change |hebrew|

פרק 2

הרגיש לי פתאום שחרור שכזה, לא לקום כל בוקר ולשמוע את הזיוני שכל שלה, או לקבל 56 הודעות מכל שעה ושעה בלילה.
קמתי להתארגן לבית הספר, מה שבדרך כלל אני מבריז או סתם בכיתה משתעמם.
זרקתי על עצמי איזה גופייה,שנראת עליי כמו שמלה. בגלל שאני רזה מידי, אבל זה אף פעם לא הפריע לי. כי אני טורף אוכל כמו חזיר.
ואיזה ג'ינס שנפל לי מעט.
לקחתי את התיק ויצאתי לדרך.
התיישבתי בקצהו הימני של הכיתה, השולחן הנטוש שלי.
והתחיל השיעור, הרגשתי את מבטה העוקב של ונסה.
אבל זה לא באמת עניין אותי.
באחת מן הדקות נקלעו מבטינו, והרגשתי צורך לחייך, לצחוק לה בפרצוף.
אבל אני חמוד מידי היום.
אז ויתרתי.
שעת האלגברה נגמרה, ואני מוכן לאיזה סיגריה טובה.
יצאתי מן הכיתה במהירות והתקדמתי אל עבר הספרייה, כי לידה שוכנת החצר האחורי.
הרגשתי ליפוף קטן בידי ונמשכתי אחורה,
"מה" גערתי, היה דיי פשוט לנחש זאת הייתה ונסה.
אבל זאת לא הייתה היא.
"ראיתי אותך אתמול, בפארק, גינה מה שזה לא יהיה." גלגלה עיניים בבלבול ומיהרה לחייך.
"כן,כן?" השבתי מרים גבה כסימן שאלה.
מופתע לדעת מה היא רוצה ממני, צמא למידע.
"ראיתי אותך אתמול בפארק--" , " כמו שאמרתי, סליחה. ואתה כל הזמן הסתכלת עליי. במבט, מוזר." השיבה.
"אז רציתי לדעת, אם אתה יודע עליי משהו שאני לא יודעת?" שיחררה את לפיטתה מידיי והרכינה את ראשה לרצפה.
היא גרמה לי לגחך, בשביל זה היא עצרה אותי מללכת לשאוף את הרוצח?.
"לא, סתם בהיתי בך." עניתי בפשטות.
והיא הסמיקה, לא הבנתי כל כך ממה. אבל זה גרם לי לחייך.
"זה, באמת מה שרצית לבוא לספר לי?" הבנתי את תוכניתייה.
שתגיע כבר למטרה.
"לא..לא" גמגמה והביטה אל תוך עייני.
"אז בואי איתי, ונדבר בדרך." אמרתי מתקדם כמה צעדים קדימה, שתבוא אחרי.
"האמת היא, שאני דיי חייבת לזוז. אבל אם תבוא בשישי הבא זה יהיה נחמד" אמרה ולאחר כמה שניות נעלמה מן הצללים.
" אוקי, זה היה מוזר." מלמלתי חרישית והתקדמתי בהליכה אל עבר הספרייה.
"סאם יגבר" שמעתי את קייל וחיבק אותי חיבוק כמו שנקרא 'חיבוק גברים'
"מה קורה קייל אחי, איך הייתי צריך אותך אתמול אתה לא מבין איזה בת זונה." התחלתי בנושא העיקרי.
"אל תגיד לי, היא נמרחה עלייך וזה נמאס לך? אוו- יופי. אלוהים אוהב אותי, סוף סוף קלטת. אין עוד על מה לדבר." קבע וסיים את הדיון 'שני משפטים שלנו'.
"ממ.."
"קלעת בול." הוספתי וחייכתי לעברו.
"תיתן קצת הומו" קייל לקח את הסיגריה מידי וכיוון אותה לעבר פיו.
"לא." תפסתי אותה בחזרה ודרכתי עלייה במהירות.
"אתה הבטחת, ואתה תקיים." נזפתי בו מעט שיעמוד במילתו.
"מה נהיית לי חברה שלי?" שאל מופתע.
"שתוק שתוק, וממש לא אני פשוט מקווה שאתה לא שתית. כמו שהבטחת. וחוץ מיזה אין לך חברה."
