change |hebrew|

פרק 1

היא התיישבה עליי והתחילה לנשק אותי בצוואר, לאט לאט עברה אל השפתיים שלי נושכת אותן בתשוקה דוחפת אותי אחורה ומקרבת אותה אליי יותר.

היא בהתתה בי וסקרה אותי מכף רגל עד ראש, גילגלה עיניים והמשיכה לדבר עם חברותייה. הנערה החדשה שמעולם לא ראיתי אותה בבית הספר או בכללי.

" תרדי ממני ונסה נו." תקפתי וגילגלתי עיינים.

היא הביטה אליי קצת מבולבלת, "מה?"

" מה ששמעת." השבתי הסטתי את ראשי הצידה ומזיז אותה מימני וקם.

התקדמתי אל עבר הספספל ממול, כמה מטרים ספורים. כמה שיותר רחוק מימנה, רחוק מכולם.

הוצאתי את חפיסת הסיגריות שלי הדלקתי בעזרת המצית ושאפתי בחוזקה.

" למה עשית את זה אחי?" מייק התקרב אליי והתיישב לידי לוקח מימני את הסיגרייה ושואף ממנה גם.

" על תשגע אותי עכשיו מייק, נמאס לי שהיא נמרחת עליי כמו זונה." אמרתי מביט בה שוב
וסוקר את הבעת פנייה.

"אבל היא תמיד עשתה לך את זה, מה נזכרת בזה עכשיו?" מייק עיצבן אותי יותר.

הרגשתי את הורידים שלי נבלטים והסמקתי מכעס.

"כי אני לא הצעצוע שלה. ואם כבר, זה אמור להיות ההפך. אני הבן פה ולא היא"

" סאם.." שמעתי אותו ממלמל ונאנח.

"מה." השבתי בגילגול עיינים מהיר.

מרים מהרצפה את הבקבוק המים ולוגם מימנו במהירות.

"אני חושב שהגזמת לגבייה,היא אוהבת אותך." אמר והביט בי.

" וואו, לקחת את זה רחוק מייק. זה שאתה מאוהב לה בתחת ומת לדפוק אותה, לא אומר כלום. אני לא פראייר, ואתה ממש לא מעודד."

איפה קייל כשצריך אותו..

" מה הקשר? אני לא רוצה לדפוק אותה ואני לא מאוהב בה. אבל היא בת, ואתה בן." ראיתי את הזעם בעיניו, אבל לפעמים כיף לי להכאיב לו.

שאף עוד פעם מהסיגריה וזרק אותה על הרצפה ודרך עלייה בשביל שתכבה.

"מה את רומז, שאני כוסית?" הסטתי את ראשי לעברו מביט בו, מרים גבה ומעלה חיוך מופתע.

" לא..זה לא מה שאמרתי סאם" אמר.

" דווקא לי נראה שכן. סעמק אי אפשר לצאת בשישי למפגש אחד פה איתכם. קייל כזה גאון"

קמתי והתקדמתי אל עבר היציאה של הפארק הגדול שבו אנחנו נפגשים כמעט כל ערב; שותים, מעשנים ומבלים.

כל הילדים מכיתה ז' עד יב' נראים פה.

אבל בזמן האחרון אני רק סובל פה, חברה שלי. זאת אומרת ונסה, נמרחת עליי כל הזמן וזה ניהיה מעצבן.

מייק שכל הזמן יוצא נגדי ומחפש לריב איתי

וקייל שלא בא יותר למפגשים מאז הפעם האחרונה, בשישי לפני כחודשיים.

קייל הוא החבר הכי טוב שלי, חבר ילדות.

את מייק הכרתי בתחילתו של התיכון ואת ונסה לפני כשנתיים.

יש לי עיינים ירוקות כרעל ושיער שחור כחושך.

אני רזה מאוד לגילי למרות שזה לא כזה אכפת לי, כי בעזרת הרזון שלי רואים את כל שרירי הבטן שלי.

"היי חכה רגע" שמעתי צעקה מאחור.

אבל הקול הזה היה לי כל כך מוכר, שלא באמת עיניין אותי מיזה. כך שיצא שסיננתי ואפילו התקדמתי יותר מהר.

" בבקשה!" הקול הדהד בקולי, עצמתי את עייני בחוזקה והסתובבתי באיטיות.

מביט בעייניה הכחולות של ונסה.

" לעזעאל, איך לא זיהיתי." מילמלתי לעצמי משפיל את ראשי למטה ונאנח.

" מה את רוצה,ונסה." אמרתי את שמה בשנאה כל כך גדולה, אבל כן היו לי זמנים טובים איתה. אפילו המון, אני פשוט לא יודע מה עובר עליי.

יש לי דחף להתרחק.

"הבטחת לי בתחילת המפגש שתלווה אותי חזרה הביתה, לא? "חייכה אליי חיוך שטני וצחקה.

סעמק.

" בטח!" אמרתי מגחך בקול גבוהה מאולץ.

כאילו כל מה שקרה במפגש לא התקיים כלל.

היא התקרבה אליי במהירות ואחזה בידי.

הרגשתי דחף לשחרר את אחיזתה, אבל ריחמתי.

אולי אני באמת כוסית.

"תגיד.." עצרה את השתיקה המביכה שהייתה בנינו.

"כן?" הפנתי את ראשי אלייה אך החזרתי במהירות לנקודה שבו צפיתי כל הזמן. כאשר גיליתי שהיא הסתכלה עליי כל הזמן הזה.

"מה..מה קרה היום" ידעתי שזה מה שיקרה, שהיא תגיע ישר ולעיניין.

"ונסה, עד שנרגעתי, תחסכי את זה מימני." והיא רק גילגלה עיינים.

"כן בטח, אתה נרגעת. אבל אני? מזה אכפת לך בכלל" תקפה ושיחררה את ידי מימנה.

ברוך השם.

"מה את רוצה, שאת פאקינג נמרחת עליי כל הזמן. אף פעם לא עשית את זה, מאז.."

"מאז מה?" השיבה בקול שטני וגיחכה בצחוק מריר.

שהבינה לגמרי למה אני מדבר.

"חשבתי שזה בסדר מבחינתך, שעברנו את זה ואנחנו מרגישים פתוחים כלפי אחד השני"מיהרה להוסיף.

"מה אני זונה כמוך?" ראיתי את פיה נפער ועיינה נפתחו לרווחה.

אופס?נפלט לי.

"סליחה? וואו. אתה עד כדי כך חרא" חייכתי אלייה

" תודה רבה לך, גם אני שונא אותך." אמרתי והתקדמתי מהר יותר.

לאחר זמן מה לא שמעתי צעדים, היא לא רודפת אחריי עוד.

נכנסתי למיטתי ועצמתי את עייני, סילקתי את כל המחשבות. שרק אשן לפחות כמה שעות.

***

ותודה על התמיכה, על ההצבעות והתגובות שלכן! ♡
על תשכחו להוסיף את הסיפור לספרייה שלכן שתתעדכנו בפרקים חדשים שנוספים כל כמה ימים.