change |hebrew|

פרק 13

"אני רוצה שתבין סאם" שחר פתחה בשיחה, לאחר שליוונו את קייל לביתו, ועזב אותנו.

"כן?" עניתי, מרים גבה לעברה וחיוך משתחל בשפתיי כשאני נזכר שנית בנשיקה.
"למה אתה מחייך?" עצרה את עצמה מלשאול וחייכה גם היא.
"לא ציפיתי שתגיבי ככה, עם העאלק משחק שלך. אהבתי את הדרך שבה הצעת אותה, אבל הרגשתי חרא אחרי זה. את הופכת אותי לאישה, זה מעצבן" רטנתי.
"לפחות עכשיו נוכל להיות ביאףאף לא? ניהיה בסטיז אמג! זה יהיה כזה נדיר, שתי בנות לסביות ביחד.. לא חושב? או יותר נכון לעכשיו, חושבת?" תקפה ועקצה בצחקוק תמים.
"תמשיכי לצחוק" אמרתי, מתעלם מדבריה.
"ואם לא ארצה?" הוציאה לישון והתגרתה.
"לא כדי לך להתעסק עם הבסטי שלך נכון?"
"מה כבר תעשה לי, גיליתי את החולשה שלך. והיא אני" קבעה וחייכה.
זה הפריע לי, מאוד שהיא אמרה אתזה.
כי אני עדין בעצמי לא יודע אם זה נכון.
"אמרתי משהו לא במקום?" שחר נבהלה מהשתיקה שהזנחתי את השיחה שלנו.
"לא, סתם חשבתי." השבתי, ממשיכים להתהלך ורואים באופק את ביתה.
כשהיא לא שמה לב החלטתי לפעול, חייכתי חיוך ערמומי לעברה והיא הביטה בי בשאלה.
"אני.. אמרתי לך משהו קודם" אמרתי, משחק מעט במילים לפני הפגיעה.
"מה אמרת קודם? למה אתה מחייך ככה, אתה מלחיץ אותי!" שחר צווחה בהתלהבות והסקרנות הופיעה על פי הבעת פנייה.
תפסתי במתונייה וחיבקתי אותה מאחורה בחוזקה, כל כך רזה שזה מפחיד.
"בקשתי שתצחקי!" לפתע צעקתי והתחלתי בדגדוגים מעקצצים שגרמו לה להתקפל במהירות ולהשמיע צרחות אימה כשהיא מבקשת שאני אפסיק.
כל האנשים שהסתובבו ברחוב יסתכלו לפתע אליינו מבהלה, וכשראו את המתרחש שלחו חיוך מהיר והמשיכו בדרכם.
"תעזוב אותי חמור!" שחר הצליחה להשחיל כמה מילות אחרונות לפני מותה, "אני אוהב את הצחוק שלך, אני לא יכול" אמרתי ממשיך ועוצר בשביל שתנשום לדקה, ותופס אותה ברגע האחרון לפני שהיא חומקת לי.
" יש דרכים להצחיק אותי! אני אצחק כמה שאתה רוצה אני מבטיחה רק תעזוב אותייי!" אמרה בכל כמה צחקוקים קלילים.
הרגשתי שהשליטה עוברת עלייה עכשיו, והיא התחילה להתקיף גם אותי בדגדוגים.
"אני לא רגיש לדגדוגים, תנסי עד מחר ולא יצליח לך" אמרתי לה, רומז שאבוד לה.
"אבל אתה רגיש באזור הזה" שחר אמרה ולפתע הרגשתי צריבה מהירה וכואבת במשפעתי.
"לעזאזל איתך שחר!" התקפלתי על הרצפה, והתחלתי לשמוע את צחוקה שנית.
"זה בהחלט מצחיק!" השיבה והוציאה סיגריה ארוכה מהחפיסה שלה.
"אם זה מה שגורם לך לצחוק, אני מוכן כל יום לתת לך לתת לי איזה בעיטה לשם. זה שווה אתזה"
