נקודת מבט הארי
"כן, אני איתו עכשיו. לא. פשוט תשים את זה במקום שדיברנו עליו. לא, זה רומנטי. חה חה, אתה לא מצחיק. טוב, ביי." שמעתי את לואי לוחש לתוך הטלפון שלו. עם מי הוא דיבר? על מה הם דיברו? עלי? על איזה מקום הם דיברו עליו? מה הם אמרו שלואי חשב שהיה מאוד לא מצחיק-?
"אתה בא?" לואי שאל אותי כשהוא ראה שהפסקתי ללכת איתו ואני עכשיו עומד כמה צעדים מאחוריו.
"מה? כן, כן." מלמלתי והמשכתי ללכת עם לואי, לא שמתי לב בכלל שהפסקתי ללכת עד שהוא אמר לי.
"אתה צריך לקחת משהו מהלוקר שלך?" הוא שאל, שקשקתי את ראשי והוא נראה לחוץ אבל זה נאלם ברגע.
"יש לי את כל מה שאני צריך." עניתי והרמתי את הספרים ומחברות שאני החזקתי יותר גבוה כדי שהוא יראה.
"א-אתה בטוח?" הוא שאל שוב, הסתכלתי עליו, הוא מתנהג מוזר, קודם השיחת טלפון הזאת ואז זה.
"למה? אתה רוצה שנלך ללוקר שלי?" שאלתי אותו עם מבט מעמיק.
"אה! כן! אני שכחתי את ה- את העט האהוב עלי שם!.... כן, העט שלי..." הוא גמגם. כן, משהו בהחלט מוזר פה.
"או...קי." לחשתי ושינינו את המסלול שהלכנו בו לכדי שנגיע ללוקר שלי שלואי מאוד רוצה ללכת אליו.
נייל וקאלום היו שם והם נראו.... חשודים....
לואי נתן להם מבט נוקב וקאלום שלח לו הנהון קטן.
כמו שאמרתי.
חשוד.
אבל באותו הזמן, זאת לו תהיה הפעם הראשונה שאנחנו עושים תוכנית (יותר מסובכת משצריך) בשביל משהו, אז אני לא יודע ממש מה לחשוב לגבי זה.
פתחתי את הלוקר-
קפצו עלי אלפי חתיכות של קונפטי ונצנצים בצבע זהב (I'LL TAKE YOU TO THE CANDY SHOP ה.כ.).
בבהלה, ניתרתי אחורה שמעתי את נייל לוחש לקאלום 'ידעתי שזה יפחיד אותו'.
אז הם מאחורי זה? עמדתי להסתובב ולשאול אותם אבל לפני שהספקתי, יצא מהלוקר עוד משהו.
זה היה בלון אדום שבקצה החוט שלו היה מעטפה. כל העניין הזה קצת מזכיר את 'זה' (ה.כ. הסרט it) אבל לא נורא.
פתחתי את המעטפה והוצאתי ממנה מכתב. טוב, זה מאוד.... רשמי.
בשלב הזה כבר נהיה מעגל קטן של אנשים שרצו לראות מה קורה.
קראתי את המכתב:
'הארי,
כודם כל, אני אוהב אותך
דבר שני, האם אתה, הארי אדוארד סטיילס, תואיל בטובך לבוא איתי, לואי וויליאם טומלינסון, לדייט ביום חמישי, השלישי ביוני, בשעה שבע וחצי?
שלך, לואי.'
הסתובבתי כדי להסתכל על לואי והוא חייך אלי, "אתה יודע שאנחנו ביחד, כן? היית יכול פשוט לשלוח לי הודעה או משהו...." אמרתי וצחקתי בסוף אבל עדיין הסתכלתי עליו בחיבה.
"אבל זה הרבה יותר כיף ככה, לא?" הוא שאל בחזרה והתקרב אלי, "עוד לא ענית...." הוא לחש והתאפקתי לא לצחוק. הוא מטורף, הוא עושה משהו כזה, באמצע הבית ספר, רק כדי להזמין אותי לדייט, החבר שלו, אני.
ואני אוהב באותו כל כך.
"כן, אני אצא איתך לדייט." נאנחתי, מעמיד פנים שזה מעייף אותי בדרך כלשהי.
"הוא אמר כן! שמעתם?! הוא אמר כן!!" לואי צעק וכל מי שהיה מסביבנו הריע וצחק.
________
"שולחן לשתיים, הוא רשום על טומלינסון." לואי אמר למלצר, הוא הנהן ואמר, "כן, בואו אחרי בבקשה." והתחיל ללכת לכיוון השולחן שלנו.
התייבשנו והמלצר הביא לנו תפריטים.
אחרי כמה זמן הזמנו את מה שרצינו.
"אז.... מה האירוע המיוחד?" שאלתי את לואי והוא גיחך, "כלום, אסור לי לצאת לדייט עם חבר שלי?" הוא התגרה.
"אם אתה אומר.." עניתי בדיוק שהאוכל שלנו הגיע.
"תודה." אמרתי למלצר לפני שהלך. אני הזמנתי נודלס עם עוף וירקות ולואי הזמין פסטה, הסתכלתי על האוכל שלי ואז על של לואי.
"אתה יכול לקחת קצת אם אתה רוצה, האז.." הוא נאנח, חייכתי אליו ולקחתי שתי פסטות עם המזלג שלי ואכלתי אותם. הממ, זה טעים...
לואי בא לקחת מהנודלס שלי אבל עצרתי אותו, "היי, זה שלי!" אמרתי, "אבל אני הסכמתי לך משלי!" הוא התלונן וצחקקתי.
"אוקי... אבל אני אביא לך." אמרתי וסובבתי את הנודלס על המזלג שלי, "אאאאווירון" שרתי והוא גלגל עיניים אבל עדיין פתח את הפה שלו.
"שלי יותר טעים." הוא החליט והנדתי את ראשי, "שלי."
"מה שתגיד." הוא מלמל וצחקתי.
_______________________
כן, כן, אני יודעת שזה פרק קצר ושהייתי אמורה לעלות אותו בחמישי והוא די משעמם אבל אני חולה ואין לי כל כך זמן ורעיונות אז....
פרק הבא יהיה הפרק האחרון ואפילוג!!
YOU ARE READING
die for the hype\\ l.s
Novela Juvenil"אתה כלום אם לואי טומלינסון לא יודע את השם שלך." או הארי הוא התלמיד החדש, אבל כשחושבים על זה, גם לואי חדש, בדרך כזו או אחרת. אחרי איחוד בין חברים, סוג של, נעשתה תוכנית שבסופה, אם היא תעבוד, לואי יחזור להיות כמו פעם. יכול להיות שיש עוד כמה דברים שאמו...
