Chosen wolf

Part 10

פוב הארי:

״בוא לואי״ אמרתי לו והוולתי אותו לבית שלנו, קיילין ישבה עם נייל על הספה וכנראה שהתחילה להסביר לו, אז עכשיו זה התור שלי לפני שהוא יהפוך ל- טוב למפחיד באמת.
״אז?״ הוא שאל שישב בשולחן בפינת אוכל שלנו, התיישבתי מולו וניסיתי למצוא את המילים בשביל להסביר לו.
״אוקי אז, ירח מלא הלילה, אתה יודע..״
״נכון..״ הוא מלמל.
״אז אתה פשוט הופך ל.. אממ... קצת חסר מחשבה, אתה עושה מה שבראש שלך, ואתה לא שולט על זה״

״כמו מישהו שיכור כיאלו?״
״כן! בדיוק! רק שאתה- טוב- אתה יכול להרוג״ אמרתי בחיוך מזויף בשביל להקל על האווירה.
״אני לא רוצה לעשות את זה!״ הוא צווח ונאנחתי.
״אני יודע שאתה לא.... בגלל זה ביקשתי ממך להישאר כאן איתי-איתנו״ אמרתי וקיוויתי שהוא לא שמע את האיתי... כי הוא נשאר איתנו, לא איתי.
״סיימת להסביר?״ הוא שאל חסר סבלנות, לפחות הוא נרגע ממקודם.
״כן״ אמרתי בהתרגשות, כי זה מראה שהוא רוצה להגיד לי משהו, אז שילבתי את ידי והתקרבתי כי אני די בטוח שהוא רומז לי שהוא רוצה ללחוש את זה.

״טוב אני- יצאתי מול אחותי״ הוא לחש לי ולקח לי שניה להבין.
״לואי!״ פרצתי בצעקה והוא מיהר להשתיק אותי, קיילין ונייל הביטו בנו לרגע ואז חזרו לדבר.
״אתה- אז אתה-״
״כן אני...״ הוא אמר וגירד בראשו במבוכה.
״אני כל כך גאה בך ווליאם !״ לחשתי בהתרגשות והוא השפיל את ראשו ונשך את שפתיו במבוכה, וזה היה כל כך חמוד...

״אבל זה לא היה הדרך הכי נעימה שיש, טוב גילתי שאבא שלי הומופוב שחושב של מי שהונו חולה בנפש... ואז אחותי התחילה לצעוק עליו, ועלתה לחדר ואז עליתי אחריה ואמרתי לה, היא די הגנה עליי כי היא ידעה את זה לפני מסתבר״ הוא אמר ועייני נפערו.
״חולים בנפש?!״ חתיכת חרא...
״לא שאני חושב ככה!״

״אתה חושב שזה לא נורמאלי...״ מלמלתי והוא חייך חצי חיוך.
״זה לא״ הוא אמר והרגשתי מבולבל.
״ואני אוהב את זה״ הוא אמר וחייכתי חצי חיוך וליקקתי את שפתיי.
״כן?״
״הממ..״ הוא הינהן וצחקתי.

״עוד חמש דקות״ קיילין אמרה וליבי פעם, זה הפעם הראשונה של לואי, אני מקווה שהוא לא יעשה שום דבר שטותי ואני אצליח לשמור עליו, כי למשל בפעם הראשונה של ליאם זה היה ממש קשה, הוא ממש כמעט הרג את כולנו, אבל הוא הצליח מהר להתרגל לזה, אני יודע שגם אני ארגיש משהו שזה יקרה, אבל אני אהיה מודע לזה, לואי ונייל התיישבו על הספה ואמרנו להם לעצום את העיינים, גם ליאם וזאין הצטרפו בשביל לעזור לנו, עמדנו מולם והם ישבו, כל רגע הם אמורים להשתנות, ולהתחרפן, פשוט ננסה כמה שיותר שהם לא יצאו מהבית.

״זה קורה...״ זאין מלמל והבטתי בלואי ונייל, עיינים נפתחו וניהיה צהובות מבריקות, הרגשתי שינוי בגופי אבל הצלחתי להרגיע את זה, שפתיהם נפתחו ושתי ניבים חדים יצאו מפיהם, חיכיתי לאישור מזאין להתחיל לדבר והוא הינהן.
״נייל?״ קיילין התכופפה אל נייל.
״לואי..?״ מלמלתי וחיכינו לתגובה, לואי ליקק את שיניו ונייל הביט בציפורניו,
הם נראים כמו שתי דיוות.
שלואי שמע את קולי הוא הביט בי בחצי חיוך ובחן את כל גופי.
״אם לא היית זאב עכשיו אני די בטוח שהייתי הופך אותך בתוך שניה״ הוא אמר וזה לא היה מתאים לו, אבל אני יודע שזה לא הוא.