Fallen Angel// Yoonmin

Part Four

הלו
לא אני לא מתה בינתיים
תצטרכו לסבול אותי עוד קצת
בינתיים תהנו מהפרק😬

טאהיונג עמד למשוך את ג'ימין מחוץ למועדון, אך יד נשלחה ואחזה בידו השנייה של המלאך, מונעת ממנו להמשיך. השניים הסתובבו וראו את הבחור עם השיער הכתום, הובי? ככה קראו לו?
"היי, הוא איתנו." הוא אמר עם מבט מבולבל, אבל מבט קצר בשד האדמוני שחשף את שיניו הקדמיות החדות ונהם עליו, וידו של הוסוק נפלה לחיקו ומבט מפוחד עלה על פניו. (אני נשבעת אם תשוו אותו למייז-)
"יא טאה, אל תהיה מרושע, הוא היה נחמד אליי." ג'ימין גער בחברו ופנה לחבר האנושי הראשון שרכש וחייך בהתנצלות, "תצטרך לסלוח לו, אין לו כישורים חברתיים מתאימים, אבל שמחתי להכיר אותך...הובי, נכון?" הבחור המפוחד הינהן וכשראה את חיוכו של הצעיר, כל גופו נרגע מיד וחיוך השתלט על שפתיו מבלי ששם לב.

"היה נחמד להכיר אותך הובי! אני אבוא לבקר, אני מבטיח!" ורוד השיער הצליח לצעוק לפני שנגרר על ידי טאהיונג לבחוץ.
"אין לי כישורים חברתיים?" היה הדבר הראשון שעלה לראשו כשהיו מחוץ למועדון הרועש. השד האדמוני שילב את זרועו בזו של האחר מחשש שיתפתה לעוד דברים נוצצים אחרים וילך לאיבוד, והלך איתו ישר לדירה קטנה שהייתה בבעלותו.
טכנית היא הייתה בבעלותו, לא שהוא באמת שילם, הוא פשוט מידי פעם יורד לכדור הארץ בשליחותו של נאמג'ון ובעל הדירה לא מעז לפנות אותו, הוא ויתר על האופציה הזו מזמן.

"טאה טאה, אתה נהמת עליו." המלאך ציחקק והלך לצד חברו, הייתה חסרה לו החברה של אנשים בגילו שלא ייחסו חשיבות למעמדו או לגודל הכנפיים שלו. היחידים שראו את הכנפיים של ג'ימין לפני המבחן שלו, היו טאהיונג, ג'ין ונאמג'ון, הוא לא הסכים לחשוף אותם בפני אף אחד בטענה שזה אינטימי מידי כשזה הדבר הראשון והאחרון שבוחנים אצלו.
"היי זאת לא אשמתי שאתה חברותי מידי, תפסיק להיות מנומס ונחמד לכולם."

אחרי כמה דקות של הליכה שקטה זה לצד זה, ג'ימין נצמד לצידו של טאהיונג כשהוא מחבק אותו עם יד אחת ומניח את הראש על כתפו, מכין את עצמו לשאלה שאולי הוא לא רוצה לשמוע את התשובה אליה. "טאה, אני שמח שאתה כאן איתי, אבל למה אתה כאן? ואיך ידעת איפה אני? אני בעצמי לא ידעתי איפה אני נמצא."
השקט נשאר באוויר לכמה דקות לפני שנשמעה אנחה מפיו של האדמוני.
הוא לא רוצה להגיד לו שהוא ירד לכדור הארץ כדי להיות הבייביסיטר שלו בהוראה של אחיו, הוא יעלב.
בדרך כלל לטאהיונג לא אכפת מרגשות של אחרים, כי זה באמת לא מעניין אותו, אבל לג'ימין יש השפעה חזקה על כולם, מלאכים, שדים, בני אנוש. מה שהוא מרגיש מוקרן על מי שמולו, אם הוא שמח, כל הסובבים אותו מאושרים, גם האנשים הכי אובדניים, הכל נראה צבעוני יותר. אבל אם הוא עצוב, זה כאילו העולם סביבו נצבע בשחור ולבן והאווירה מחניקה וגורמת לך לרצות לבכות.

אבל זאת לא הסיבה היחידה, גם אם זה היה מזמן, לשניים יש היסטוריה קצרה ובחצי שעה האחרונה שבה הם נפגשו הכל צף מחדש, הם חזרו להיות החברים הכי טובים כאילו לא הופרדו כמעט לעשור וכל רגש שטאהיונג הדחיק מאז שהפך לשד, חזר והתעצם.
הוא התגעגע לג'ימין, הוא שמח לראות אותו, הוא היה עצוב על הזמן שנגזל מהם.
הדבר האחרון שרצה לעשות זה להעציב את ורוד השיער.