פרק 9- אאוץ'

469 46 39
                                    

נקודת מבט הארי

שחיתי מאחורי לואי כדי שהוא לא יראה אותי והזזתי את הידיים שלי שהיו בתוך המים , ככה, מתי שאני אדחוף אותם קדימה הם יעופו הרבה מים. 

התכוננתי להשפריץ על לואי אבל לפני שהספקתי הוא כבר לא היה מולי יותר. "הו לא, אתה לא" הוא לחש והרגשתי את ידיו מחזיקות את הצדדים שלי, בשנייה הוא הכניס את שנינו למים.

מתוך אינסטינקט ניסיתי להרים את עצמי אבל לואי עדיין לא עזב אותי, זה היה מסובך אבל הצלחתי להסתובב כדי שנהיה פנים לפנים והצבעתי למעלה. למזלי הוא הבין מה רציתי והוא משך אותנו למעלה.

הדבר הראשון שעשיתי זה להשתעל. הרבה. זה היה די דרמתי מצידי כי לא היינו במים כל כך הרבה זמן אבל בלעתי קצת מים אז לא יכולתי לשלוט בזה.

לואי שם לב לזה ומיהר לבוא לעזרתי "אתה בסדר? אני ממש מצטער! לא התכוונתי לפגוע בך או לחנוק אותך או להטביע אותך!" הוא מילמל ותפס את הלחיים שלי, הוא הזיז את הראש שלי מצד לצד, בודק אם נפגעתי. 

הוא עצר כשהוא ראה שאני בסדר ושאני הסתכלתי עליו במה שאני מקווה שהוא חושב שהלם ולא הערצה. גם אם זה לגמרי בהערצה.

 הלחיים שלי האדימו ואם הוא לא יכל לראות את זה אז הוא בטוח הרגיש את זה עם כפות הידיים שלו שעדיין היו על הפנים שלי, הוא רק חייך.

רק אז ראיתי שהוא הרבה יותר קרוב אלי ממה שחשבתי, יכולתי לראות כל נמש וקמט שהיה על פניו,  הוא כל כך יפה.

הראש שלו התחיל להתקרב לשלי יותר ממה שהוא כבר היה והתחלתי להילחץ. מה הוא עושה?

עוד סנטימטר אחד והשפתיים שלנו יגעו אחד בשני-

אני לא יודע למה עשיתי את זה אבל פשוט צללתי לתוך המים. רציתי לסגור את הרווח הקטנטן שנשאר בינינו אבל נראה שהמוח שלי רצה לעשות משהו אחר כי אני עכשיו בתוך המים והדבר הכי נורא פה זה שכשאני צללתי, לקחתי את לואי איתי.

הוצאתי את הראש שלי מהמים עם עיניים עצומות, פחדתי לפתוח אותם....

שמעתי קולות של ענפים ועלים נמחצים על ידי משהו וידעתי שאני חייב לפתוח את העיניים שלי. אז זה מה שעשיתי.

לואי היה שם- מתי הוא הספיק לצאת מהמים?- הוא ניסה לשים בחזרה את הג'נס שלו אבל הגלל שהוא עדיין היה רטוב זה היה די מסובך. יצאתי מהמים להלכתי ללואי, הוא נראה כועס ומעוצבן.

אני יודע שזה בגללי.

"לואי, זה לא-" התחלתי להסביר לו משהו, אני לא יודע מה עמדתי להגיד לפני שהוא עצר אותי. 

"זה בסדר, אוקי? אני יודע שיש לך חברה. אני לא יודע מה קרה שם, זאת הייתה טעות אז פשוט תשכח שזה קרה." הוא אמר ועדיין לא הסתכל עלי. 

אאוץ'.  

"א-אין לי באמת חברה, פשוט חשבתי שאם תדעו שאני אמ.... שאני גיי..... אני לא אוכל להסתובב איתך- אמ איתכם יותר." למה אמרתי לו את זה? אני באמת אמרתי לו הרגע שלא סיפרתי לו שאני גיי כי פחדתי שאם הוא ידע, הוא לא יירצה להיות חבר שלי יותר.... כל הכבוד מוח, אתה עושה עבודה מדהימה היום. 