לא מאמין שאמרתי אתזה הרגע.
"אתה שמעת מה אמרת עכשיו?" התיישבנו על המדרכה, והיא התיישבה עליי והביטה בעייני הירוקות.
"אני בשוק בעצמי שאני אמרתי אתזה כרגע, תני לעקל." ציחקקתי ונשקתי במצחה.
"אני רואה שנרגעת, כי לפני שעה התחרפנת על זה שנשקתי אותך." אמרה.
"הורסת שמחות, שתקי כבר ותני לי לנשק אותך" אמרתי, מרים את שני כפות ידיי להזכיר לה מה קרה לפני שניה, ושלא כדי לה להתעסק עם מר. דגדוגים פעם שנית.
היא הנהנה במהירות שהביטה באצבעותי והבינה.
חייכתי ונסחפנו לנשיקה עמוקה ונעימה, תשוקתית אבל עדינה.
"אני רוצה סיגריה" אמרה ועצרה את הנשיקה.
"את כל כל מעצבנת שיואו" אמרתי, מביט בשפתייה הורדרדות שנית ומלקק את שפתיי, אין ספק שהנערה הזאת מהממת.
מה שהזכיר לי את כל השיחות הישנות שלנו, עם הנער הזה שכל הזמן תוקף אותה, עם משפחתה והתבדדותה של שחר בבית הספר.
"לפני הסיגריה, אני רוצה לשאול כמה דברים ואני חייב שתעני בכנות ובתשובות ברורות, בלי להתחמק. בבקשה מימך." אמרתי תופס בסיגריה רגע לפני נכנסה לפיה והנחתי אותה על המדרכה.
הורדתי אותה מימני, כך שניהיה בקשר ישיר ונוח ושהיא לא תאמץ את צווארה.
"לפני שאתה מתחיל עם הכל, בבקשה על תהרוס את היום הזה, כל כך נהנתי!"
לעזאזל איתה, מה אני אומר לה עכשיו.
"בסדר, רק רציתי להגיד..שדי מוזר לי לצאת עם נערה שקטנה מימני באיזה שנתיים, ואני מעדיף שנשאיר את זה בנינו כרגע. אני צריך להבין מה קורה" אמרתי, חושב שזה התחמקות נהדרת.
"רגע, מה?!" שחר פערה עיינים לפתע, לא הבינה מה מתרחש. וכך גם אני.
"אנחנו.. כאילו.. זוג?" שאלה בחשש.
"נראלי, לא?"השבתי בפשטות.
"זאת אומרת, זה לא סטוץ בשבילך?!"
"מזאת אומרת סטוץ בשבילי? חשבת שזה סטוץ עד עכשיו?!" שאלתי מופתע מביט מעט פגוע, היא אשכרה חשבה שאני כזה?
טוב לפי האופי שלך אתה באמת כזה
אז עכשיו אני מדבר לעצמי? מה אני דפוק?
"לא, זאת אומרת כן, אני לא רוצה שזה יהיה סטוץ! זאת אומרת, אז אנחנו כן זוג? סליחה שאמרתי משהו לא במקום. איזה סתומה אני, מה אנחנו?" שחר דיברה מהר מידי ובקושי הבנתי מילה,הדבר היחיד שהצלחתי להבין הוא "אני כן רוצה שניהיה זוג" וזאת בדיוק התשובה שעניתי לה.
היא השתתקה לרגע והביטה בי.
"מה..." מלמלתי לעברה, מה אני עד כדי כך חתיך?
חי בסרט טוב
שתוק, הרגע קללת תצמך, כי אני זה אתה ואתה זה אני.
"מוזר לי, אני לא מכירה אותך בשיט, אתה גדול ממני בשנתיים, ומי יודע מה אתה רוצה מימני. לא חשבתי על זה מספיק לעזאזל. איזה סתומה אני!" היא התרוממה בפתאומיות והתקדמה אל עבר ביתה, מהרתי אליה ותפסתי בידה.
