Fallen Angel// Yoonmin

Part Five

מאותו יום ג'ימין וטאהיונג הלכו כמעט כל יום לבר, מאחר ובשעות הבוקר והצהריים זה היה בית קפה, הם העבירו שם את רוב הזמן בדיבורים ובניסיון למציאת עבודה לג'ימין, מאחר והוא מתכוון להישאר בכדור הארץ להרבה זמן הוא צריך למצוא דרך להרוויח כסף כדי לחיות שם.
הם חשבו על הכל, פשוט לג'ימין לא היה מושג לגבי שום דבר שמתרחש בכדור הארץ. הוא לא יודע מה זה בכלל כסף, הוא לא יודע שצריך לשלם על דברים או איך לקפל, אין לו ידע אקדמי כלשהו.
הוא היה מבודד לחלוטין בגן העדן כך שאף אחד גם לא סיפר לו איך הדברים מתנהלים שם למטה.

מה שאומר שהוא גם לא מודע לסכנות, יכולים לנצל אותו ולהעביד אותו שעות נוספות, יכולים לעבוד עליו בעסקאות מפוקפקות. הוא פתי, הוא מאמין לכל מה שאומרים לו מבלי לפקפק, הוא לא מודע לצדדים הרעים והמכוערים של האנשים.
אבל ג'ימין החליט לא לוותר, הוא ילמד הכל.

הוא גם רצה להתייעץ עם הוסוק, זאת אחת הסיבות שהוא בא לשם כל כך הרבה פעמים, אבל הוא לא ידע שהוסוק עובד קבוע במשמרות הערב מאחר והוא מלמד בבקרים.
אומנם טאהיונג הסביר לוורוד השיער למה הוא מושך כל כך הרבה תשומת לב, ומה בדיוק רוצים ממנו כשאומרים לו משפטים כאלה ואחרים, אבל הייתה לו תחושה שאלו לא היו הכוונות של הבחור המוזר מהבר. הוא האמין שזה היה טוב ליבו שגרם לו לפנות אל ג'ימין.

ויום אחד הייתה לו הזדמנות לקבל תשובה על כך.
זה היה יום שלישי, להוסוק התבטל השיעור שהיה אמור להעביר בבוקר מאחר וירד גשם נוראי בחוץ ויונגי היה צריך את העזרה שלו בבר כי העובד שהיה אמור לעבוד, נתקע בפקקים בגלל תאונה שנגרמה באמצע הכביש הראשי, בגלל הגשם.
אז כמובן שיעזור לחברו הטוב ויפתח את הבר, הוא גם גר קרוב לשם אז זאת לא הייתה טרחה.

המשמרת התחילה חלק, השעה הראשונה הייתה שקטה והוא יכל לשתות בנוחות את הקפה שהכין לעצמו, עד שהדלת נפתחה ושניים צעירים נכנסו לבפנים, מביאים איתם משב אוויר קר מבחוץ.
ראשו של הג'ינג'י הסתובב מיד וכשזיהה את השניים, חיוך עלה על פניו, שמח לראות אותם אחרי הזמן הרב שעבר מהביקור הקודם שלהם.
"ג'ימין?"

וכמובן שהצעיר יזהה את הקול, אין לו חברים חוץ מטאהיונג ומהוסוק, כן כמובן שיחשיב אותו כחבר.
"הובי!" המלאך מיד רץ לבר, רכן מעל הדלפק וחיבק את הג'ינג'י, מפתיע אותו לגמרי, אבל אחרי כמה שניות הוא עטף את ידיו סביב גופו הקטן של האחר וטפח בעדינות על גבו.
"באנו לכאן כל בוקר, אבל לא היית כאן!" הטון הבכייני והשפה המשורבבת של ג'ימין המסו את השניים והוסוק מיהר לחבק אותו פעם נוספת וגיחוך קל נפלט משפתיו, איך מישהו יכול להיות כל כך מתוק?

לאחר שניתקו את החיבוק פעם נוספת, ג'ימין וטאהיונג התיישבו על הכיסאות שליד הבר והזמינו את המשקאות הרגילים שלהם, טאהיונג הזמין אמריקנו ואילו ג'ימין גילה את השוקו, מאז זה הדבר היחיד שהוא מזמין כל פעם מחדש.