You're matter

Chapter 11

נקודת מבט; הארי

התעוררתי כשהרגשתי משהו מתעסק עם הטרניג שלי.
פקחתי את עיניי באיטיות, מעט מפחד לגלות מה נמצא מעליי.

ואלוהים.

לואי; יושב עליי. ומנסה להוריד לי את הטרניג.

״ל-לואי, מה א-אתה-״ שאלתי בלחץ ונקטעתי על ידי הנער, ״מצאתי דרך בה אני אוכל להראות לך כמה אני סומך עלייך וכמה אני מודה לך. כל מה שאתה צריך לעשות זה פשוט לשבת ולהנות.״ לואי אמר חיוך זדוני על פניו. ״ל-לואי-״ ושוב הוא קטע אותי, רק הפעם כשהוא הצליח  להוריד לי את המכנס. ״אתה בטוח?״ שאלתי והוא הנהן במהירות.

״בבקשה, תן לי למצוץ לך.״ הוא אמר ו-פאק. הוא נראה כל כך טוב ככה. לואי חיכה כמה שניות כדי לראות שאני באמת מסכים,

אני לא רוצה להרוס לילד את התמימות, אבל לפי המשפט שלו. הוא כבר הרס לעצמו.

הוא הוריד את הבוקסר ופיו נפתח במהירות.

״ז-זה כל כך, א-אתה מ-מש גד-״ הוא החל להגיד אך נקטע על ידי הגיחוך שלי. ״כן בייבי, ואתה הולך למצוץ הכל. נכון? כמו שאמרת.״ אמרתי והוא הנהן במהירות, קירב את שפתיו לכיפה שלי והתחיל ללקק ומעט למצוץ. גניחה יצאה מפי, ״כ-כן, אתה כל כך טוב בייבי.״ וזה כנראה מדליק את לואי, מאוד. כי שנייה אחרי זה הוא עבר לכל האורך.