" אני גם לא מעקל אתזה, בואי ננסה." אמרתי בתקווה שתשכנע.
אני חמוד.
היא שתקה והביטה בי לכמה דקות, נאנחה לבסוף ונכנעה.
"בסדר" אמרה, מחייכת חיוך מרושל וכך גם אני.
"נראה לאן זה יגיע" הוסיפה.
"אני רוצה שנדבר מחר, אם לא היום אז מחר" אמרתי, אוחז בידה מפחד שתשחרר.
"בסדר.." אמרה, התקרבנו אל פתח דלת ביתה ועמדנו אחד מול השני, מביטים ומחייכים כמו מטומטמים.
"טוב.. אני צריכה להכנס, נתראה מחר?" שברה את השתיקה ונתקה את מגע ידייה משלי.
"כן.." אמרתי, מתקרב ונותן לה נשיקה מהירה בשפתייה.
"נתראה" אמרתי, מחכה שתכנס לביתה.
היא פתחה את הדלת ונכנסה, חיכתי כמה דקות לוודאות שהכל בסדר.
5 דקות עברו והחלטתי לחזור לביתי, אך לפתע שמעתי צרחה מחרידה אוזניים.
"שחר" רצתי לדלת כניסת ביתה ופתחתי אותה במהירות.אותו הנער אוחז בשערה ומתעלל בה, הוא לא שם לב שנכנסתי ולכן רצתי לכיוונו והתחלתי להחטיף לו מכות רצח, עד ששחרר את שחר, הוא נשאר שם מחוסר הכרה
והיא מביטה בי במבט מלא רחמיים עצמאים.
"מה הבן זונה הזה עושה אצלך?! למה כל הזמן הוא מתעלל בך?! אני רוצה תשובות ועכשיו!" צעקתי, מלא בזעם. זה לא הפעם הראשונה שהוא תוקף אותה והיא מניחה לו לעשות זאת.
דמעות החלו לרדת מעייניה והתגלגלו להם על לחייה שעכשיו האדימו מכמות הבכי.
היא שתקה, וידעתי שלא יהיה לנו מספיק זמן ושהוא יתעורר בקרוב.
"בואי אליי" קבעתי, תופס בזרועתה ומושך אותה ליציאה.
חיכיתי לאישורה בכניסה והיא רק הנהנה.
חבקתי אותה בחוזקה.
"נדבר בבית שלי כשתרגעי. בסדר?"
היא לא ענתה, אבל לקחתי אתזה לצד החיובי.
והלכנו לביתי.
אני מנסה לחבר כמה תמונות וסיטואציות ביחד, אני פשוט לא מבין מה הוא רוצה ממנה.
זה אח שלה? אקס? דוד? פושע או פדופיל שהיא מפחדת מימנו? אני רק צריך כמה מילים ואבין הכל.
אני דואג לה, היא נראת כל כך חסרת אונים לרגע, איך שהוא סטר לה ומשך בשערה.
רק המחשבה והתמונות שהתעופפו מהמקרה הרתיחו אותי, ולחצתי על ידה בחזוקה בלי לשים לב.
והיא השתנקה בכאב חד.
"מצטער" אמרתי מרפה מעט, ומנשק את לחייה.

***

באלי לישון כבר, מחר יום אחרון לבית הספר סעמק! ולא, אני בכיתה ז' (ביסודי א-ח)
היו כאן כמה בנות שכתבו שהן מחכות המון זמן לפרק והרגשתי ממש חרא כי זה נכון, אני לא משקיע בסיפור הזה, אבל עכשיו הבנתי שיש לי פאקינג כמעט 20K קוראות וגם אם באלי או לא, אני חייבת להשקיע, אז בננות, תפסתי את עצמי ביידים ובכל שבוע או שבועיים יעלה לכן שני פרקים או פרק, אני די בטוחה שאפילו בחופש הגדול אעלה מרתונים.
לילה טוב אהובות