הטחתי בו מעט.
ראיתי את הסומק עולה אל פניו,אבל מאז המקרה שקרה לו עם כל הרעל הזה, לא נתתי לזה להשפיע עליו.
צלצול מחריד נשמע לעברי וכפי שניחשתי זהו היה סימן להיכנס בחזרה לכיתות.
"אני אוהב אותך ככה, שומר כזה. אבל לפעמים זה מעצבן." אמר וקם מהשולחן.
"מה שמזכיר לי, איזה נערה עצרה אותי היום והתחילה לזבל לי תמוח. נדבר על זה אחר כך. ביי אחי, והיי- אני רואה אותך."
"גם לי יש משהו לספר לך, יכוסית."
נגמר השיעור השמיני ועפתי מהכיתה, חיפשתי את קייל כדי שנלך ביחד הביתה, רציתי לדבר איתו על הילדה שדיברה איתי כשהלכתי לעשן, יצאתי למגרש וראיתי אותו שם
"קייל י'הומו בוא כבר"
קייל הסתכל עליי ורץ לעברי
"מה כבר הביתה?" הוא הסתכל עליי מופתע
"כן מה הבעיה?" שאלתי במבט עייף
"סתם...אני רגיל לזה שאתה מחכה לונסה איזה שעה"
"סתום סתום תפה ובוא כבר"
קייל חייך, לקח את התיק שלו והתחלנו ללכת.
"תקשיב אחי אתה לא מבין מה קרה לי היום" פניתי אליו
"נו מה היום?" הוא שאל במבט משועמם
"הילדה הזאת שתמיד מסתובבת עם ונסה באה אליי כשהלכתי לעשן...אני חושב שהיא ניסתה לפלרטט איתי.."
"נו ו...?" קייל לא הבין
"אתה לא קולט ימטומטם? אולי היא מתקרבת אליי רק כדי שאני יחזור לונסה או משו? עזוב לא רוצה לסביבה שלה בכלל קשר" הגבתי.
"חחחחחח מזה איפה השכל שלך נפל? ונסה היא מרכז בית הספר, רוצה להיות מקובל אתה צריך להיות עם ונסה. חוץ מזה דבר יפה על חברה שלה למה אני חם עלייה" אמר קייל בחיוך זומם
"לא אכפת לי ממקובל לא מקובל. די לעוף כבר מהבית הספר המסריח הזה. ומה קרה אתה חם על הילדה הזו, אתה יודע איך קוראים לה בכלל?" תקפתי את קייל
"כן מה אני קוקסינל, קוראים לה לורן" הוא ענה
"חחחחח מה שתגיד."
הגענו הביתה ואמרתי לקייל שלום.
נכנסתי הביתה וראיתי את יובל אחי הקטן שוכב על הריצפה נאנח משיעמום.
"יוביוב מה קורה קטנצ'יק?" הרמתי אותו על הגב והסתובבתי איתו בסלון לאחר שני סיבובים הורדתי אותו
"אמא לא בבית ויש שניצלים במקרר"
"איפה אמא..?" שאלתי אותו בתהייה
"היא הלכה לסידורים"
"טוב..." השבתי במבט מוזר
"אכלת כבר?" שאלתי את יובל
"לא...אני לא יודע איך לחמם במיקרוגל" הוא התיישב בשולחן שבמטבח
"אז בוא נכין לך לאכול" השבתי בעודי מוציא את השניצלים מהמקרר ומסתכל על יובל.
פתאום נשמעה דפיקה חזקה בדלת, הלכתי לפתוח, לא הבנתי מי בא ישר אחרי בית הספר.

***
אגב, אני רוצה להתוודות שחברתי שחר, מוזמנות לעקוב אחריה - shachar1231
כותבת איתי את הסיפור CHANGE ספציפי.
והיא מדהימה!

ותודה על התמיכה, על ההצבעות והתגובות שלכן! ♡
על תשכחו להוסיף את הסיפור לספרייה שלכן שתתעדכנו בפרקים חדשים שנוספים כל כמה ימים.