשעה הראשונה
"ג'ונסון ריי, למה את מאחרת?" המורה אמרה לכיווני, וכבר חשבתי שאוכל להכנס בשקט. "נאבדתי בקמפוס" שיקרתי, מנצלת את העובדה שאני חדשה. וגם בחיים לא יהיה לי אומץ להגיד למורה שלא קמתי בזמן "כנסי בשקט" המורה סימנה לי להכנס בזריזות.
עברו שעתיים והיה לי שעה פנויה עד השיעור הבא, יצאתי מהקמפוס לכיוון החצר שמשקיפה על הים (בוסטון קולג מקום אמיתי, תחפשו בטיק טוק, פינטרסט או גוגל המקום מהמם) עברתי ליד בית קפה באיזור וקניתי מאפין ושוקו חם.
ליד כל העצים היה שולחן בודד עם 2 כיסאות לידו, התיישבתי והתחלתי לאכול את המאפין, מביטה בגלים של הים. היום היה קר ומה שלבשתי לא חימם אותי כל כך, עדיין לא רציתי ללכת. הכל היה שקט ושליו
"המפ" צחקקתי לעצמי מהמחשבה שסגרתי את הדלת על הרגל של טום. אני לא אמורה להיות נחמדה אליו היום?. לקחתי חתיכה מהמאפין ואכלתי אותו, אחרי 5 דקות שמעתי כמה רעשים מאחוריי הסתובבתי ולא ראיתי כלום, כשהפנתי את פניי בחזרה לשולחן ראיתי את טום. נבהלתי ולקחתי נשימה מהירה"אוי הבהלתי אותך?" הוא אמר בהתגרות. תרגעי. את אמורה להיות נחמדה
גלגלתי עיניים והוא לקח את החתיכה האחרונה של המאפין "רציתי לאכול את זה" אמרתי משלבת ידיים "גם אני" הוא השיב, מחקה את שפת הגוף שלי. "אז, מה אתה עושה פה?" שאלתי עם טון טיפה יותר רגוע "אני יותר אוהב את הטון הכועס שלך" "עדיין לא שמעת מה הטון הכועס שלי" השבתי "עדיין" הוא אמר משנה את הפוזיציה שלו על הכיסא, מרווח את הרגליים. הוא לבש מעיל שחור ארוך
הוא הסתכל עליי וגיחך "לא אכפת לי מה אתה יותר אוהב" אמרתי טיפה מעוצבנת, ממה הוא מגחך?. לא משנה, לא אכפת לך. הוא קם ושתה מהשוקו "פעם הבאה תזמיני קפה, זה יותר טוב" "כבושם חדש זה יותר טוב" לחשתי לעצמי, בתקווה שלא ישמע. הוא נשען על הכיסא שלי ולחש "רוצה לחזור על מה שאמרת?" הוא נשף בהקנטה. לקחתי נשימה ארוכה "אתה צודק, זה באמת יותר טוב" אמרתי בצביעות וחיוך מזוייף, מעוצבנת. וואו הוא הולך לשלם על זה. "אני תמיד צודק" הוא לחש וקם, משאיר אותי לבד
זרקתי נייר מגולגל על הרצפה, אני עצבנית. גלגלתי עיניים וקמתי להרים את הנייר, בהיתי בגלי הים. המוח שלי ריק, חזרתי לשולחן והבטתי בשעון. עוד מעט יש לי שיעור עם לוק
אספתי את הספרים ביד והלכתי לכיוון הכיתה שלי, זרקתי את הכוס שוקו בדרך ונתקלתי במישהי, זאת היתה איזבלה. "תשימי משקפיים מטומטמת" היא מלמלה בקול מספיק גבוה כדי שאשמע, אספתי את הספרים וגלגלתי עיניים. "חתיכת זונה" מלמלתי בחזרה, לא מספיק כדי שהיא תשמע. הגעתי לכיתת ספרות והעברתי בה שעה, השעה הבאה היתה גאוגרפיה. ולמזלי השעות של לוק בגיאוגרפיה הצטלבו עם שלי.
"אעאעההה" לוק לחש/צעק כשישבתי לידו לפני שהשיעור התחיל, דיברנו כל השיעור אבל לא יכולתי שלא להביט טיפה בטום. כשהמורה  שאלה שאלות הוא ישר ענה במקומי והביט בי. חתיכת אידיוט. "בגלל זה את שונאת אותו?" לוק שאל תוקע את האצבע שלו בכתף שלי "הוא עושה את זה בכוונה כל השיעור" "אני הייתי עושה אותו" לוק אמר בתגובה, לא ציפיתי לזה וצחקתי בפתאומיות, מסתירה את הצחוק שלי עם היד "מה? אני רציני" לוק אמר ונתתי לו מכה
למשך כל השיעור טום ניסה לענות על שאלות אבל חתכתי אותו והשלמתי את התשובות, מחזירה לו עם אותו המטבע.
