פרק 11- דלת....

481 54 58
                                    

נקודת מבט הארי

בחודש האחרון אני התעלמתי מלואי ולואי התעלם ממני אבל זה לא אומר שאני הפסקתי להסתובב עם 'הכלבים'. 

אני ואשטון הפכנו לחברים טובים, נפגשנו כמעט כל יום. כל פעם שאנחנו אכלנו בבית ספר אני ישבתי לידו והכל היה נורמאלי, היום לאומת זאת, משהו... חדש... קרה.

ישבתי ליד אשטון ודיברנו על הסרט שראינו אתמול, בלי לשים לב אני שמתי את היד שלי על הכתף שלו, לואי השתעל והסתכל על היד שלי בכעס. גלגלתי עיניים ומלמלתי לעצמי, "זבל." אשטון גיחך. 

אחרי זה אשטון שם את היד שלו מסביב למותן שלי ולחש לי, "מישהו פה מקנא." צחקתי והוא תפס את הלחי שלי, קירבתי את הפנים שלו לשלי. "המ... ממה יש לו לקנא?" לחשתי בחזרה. "אנחנו מתנהגים בצורה אפלטונית לגמרי." הוא אמר ונישק את הלחי שלי.

הסתכלתי על מקום שלואי ישב בו אבל הוא לא היה שם יותר, גם ליאם נעלם. מוזר.

המשכתי לאכול ובמשך כל שאר היום לא ראיתי את לואי, ליאם, זאין ולוק. מוזר..... 

נקודת מבט לואי

אני יהרוג את אשטון והארי. אני יהרוג את אשטון ואני אשים את הארי במגדל גבוה כדי שאף אחד לא יאכל להיות איתו חוץ ממני. ואוו זה היה גיי- רגע ,אני גיי. אני גיי?! כן אוקי.

"לואי, לואי, לואי, לואי-" 

"מה!" צעקתי על ליאם. 

"הגענו לפני..... חמש דקות." לוק אמר וצחק. "נו אז בואו כבר!" אמרתי בכעס.

כולנו נכנסנו לבית שלי וישבנו הסלון הסתכלתי על זאין, ליאם ולוק וחיכיתי שאחד מהם ידבר, שיגיד למה הם לקחו אותי מהבית ספר ולמה זאין ולוק פה, אני די בטוח שאנחנו לא חברים.

"אתה מאוהב בהארי." לוק אמר וחיכה שאני אגיב. עיניי נפתחו בצורה מאויירת וגמגמתי את התירוץ הראשון שעלה לי לראש. " א-אני לא יודע על מה אתם מדברים. מי זה הארי? אני לא מכיר הארי. אתם מכירים הארי? כי אני לא." פאק. זה היה נוראי.

הם צחקו וליאם בא לשבת לידי, "זה בסדר, לואי. אנחנו רק רצינו לדעת...." הוא אמר וחיבק אותי, דחפתי אותו והוא חייך אלי.

"אני לא מאוהב בו, אני פשוט חושב שהוא נחמד.... וקצת יפה..." עניתי והם צחקו. "אבל למה כולכם פה, ממתי אתם חברים?" שאלתי והם ישר נהיו רציניים. 

"אתה חייב להבטיח שלא תכעס, אוקי?" זאין אמר והנהנתי. "אז... יכול להיות ששכנענו את הארי להיות חלק מתוכנית...." זאין המשיך להסביר לי על מה שקרה מאחורי הגב שלי במשך שלושת החודשים האחרונים. 

"בגלל זה הוא הסתובב איתי? בגלל זה הוא יושב איתנו בקפיטריה? כי אתם הכרחתם אותו  להיות חבר שלי?" אמרתי בהתחלה בכעס אבל בסוף לא יכולתי לעצור את עצמי מלהישמע עצוב ומאוכזב.

die for the hype\\ l.sWhere stories live. Discover now