■■הסיפור נגמר■■
•סיפור מאויבים לאוהבים
-"פעם הבאה תזמיני קפה, זה יותר טוב" "כבושם חדש זה יותר טוב" לחשתי לעצמי, בתקווה שלא ישמע. הוא נשען על הכיסא שלי ולחש "רוצה לחזור על מה שאמרת?" הוא שאל בהקנטה. לקחתי נשימה ארוכה "אתה צודק, זה באמת יותר טוב" אמרת...
קמתי, מה השעה? פקחתי את עיניי לבדוק את הטלפון 9:00?! ראיתי במטושטש על השעון. קפצתי מהמיטה "אה פאק!" לחשתי/צעקתי לעצמי כשעמדתי במהירות והכאב מאתמול לא שכח להופיע. "למה את ערה" שמעתי את הקול המתעורר של סופיה "השעה 9:00" החזרתי לה בתשובה "מה?!" היא הרימה את ראשה. "השעה 8:00 חתיכת סתומה. יש לי עוד חצי שעה לישון" היא חזרה לתוך הסדינים. "אה סליחה" אמרתי מגלגלת עיניים, יצאתי מהחדר. אני כבר ערה אז למה שאחזור לישון בחדר, עם סופיה?
נכנסתי למטבח מחפשת כדורי אדביל, שמעתי קול מאחורי והסתובבתי למראה של טום עם גופיה ומכנס ספורט. אלוהים אני חייבת להפסיק לבדוק מה הוא לובש, לאף אחד לא אכפת! "בוקר טוב" אמרתי לכיוון טום, הוא לא הגיב. הוא לקח תיק בצבע שחור גדול ויצא מהבית "מוזר." מלמלתי לעצמי לקחתי את הכדור, עדיין נאנקת מכאבים. "בוקר טוב" שמעתי את הקול של האריסון מאחורי "בוקר טוב" "מה קרה אתמול בלילה? זה היה את עם כל הרעשים?" נלחצתי. הוא כנראה חושב שמישהו נרצח אתמול "כן סליחה" עניתי בזריזות להאריסון ששאל, והוא נכנס למטבח "למה אתה ער בשעה הזאת? זה יחסית ממש מוקדם לשעות שאתה קם" שאלתי, האריסון העביר את ידו בשיער הבלונדיני, מנסה לסדר את הנפח שיצר בשינה "אני יכול להגיד את אותו הדבר לגביך" הוא החזיר לי מגחך, פותח ארון גבוה ומוציא ממנו שתי כוסות "תה?" הוא שאל, מסובב את ראשו אליי. "כן בטח" עניתי לו, ועליתי על השיש הקר של האי.
הוא מזג לי תה עם חלב, זה היה מדהים. לא, באמת. זה היה אשכרה מדהים. ושוחחנו למשך כמה דקות על איך בית מרלין, ועל העובדה שאני חולקת חדר עם סופיה. יש לי עוד 40 דקות להתארגן עד שאני צריכה להגיע לקמפוס, ובערך בשש בערב אני נפגשת עם לוק ואמיליה על החוף. כדי לבדוק עיצובי גלשנים לאמיליה
"בוקר טוב" קולו הצרוד של אייזק נשמע כשהוא יצא מחדר האמבטיה, נכנס למטבח וחוטף להאריסון את כוס התה הלא גמורה. "איזה מין קפה קר זה?" אייזק נחנק אחרי שלקח שלוק מ'הקפה הקר' של האריסון. "זה לא קפה מטומטם" "זה תה" השלמתי את האריסון, משתלבת בשיחה. ירדתי מהשיש, לוקחת חתיכת לחם ומחממת מחבת על הכיריים. בעוד שאייזק המשיך להתלונן על כמה עייף הוא, הצנמתי שלוש חתיכות לחם ומרחתי חמאה על אחד מהצנימים, מושיטה להאריסון ואייזק את הצנימים האחרים ואת הסכין חמאה. המשכנו לפטפט לעוד כמה דקות ספורות כשפתאום שמענו טריקת דלת, זה בטח טום. "טוב, אני רצה להתארגן. שלא נאחר" אמרתי ויצאתי מהמטבח כשהאריסון תפס את מפרק כף היד שלי. "תקראי לי האז" הוא קרץ ואז התפרק מצחוק, זה היה ניסיון לפלרטוט עכשיו?. "ביי האז, ביי אייזק" זרקתי לעברם ויצאתי מהמטבח, עולה במדרגות להתארגן. סופייה ושאר הבית התעוררו, עכשיו זה הזמן שלי להתארגן. זרקתי על עצמי ג'ינס שחור וטופ שחור, מעל שמתי חולצה מכופתרת. וואו, אני ח י י ב ת למצוא בגדים אחרים
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