השיעור הבא היה אתיקה ובדרך לשם נתקעתי בטום, התחלתי לרוץ לכיוון הכיתת אתיקה ונכנסתי ראשונה. המורה החמיא לי וטום הסתכל עלי מעוצבן, מושלם.
במשך השיעור עניתי על שאלות "מחברת, אתה שקט היום, מה קורה?" המורה שאל את טום בהקנטה. טום נעץ בי את מבטו, מעוצבן והוציא אנחה שקטה מפיו. חייכתי בניצחון והשיעור המשיך, לאחר כמה שעות של כיתות מתחלפות יצאתי מהקמפוס לכיוון המעונות. הגעתי לבית מרלין ונכנסתי למקלחת
נעלתי את הדלת והתחלתי להתקלח, שמעתי כמה דפיקות בדלת. "אני מתקלחת!" צעקתי לעבר הדלת "תזדרזי" שמעתי את הקול של טום "מה יקרה אם לא?" שאלתי "זה יקרה" לא הבנתי מה? ו.. נכבה האור. "טום!!" "טום תדליק את האור מטומטם!!" טוב נחמדה היום לא יקרה.
"ת ד ל י ק  א ת  ה א ו ר!" הוא הדליק לשנייה וכיבה בחזרה "אני לא מאמינה עם איזה מטומטמים דפקו אותי בבית הזה" המשכתי להתקלח בחושך וכשיצאתי הדלקתי את האור, טום היה בחוץ, מחכה. הוא עדיין לבש את הבגדים מהיום בבוקר, ואני עדיין עם מגבת.
גלגלתי עיניים והלכתי לכיוון החדר "אל תגלגלי עלי עיניים" שמעתי אותו אומר לי "למה מי אתה שתגיד לי מה לעשות?" ירקתי בחזרה, עדיין עם הגב אליו. גלגלתי עיניים שוב, והפעם בכוונה "אני לא חוזר על דברים פעמיים" הוא אמר ולקח נשימה ארוכה, הוא כבר היה ממש עצבני. "וואו טוב דודי התאבדודי" לחשתי לעצמי וישר נכנסתי לחדר במהירות, למה מי הוא שיגיד לי מה לעשות?
התלבשתי והשלמתי שיעורים בחדר, אחרי שעתיים שלא יצאתי מהחדר ירדתי לכיוון המטבח. וחתכתי תפוח עם יוגורט ודבש, עוד 40 דק יש את  ההדרכת גלישה הראשונה לסמסטר. אכלתי את היוגורט ובסלון ראיתי את האריסון וטום בסלון, עליתי במדרגות למעלה והתחלתי להתארגן להדרכת גלישה.
החלפתי לבגד ים ומעל חצאית שחורה וחולצה מכופתרת בצבע תכלת, התקשרתי ללוק שיפגוש אותי מחוץ לבית מרלין ושנצא ביחד להדרכה.
לוק סימס לי לצאת ולקחתי את התיק שלי, בתוכו מגבת  בגדי החלפה, מפתחות ועוד כמה דברים. לקחתי את הגלשן שלי וירדתי במדרגות "לאן את יוצאת" שמעתי את הקול של טום מאחורי, "לאיפה נראה לך שאני יוצאת?" אמרתי לו, די מובן מאליו. אני מחזיקה גלשן. "מתי את חוזרת?" הוא שאל "למה? דואג?" אמרתי מקניטה אותו. "אני יהיה עם מל, היא יודעת." הוא גלגל עיניים "אל תגלגל עלי עיניים" החזרתי לו באותו המטבע, פתחתי את הדלת ויצאתי . הסתובבתי למראה של לוק מחזיק את הגלשן השחור שלו "את באה??" הוא צעק לעברי מרחוק "לא" אמרתי בציניות מתקרבת לעברו "אמיליה מצטרפת אלינו" לוק אמר "מעולה" השבתי והתחלנו ללכת לכיוון הים
המדריכים כולל מל הסבירו לכל מי שהגיע בקבוצות חוקים בסיסיים וניסו להתאים את הרמות של התלמידים, השעה כבר הייתה 18:30 בערך והתחלנו לגלוש. "דיי נו רק לשכור גלשן זה שליש מלקנות אחד" אמיליה אמרה לי לפני שנכנסנו למים "יש פה חנות קטנה עם גלשנים מעלפים, אני וריי קנינו את שלנו שם" לוק אמר "רוצה לבדוק אותם מחר?" שאלתי את אמיליה, התחלנו ללכת לכיוון גלי הים. הגענו לקו הים וקבענו מחר להפגש באותה הנקודה
נכנסנו לים ואחרי חצי שעה של אימון הצטרפו עוד קבוצה של תלמידים מהקמפוס, אמיליה הסבירה לי שכבר היה להם את ההדרכה מלפני שבועיים והם כבר מחולקים לרמות. המשכנו להתאמן עם כל הקבוצות במים המלוחים ולאחר שעה וחצי עצרנו את האימון, המדריכים הסבירו שהאימונים מתקיימים בימי שני, שלישי, רביעי וחמישי. ותלמידי הקבוצה המחולקת יעזרו לקבוצה החדשה, אני הייתי מבין החדשים ולוק ואמיליה היו באותה הקבוצה. הבחנתי בהאריסון ואייזק מדברים, טום גם פה? האריסון ואייזק שובצו ברמה המתקדמת וטום גם הופיע. הוא שובץ ברמה המתקדמת איתם ואני שובצתי ברמה החדשה, של מי שעלה בסמסטר הזה. כבר היה מאוחר, אמיליה ולוק חזרו למעונות. ישבתי על קו החוף, השיער שלי עדיין רטוב ממיי המלח של הים והאף שלי מתמלא באוויר קריר.
