איימ באק :)
לא, מצבי לא השתפר יותר מידי, אני עדיין פחות או יותר באותו מקום, אבל לפחות אני אעשה משהו עם החיים שלי.
אז אני אמשיך כאן, מקווה שתהנו.
הימים שלאחר מכן לא היו קלים לאף אחד, יונגי הרגיש רע לגבי ג'ימין, ג'ימין הרגיש רע בגלל יונגי, וכל השאר נעצבו שהבר חזר להיות ריק מהרגע שהצעיר לא חזר אליו.
זה לא היה קל בעיקר לראות את הוסוק ככה, החיוך המואר שלו נעלם והטון שלו לא היה כל כך עליז כמו קודם, גם ג'ונגקוק פחות הגיע לבקר בבר וגם כשהגיע הוא המעיט במילים. זה היה גיהנום בלשון המעטה.
זה לא יכל להימשך ככה, אך הבעיה העיקרית היא שאין ליונגי שום דרך להגיע לשניים הצעירים שנעלמו, לאף אחד אין את מספרי הפלאפון שלהם, אף אחד לא יודע היכן הם גרים, וזה הרגע בו כולם הבינו כמה מעט הם יודעים על השניים.
יונגי חיכה כל יום, כל פעם שנפתחה דלת הבר ראשו מיד הוסט לעברה, רק למקרה שוורוד השיער החליט לחזור, ליבו נכמר מיום ליום שהצעיר לא הופיע.
הדבר האחרון שרצה לעשות היה לפגוע בג'ימין, האמת היא שהוא צדק, החיים של יונגי באמת היו קשים ומבלי לשים לב הוא באמת שפט אחרים כשהשווה את חייהם לחייו, זאת הייתה סטירת התעוררות שהוא נזקק לה.
אך גם היום עבר מבלי שום סימן למלאך המתוק ולכן לא הייתה לו ברירה אלא לסגור, בעל הבר ניסה למשוך את שעות הפתיחה מדאגה שהצעיר יגיע והמקום יהיה סגור, אך כשהשעה הייתה 2 בלילה הוא אילץ את עצמו לסגור וללכת הביתה.
עם ראש מלא במחשבות על ורוד השיער, יונגי הסתובב ברחבי סיאול בניסיון להשכיח ממנו את צרותיו, מסיבה מסוימת רגליו הובילו אותו לרחוב קצת יותר חשוך, מקום שיונגי מעולם לא היה בו.
מה לעזאזל משך אותו למקום הזה?
ואז הוא הרגיש את זה.
כמו באותו יום שג'ימין נכנס לבר בניסיון למצוא את הוסוק וג'ונגקוק, אותה מועקה שהקשתה על נשימותיו ועל ליבו.
זה חייב להיות צירוף מקרים, אין סיכוי שאותה הרגשה קשורה לצעיר.
...נכון?
מבלי ששם לב, האינסטינקטים שלו פעלו וקולו פתאום קרא, "ג'ימין?" אבל זה מגוחך, למה שהצעיר יהיה במקום הזה? אפילו יונגי בעצמו לא רצה להיות שם.
אפור השיער רצה להתרחק מאותו מקום אבל משהו הציק לו, רגליו סירבו לזוז ממקומן, לא משנה כמה המוח ציווה עליהן לחזור אחורה ולרוץ חזרה לבית, הגבר נשאר במקומו.
לפחות עד ששיער ורוד מוכר צץ מהחשיכה והתקרב אליו בצעדים מהוססים.
כשהוא הבין שיונגי היה זה שקרא בשמו, בילבול וכאב נראו על פניו, הוא החל להתרחק חזרה למקום המחבוא שלו אך נעצר כששמע את קולו הרועד של האחר.
"אל תלך," קולו של המבוגר רעד מעט אבל זה היה מאוחר מכדי להסתיר את זה.
YOU ARE READING
Fallen Angel// Yoonmin
Fanfictionלג'ימין המלאך המתוק, נמאס מהגיהנום הלבן שבו הוא נמצא ומחליט לברוח למקום שהוא ידע שאביו לא יוכל לשלוט בו כמו ששלט בו בגן העדן, כדור הארץ. בעודו מסתגל לחיים, לבני האנוש ולסלנג המוזר שלהם, ג'ימין מוצא חבורה שתגרום לו לפגוש אנשים מכל הסוגים..טובים, רעים...