הוא סוף סוף הסתכל עלי וחייך חיוך כל כך קטן עד שלרגע חשבתי שדימיינתי אותו "זה בסדר, אני ב-..... טוב אתה רוצה שנלך? מתחיל להיות לי קר." הוא אמר ובלי לחכות לתשובה שלי הוא לקח את כל הדברים שלו, הוא התחיל ללכת אבל אז הסתובב ולקח גם את התיק שלי. 

מי זה ומה הוא עשה עם לואי? 

חייכתי לעצמי וסיימתי לשים את הבגדים שלי.

____________

"-גם אם אין לך מה לאכול לארוחת בוקר תמיד יהיה לך את השועית כי-"  

"הארי," לואי קטע אותי, אני סיפרתי לו על סוג השועית האהוב עלי כבר חמש דקות והוא נשבר רק עכשיו. וואו.

אחרי שהיינו באגם החלטנו ללכת לאכול איפשהו, אני ציפיתי שנלך למקדונלדס אבל ללואי היו תוכניות אחרות והוא לקח אותנו למסעדה שהמים שם יותר יקרים מהטלפון שלי. לא שהוא היה כזה יקר אבל עדיין.....

"סליחה. אני לא יודע על מה לדבר..." התוודעתי והוא גיחך. "אם להיות לגמרי כנה איתך, גם אני." הוא אמר והנהנתי. 

רציתי לשאול אותו שאלה כמו 'מה הסדרה האהובה עליך' או 'מה הצבע האהוב עליך' כדי לפתח איתו שיחה אבל לפני שיכולתי הוא עמד ואמר בקרירות "בוא או שאני משאיר אותך פה." מאיפה זה הגיע?

קמתי מהר והוא שם כסף על השולחן בלי לבדוק בכלל כמה הוא שם או כמה הוא צריך לשים. הוא בטח שם כפול ממה שהוא היה צריך. 

הוא הלך אל המכונית שלו בזמן שאני מנסה להישאר בקצב שלו. לפני שבכלל סגרתי את הדלת של המכונית הוא התחיל לנסוע. 

"ל-לואי? הכל בסדר?" שאלתי בשקט למרות שלא היה פה אף אחד שיכל לשמוע אותי. הוא ענה לי ורק המשיך לנסוע.

לא חשבתי בכלל על זה שאני לא יודע לאן הוא לקח אותי עד שהיינו מול הבית שלי, הוא עצר את המכונית ועדיין לא אמר לי כלום, אז לא זזתי.

"אתה מתכוון לצאת?!" הוא אמר בפתאומיות וקפצתי בבהלה, לקחתי את התיק שלי מהמושב האחורי אבל עדיין לא יצאתי. מה קרה לו? כל היום הוא היה כל כך נחמד אלי ופתאום הוא מתנהג אלי ככה!

"מה קר-" אמרתי אבל הפסקתי כשראיתי את הפרצוף שלו, הוא נראה רצחני אבל רגוע. "אתה תצא עכשיו או שאני אדאג שאפילו הזאין ונייל לא יסכימו להיות חברים שלך."   הוא אמר.

"לא, מה קרה? חשבתי שאנחנו חברים." ניסיתי שוב. אני לא אשבר רק בגלל שהוא מנסה לאיים עלי.

"אתה באמת חושב שאני אהיה חבר עם חתיכת פאג כמוך?" הוא אמר בזמן שצחק קצת. הוא באמת אמר את זה עכשיו?

יצאתי מהאוטו שלו ורצתי לכניסה של הבית שלי, הבטתי מאחורי אבל הוא כבר לא היה שם. יופי. 

__________________________

די זה מוזר לי לכתוב שלואי לא נחמדדדד

אין לי כוח לבדוק אם יש שגיאות אז..... סליחה אם יש.....

בכל מקרה, חודש גאווה שמח!! (למרות שהוא התחיל לפני שלושה ימים...) 



die for the hype\\ l.sWhere stories live. Discover now