Chosen wolf

Part 18

לפני שאני מתחילה אני רק רוצה להגיד סליחה על העיכובים שלי,
אני ממש עמוסה בזמן האחרון, ובכלל אני ממש ממש לא אוהבת את הפאנפיק הזה אני ממש איכזבתי הפעם, קיצר, את הפאנפיקים של העל טבעי נשאיר למלכה של איימ דראונינג.
בכל מקרה, אני ממש אשמח עם תגיבו יותר זה עושה לי פשוט טוב וכיף ורצון להמשיך את הפאנפיק, אני לא אעצור את הפאנפיק כי זה לא נחמד ואני יודעת איך זה מרגיש, אז פשוט אני מקווה שהפאנפיק הבא שלי יהיה הצלחה! אני לא אאכזב אותכם פעם הבאה, בינתיים עשיתי לכם היום פרק ארוך, אוהבת 3>

פוב לואי:

שקמתי בבוקר והתלבשתי, לא בדיוק יודע למה, אבל אולי זו הייתה הבחירה הנכונה אתמול, בכל מקרה, כל כך הרבה דברים היו משתבשים אם אני הייתי חוזר להיות בן אדם.
אני פשוט אשלוט על עצמי, זה קל.

ירדתי במדרגות ואבי היה על הספה, כנראה סידר כמה דברים בעבודה.
״לואי״ הוא קרא אליי והרמתי את ראשי.
״בוא שב בני״ הוא אמר בקול העמוק והמלחיץ שלו.
״אתה לא יוצא היום, אני רוצה לדעת לאן אתה הולך כל יום, כי לנייל זה לא״ הוא אמר וניהיה רציני, בלעתי את רוקי וניסיתי להסתיר את כפות ידיי הרועדות.
״אני הולך ל-״
״ואל תגיד שקרים, כי אתה יודע שאני אזהה אותם״הוא אמר.

אני לא מבין מה הוא רוצה שאני אגיד, אה אני נפגש עם בחור שבמקרה הבן אדם שהפך אותי לזאב, כן אני זאב, ואני והוא סוג של ביחד או שלא ואנחנו מבלים ביחד כל יום, זה מה שהוא רוצה לשמוע?
אני מניח שלא.
״יש לי חברים חדשים שאני בדרך כלל נפגש איתם ביער, פחדתי להגיד את זה כי אני יודע שאתם תמיד לחוצים שיש לי חברים חדשים״ טוב, חצי שקר.
אבי נאנח והניח את ידו על גבי.

״זה בסדר בני, אני רק רציתי את האמת, אבל בכל מקרה תוכל להישאר היום?״ הוא שאל והינהנתי, באמת לא נשארתי בבית בימים האחרונים.
אבל זה לא מונע ממני להיפגש עם הארי.
הכנתי לי קפה במהירות ועליתי לחדר, ממהר להתקשר אליו.

״הארי?״ אמרתי ברגע ששמעתי שענו לטלפון.
״וויליאם! אתה בא?״ הוא אמר וחייכתי חיוך, לא שמעתי אותו שמח הרבה זמן.
״את האמת אני לא יכול, אולי תבוא אליי?״ שאלתי והוא צחק מאחורי הטלפון.
״לי אין בעיה, אני כבר אגיע, להתראות וויליאם״ הוא אמר וניתק, נשכתי את שפתיי והבטתי לעבר החלון, כל פעם מחדש שהוא קורא לי ככה זה פשוט הורג אותי.

יצאתי מהחדר וראיתי שהחדר של פיזי סגור, הוא אף פעם לא סגור.
פתחתי אותו וראיתי אותה יושבת על המיטה, היא שמעה אותי פותח את הדלת ומיהרה להסתכל עליי.
ברגע שעייני פגשו את עיניה הרגשתי את עצמי כמעט נחנק.

עייניה היו אדומות כל כך, במיוחד מסביב לעיניה, היא הייתה כל כך רזה, והסוודר הענק על גופה הסתיר את כולה, היא החזיקה משהו ביד אבל לא יכולתי לראות מה זה , היא הנידה את ראשה במטרה לשאול אותי כנראה מה אני עושה פה, אבל לא יכולתי לדבר בזמן שאני רואה אותה ככה.