לכל אלו שלא התייאשו ממני ומהסיפור עדיין, היי לכם :)
הסבלנות שלכם מפליאה אותי כל פעם מחדש"ג'ימין, כמה זמן עבר מאז שעזבת את הדירה שלכם?"
יונגי, שלא ידע שהצעיר הוא מלאך ולא באמת צריך אוכל או מים בשביל להמשיך להתקיים, חשש מהתשובה, הרי ממה שהוא סיפר, זה נשמע כאילו הוא עזב את הבית באותו היום. כלומר, לפני בערך שבוע.
"הממ, עברו...אחד, שניים," ג'ימין נעזר באצבעותיו בידו הפנויה בשביל לספור את הימים, כל אצבע שנספרת שוברת את ליבו של בעל הבר עוד ועוד.
"אני חושב שעברו תשעה ימים, למה?"אוקיי, אני לגמרי יכולה להבין את ההתחרפנות של יונגי.
"מ-מה?! ג'ימין! למה לא ביקשת עזרה?"
"לא רציתי לפגוע במישהו אחר כמו שפגעתי בטאהיונג...היית צריך לראות אותו היונג, הוא היה על הרצפה והוא לא הצליח לנשום." דמעות זרמו בשקט על לחייו של המלאך הצעיר כשהוא נזכר באותו יום, לראות את חברו במצב כל כך רע ולדעת שזה אך ורק בגללו, איך כל בן אדם יכול לחיות עם התחושה הזו?
הסיטואציה כל כך עצובה שאני אתעלם מהעובדה שזאת הפעם הראשונה שג'ימין מרגיש מספיק בנוח עם האחר בשביל לקרוא לו היונג.
אבל בוודאות נחזור לזה אחר כך.
יונגי ליפף את ידיו סביב גופו הקטן של ורוד השיער ומשך אותו לחיבוק הדוק, תוך כדי שהוא לוחש לו מילות ניחום באוזנו.
גם אם זה נכון וטאהיונג סבל בגללו, זה לא כאילו הוא עשה זאת במכוון, ושניהם יודעים שכנראה שגם השד לא כועס עליו או נוטר לו טינה על כך.
להפך, כנראה שהוא מתחרפן ברגעים אלו כי הוא לא יודע איפה חברו נמצא, בדיוק כמו בפעמים הקודמות שזה קרה."מה דעתך על שנמשיך את השיחה עם כוס שוקו חם וכריך כלשהו? אני מניח שלא היה לך קל להשיג אוכל כל הזמן הזה." ומבלי לחכות לתשובה המבוגר מבין השניים קם על רגליו והלך איתו יד ביד לכיוון החדר האחורי. אין הרבה במקרר שם אבל הוא הצליח להפיק את המיטב לפחות, היה לחם וגבינה, זה מספיק לבינתיים.
החלק החשוב היה בעיקר השוקו, הדבר שג'ימין שותה כל פעם שנכנס לבר.
זה תמיד העלה חיוך על פניו של יונגי, מי לעזאזל נכנס לבר ומבקש שוקו?
ועוד יותר חשוב, למה לעזאזל הוא נכנע לו כל פעם מחדש כשהוא יודע בוודאות שאם זה היה מישהו אחר, הוא היה צוחק לו בפנים. מילא קפה, אבל שוקו? חוץ מהצעיר, אף לקוח שהיה להם מעולם לא ביקש את זה, לא משנה באיזה שעה ביום הגיעו.
"היונג?" קולו המתוק של המלאך נשמע פתאום וקטע את רצף מחשבותיו של האחר, כמו כן האיץ את פעימות ליבו.
היונג.יונגי ניסה לשמור על קור רוח והימהם בזמן שהכין לו את הכריך.
היונג.למה יש למילה הזו השפעה כל כך שונה כשזה בא מג'ימין? למה הלב שלו לא מפסיק לפעום כל כך בחוזקה?
YOU ARE READING
Fallen Angel// Yoonmin
Fanfictionלג'ימין המלאך המתוק, נמאס מהגיהנום הלבן שבו הוא נמצא ומחליט לברוח למקום שהוא ידע שאביו לא יוכל לשלוט בו כמו ששלט בו בגן העדן, כדור הארץ. בעודו מסתגל לחיים, לבני האנוש ולסלנג המוזר שלהם, ג'ימין מוצא חבורה שתגרום לו לפגוש אנשים מכל הסוגים..טובים, רעים...