change |hebrew|

פרק 7

"אתה תבוא היום בשביל לורן נכון?" לגמתי מבקבוק הקולה החם, נעלם לו כל הגזים.
זה היה דוחה, אבל מתתי מצמא אחרי הריצה שלי ושל מייק וקייל.
"לורן?! החברה הזאת של ונסה? מה לך וללורן?" מייק נזכר לפתוח תפה שלו סוףסוף.
"מה צצת חבר שלי?" קייל אמר בקול לגלגני וגיכח.
"לא יודע.." שתק לרגע ארוך וחשב.
ראיתי איך הוא מובך מהסיטואציה לאחר ששתק.
"אני חושב שמישהו פה מאוהב." אמרתי קורץ.
קייל הביט בי במבט רצחני, ומייק רק גירד את עורפו וגיכח.
זאת ההזדמנות שלי, לתקן את הפגם שבחרתי לומר ללורן לגבי דייט שקייל רצה להזמין אותה.
הוא לא באמת רוצה אותה, היא סתם תיהיה עוד סטוץ בשבילו.. נראלי?
"כוסית שלי עוד מעט תיהיה לך חברה, עליי." אמרתי בגאוותנות, טופח בכתפו וצוחק.
קייל עצר לאחר הריצה הארוכה והמייאשת שלנו, וצעק.
"בן זונה אבל אתה יודע שרציתי לצאת איתה לדייט!"

עד כמה שלורן תפסה תחת, אני לא אתן לאיש לשחק בבנות, אני גמרתי עם הזין הזה.
"מה? אתה הזמנת את לורן לדייט?!" מייק קפץ ממקומו וזעם עבר בו.
שניהם היו כסנטימטרים ספורים אחד מהשני, אדומים ואגרופיהם קפוצים ומוכנים.
"היי! היי לנשום שני מטומטמים! כולה בחורה שגם במילא לא שווה את המאמץ." צעקתי, כאילו הם משכו אותי לכעס הזה בכוח.
אם היא לא שווה אתזה למה אני מגן עלייה?
"אתה התחלת עם זה" קייל הצביע עליי אצבע מאשימה, הרמתי ידיים כחף מפשע.
"אוקיי, אוקי תירגעו אני יודע שאני התחלתי עם זה." אמרתי נאנח ומגלגל עיינים.
"סעמק מזה קיבלת מחזור שאתה ככה" מייק התלוצץ והתחיל להתפקע מצחוק לאחר ששת המילים המסכנות שיצאו מפיו.
ואיתו קייל הצטרף לחגיגה, לפני שניה כמעט רצחו את אחד השני.
"אמן תזדיין עם מישהי שקיבלה באותו הרגע ותחנק מזה" התרחקתי מהם, כמה שאפשר.

הגעתי הביתה
באותו הרגע שנחתתי על הספה הכאבים החלו להופיע שוב
והפעם חזק הרבה יותר, חשבתי שלאחר הריצה הכל ירגע ואוכל ללכת למפגש ששחר רצתה שאבוא.
שחר.
למה היא באמת רצתה שאני אבוא איתה..
ישלה חברות משלה, ובסוף אני יתקע לבד.
זה קרה גם בתחילתה של השנה הקודמת כשאני וונסה היינו עוד חברים, לא רציתי לבוא כי הייתי בריב עם כל העולם אבל היא פשוט משכה אותי לשם.
זה היה סבל, נדפקתי לבד והיא הייתה דווקא עם אלה שרבתי.
באותו היום תיעבתי אותה כל כך.

אני מת לדעת למה היא רוצה שאני אבוא.
אבל אני גוסס פה מכאבים, אני.. או היא?

אני.

השעה הייתה רבע לשמונה, עוד כחמש עשרה דקות כולם עוזבים את ביתהם ויוצאים לדרכם- לפארק השכונתי.
הלכתי למטבח לחטוף איזה כריך לאכול לבטן המסכנה שלי, ולקחת כדור נגד כאבים.
אמן שזה יעזור.

כאבי הראש פחתו והרגשתי הרבה יותר טוב.
חשבתי על המפגש הקודם לפני שבוע, ונסה תמרר לי את החיים בגלל שזרקתי אותה.
שחר תיהיה עם חברות שלה.
מייק ידבק לחבורת ונסה בגלל לורן.
אבל קייל .. קייל בא אחרי חודשים שלא הגיע.
אני אלך בשבילו, לא בשבילי או בשביל שחר.
זה רגע היסטורי מבחינתי, גיכחתי לסיום המחשבות המטומטות שלי.