You're matter

Chapter 2

הפרק הזה קצר בניגוד לפרקים האחרים. אבל אני מקווה שתאהבו.
בקיצור תהנו ותצביעו בסטיז!! 3>
-

נקודת מבט: לואי

סובבתי את ראשי אל הדלת, מגלה את הבנאדם שעומד מאחוריה.

וכל מה שרציתי לעשות זה פשוט לצרוח.

מאחורי הדלת התגלה אותו הגבר שראיתי את הגב שלו ממקודם,
אני מנחש שהוא בן עשרים וקצת.

הוא יפיפיה, אבל מהסוג שאי אפשר להסביר את היופי שלו.

הוא גבוה, אני מנחש שיותר ממני. שיערו ארוך וחום- עובר את כתפיו, הוא חלק אך מעט גלי. הוא מאוד מחוטב אפשר לראות,
ומאוד מושך.

שפתיו ורודת ומלאות, הפנים שלו מעוצבות, והפרצוף שלו נראה מאוד מסורטט, כיאלו אלוהים השקיע בו בעדינות ובחוכמה.

הוא לובש חליפה שחורה חלקה ומכובדת שמחמיאה מאוד לגופו.

אך חוץ מיופיו הבלתי פוסק, נשמתי נקטעה כשאר הבחנתי בעינייו.

העיניים שלו ירוקות וכל כך יפות, עיניי הצתלבו עם עינייו, ולא יכולתי להוריד ממנו את המבט.

יש משהו בעיניים האלו.

פרצופו עדין, משדר רוגע ועדינות.
אבל לעזעאל הוא כל כך מושך.

והוו פאק הייתי נותן לגבר בעל העיניים הירוקות האלה לזיי-
״אז לואי, זה מר. סטיילס. מר סטיילס, זה לואי״  המנהל קוטע את מחשבותי ומביט אל שנינו.

״הו בבקשה קרא לי הארי.״ הגבר פונה אל המנהל
ואז ישר מסיט את מבטו אליי.

הארי.

הארי מגיש לי את ידו בכוונה שאלחץ עליה, אך אני עדיין קופא במקום. מנסה לעכל את כל מה שקורה. גופי מופנה אל הארי, העיניים שלי לא יכולות לרדת מהעיניים שלו. אבל אני רק שותק.

המנהל קולט את הסיטואציה וישר נקרא לעזור, ״אני מצטער הארי, אני חושב שלואי צריך זמן כדי לעכל את הכל וגם להסכים.״ מר. רוגן אומר.

״זה בסדר! אין צרוך להבהל גם, אני לא נושך.״ הארי גיחך, ממסה להקל על האווירה וגורם לי לצחקק מעט. הארי ישר קלט את זה וחייך.

״אז לואי,״ הארי מתחיל. ״אני יודע שכל הסיטואציה הזאת מוזרה ולא מוכרת לך, אבל אני רק רוצה לעזור לך. ובשביל זה אתה צריך להסכים לעזרתי. אני לא רוצה להלחיץ אותך, אבל אמי מעדיף שנדבר ואני אראה לך שאני לה רק בשביל לעזור לך.״ הארי אומר בקול יציב.