•נקודת המבט של טום•
האריסון ואייזק התחילו לדבר על האימון של היום והחוף נהיה כבר ריק, החוף נהיה חשוך. הבחנתי בריי יושבת על קו החוף, לבד
על מה היא בכלל עקשנית? השיער שלה עף עם הרוח והריח המלוח של מי הים נכנס לי לריאות. היא קמה והתחילה ללכת, אני משער שלכיוון בית מרלין.
רבע שעה עברה ואני מניח שריי כבר במעונות, "טום אתה בא?" האריסון אמר לי, מוציא אותי מהבהיה שלי בגלים. "כן, לבית מרלין?" "לא אנחנו הולכים לבית אלפא" אייזק אמר לי, "מה?" האריסון שאל, לא מבין. "אני צוחק, אין בית אלפא בקמפוס" אייזק אמר "היי מתי אנחנו מרוקנים את החדר הנעול?" שאלתי "אני מאמין שמל תגיד מחר, אין אימון" "למה אתה לחוץ על זה? מאוהב?" "מה על מי במי?" אייזק שאל בלי סבלנות, הפעם הוא זה שלא הבין. "טום מאוהב בריי או בסופיה??" אייזק שאל שוב "אני אומר ריי" האריסון אמר "אני אומר סופיה, היא נמרחת עליו" "אנחנו ביחד באותו הבית, לא יקרה כלום. ואני לא מאוהב" השבתי מצחקק "ההההה (נשימת אוויר פתאומית) טום צחק עכשיו?" אייזק אמר "לא ידעתי שהוא יכול לעשות דברים אחרים חוץ מלגלגל עיניים" נתתי לו אגרוף והמשכנו בהליכה לבין מרלין
כולנו התקלחנו וראיתי את ריי במטבח נשארתי עם מגבת, תלויה רק על פלג הגוף התחתון שלי. "אחח.." היא עמדה מאחורי האי שהיה במטבח

"מה קורה?" אמרתי לעברה, היא התיישרה במהירות. "שום דבר, לילה טו-(אנחה קצרה) טוב טום"
•נקודת מבט ריי•
"מה קורה?" פתאום שמעתי את הקול של טום. שיט
התיישרתי מהר וניסיתי להראות יציבה, אני מתה מכאבים. "שום דבר, לילה טו-" נאנקתי מכאב שהגיע ישירות מהירך שלי. "טוב טום" המשכתי את המשפט במהירות. בדרך למעונות הגלשן החליק מהיד וכשהתכופפתי להרים אותו התיק נפל מהכתף שלי וניפץ את בקבוק הזכוכית שהיה בתוכו, חתיכות זכוכית בלטו מהתיק וכשהמשכתי ללכת הזכוכית חתכה את הירך שלי. טום התקרב אלי, הוא לבש- רק מגבת. "טום אני מסתדרת תלך לישון" הוא התקרב עוד יותר "טום תלך אתה רק עם מגבת" "ולמה את מודאגת מזה?" הוא שאל, אין לי כוח להתעסק איתו עכשיו. בבקשה לא עכשיו "טום בבקשה לא עכשיו, אני עייפה"

היי בייבסססססס מה קורהה?:) אם אהבתם את הסיפור אני ממש אשמח שתדרגו את הסיפור או תגיבו תגובה ככה הסיפור ייחשף לעוד אנשים3>
אגב נחשו מה? גילחתי בטעות את הגבה. יואו יש לי מופע סיום ביהס ביום חמישי ועכשיו שבת וגילחתי בטעות חצי מגבה עם הסכין הקטן הזה לפנים יואו יואו מקווה שלא יראו
בקיצור אוהבת אתכםם