Chosen wolf

Part 25

פוב הארי:

עוד כמה שעות היום הולדת של לואי, תכננתי את זה הרבה זמן, אני רוצה את זה מושלם.
ואני מתרגש כמו ילד קטן, תכננו שנייל יקח אותו לפיצה ואנחנו נסדר את הבית שלו ונעשה לו הפתעה.
וכך קורה.

בזמן שליאם ופיזי מסדרים את הקישוטים (הם התחברו ממש) ,
זאין ניפח את הבלונים וקשר אותם.
״אני עדיין לא מת עליו״ זאין אמר וגילגלתי את עייני.
״תתמודד״ אמרתי לו והוא פתח את פיו וחשף את שיניו המפחידות ועשה את הקול הזה שכל הזמן מפחיד אותי.

״זאין!״ לחשתי בקול והוא צחק, משוגע, העיינים שלו הופכות ללבנות זוהרות כאלה והשיניים שלי חדות ומפחידות, יותר משלי , והוא חושב שזה מצחיק שהוא מפחיד אותי ככה, זה ממש לא.

קיילין גם הייתה כאן, אמא של לואי מאד התחברה אליה בתור חברה של נייל,
אבל אני רואה שקיילין מרגישה לא בנוח כבר כל היום, וזה לא רגיל, כי קיילין מאד אוהבת את המשפחה של לואי.

״קיי? הכל בסדר?״ לחשתי לה והיא נבהלה.
״כ-כן..״ היא רעדה טיפה, היא הייתה נראת מפוחדת ורועדת, משהו שלא רגיל.
ואני יודע שזה לא ממני.
״קיי דברי אליי״ אמרתי לה בקול רך והיא הסתכלה סביב כיאלו מישהו צופה בנו, נשימותיה עלו וירדו במהרה והיא מנענעת את ראשה.
״הכל בסדר״ אמרה וחזרה לתלות קישוט.
״קיילין.״ אמרתי בקול החלטתי והיא הסתובבה אליי.
״הארי הם קרובים״
היא אמרה בפחד ומשאירה אותי מבולבל.
״קרובים כל כך, ואני לא מסוגלת לעוד אבדה, אני לא יכולה להיות רגועה בזמן ש-״
״לא״ אמרתי ברגע שהבנתי.
״לא קיילין-״
״הם כן, הם צפו בי, שהתקלחתי, ראיתי אותם״
״זאין היה מרגיש-״
״אבל אני ראיתי, והוא לא הרגיש.״ היא אמרה והשאירה אותי המום, היא הלכה לשירותים והותירה אותי מבולבל בין כמה קישוטים מסורבלים.

***

קיי השאירה אותי מתוסכל מאד, וראיתי שזאין שם לב, אבל לא רציתי להגיד לו, הוא התחרפן.
במיוחד לא עכשיו, אסור עכשיו.
אני אחכה עוד יום, הם לא יוכלו לעשות דבר , זה בסדר.
אני רק צריך להירגע.

״לוטי!!״
״ליאם תסתום כבר ותכניס את זה!!״ שמענו צעקות מחוץ לדלת וראינו את לוטי וליאם נאבקים בעץ האשוח שמנסים להכניס.
אנחנו חוגגים ללואי יום הולדת בקריסמס, זה הכי כיף, כולנו הכנו מתנות וברגע שהצלחנו להכניס את העץ ולהניח את המתנות מתחת הכל כבר היה מושלם.
פיזי ולוטי הוסיפו עוד כנה קישוטים, אמא של לואי מדברת עם אחותה בטלפון וזאין אוחז במותן של ליאם ורוכן לו נשיקות רכות.
רק אני וקיילין יושבים על הספה מתוחים יותר מידי.

היא אחזה בידי והובילה אותי לחדר של לואי מעלה במדרגות.
״ הארי אני לא מסוגלת.״
״קיי תשבי״ אמרתי לה והיא התיישבה על המיטה, הרגל שלה זזה בלי הפסקה והיא אחזה בידי, התכופפתי להיות בגובה המתאים ואחזתי בידה.
״אתה לא מבין... אני לא יכולה לתת שיקרה לנייל מה שקרה לריי״
היא אמרה לי והינהנתי בהבנה.
״אני יודע קיי, אני באמת יודע״
״הציידים האלה הורגים את כל מי שאני אוהבת, עד שהתגברתי על ריי והתחלתי לפתח רגשות לנייל- אתה יודע שזה לקח הרבה זמן״
״אני יודע...״ אמרתי לה וראיתי אותה ממשיכה לחשוב.
״ודניאל? שהרגו אותו בגלל שהוא היה זאב והוא היה איתי, הוא הפך אותי מאוחר מידי לזאב והקריב את עצמו בשבילי!! הארי אני לא מסוגלת שזה יקרה לנייל!!״ היא התחילה לבכות והיא צידקת, כל כך צודקת, האלפא שלה, חבר שלה, מת ברגע שעשה אותה זאב בגלל הציידים, ריי מת בגלל שלא הצליח לברוח מהציידים, ועכשיו נייל, הם ניתפסו על קיילים בגלל שהרבה יותר קל להם להרוג בני זוג מבנות זוג, הם לא הורגים בנות, רק אחדות שעושות להם בעיות, אבל זה בכל מקרה לא בסדר.