Chosen wolf

Part 30

פוב הארי:

״הארי כל המכוניות כאן צהובות !!״
״בוא נעלה על האוטובוס הזה! זה כמו בבית!״
הוא לא הפסיק להשתגע מכל הדברים שיש כאן, לא יכולתי לעצור את
החיוך שלי מההתלהבות שלו, הוא שמח כל כך
וקיפץ כל רגע בערך, הוא אחז את היד שלי ומיהר לדלת המלון.
נכנסנו והבטנו בכל האנשים הבאים והולכים, במנורות הגדולות בתקרה ,
בבריכה שהשתקפה מהזכוכית הגדולה שעטפה את הלובי.
התקרבנו לדלפק הצ׳אק אין והדלפקית חייכה אלינו.

״איך אוכל לעזור?״
״הזמנו חד- סוויטה, כן סוויטה״ אמרתי והנחתי את ידיי על הדלפק.
״סוויטה?! השכרת לנו סוויטה?!״ הוא כמעט צרח אבל באותו זמן לחש.
״כן וויליאם״ צחקתי וכרכתי את זרועתי סביב צווארו.
״יש!״ הוא לחש בסיפוק וציחקקתי.
הדלפקית ציחקקה אלינו בחיבה.
״שם?״
״סטיילס״ אמרתי ברצינות והיא טיקטקה את השם.
״הארי, הארי וויליאם סטיילס, כן?״ הינהנתי וראיתי את עיניו של לואי זוהרות ברגע ששמע ששמתי את שמו תחת שמי.
״וויליאם סטיילס?״
״בטח, למה לא?״ אמרתי ונישקתי את שפתיו, הוא חייך בהתרגשות ונצמד אליי.
״תהנו ! סוויטה 289 קומה 22״ אמרה והושיטה לנו מפתח, הכנסתי אותו לכיס ולואי רץ למעלית במהרה.
״וויליאם סטיילס..״ הוא מלמל בחיוך וגרם לי לחייך.
״לא רחוק מהמציאות הקרובה״ מלמלתי לעצמי ועלינו במעלית.

פוב לואי:

נכנסנו לחדר ופי נפער, החדר ענק ולבן , מיטה ענקית על ריצפת עץ, מולה טלוויזיה גדולה שמונחת על שידה לבנה , ארון גדול צמוד לקיר ויש הרבה מרחב, כמה צעדים אחרי המיטה יש אמבטיה גדולה צמודה לקיר ומרפסת לכל אורך החדר.
״הארי! זה כל כך ענקי פה!״ הסתכלתי בהתלהבות, התלהבתי כל כך הרבה !
הסתכלתי על השידה וראיתי יין ושתי כוסות.
פתק היה מונח ליד וגם קופסא עם כמה עוגיות.
״שמחים לארח אותכם במלון ״queen" , מקווים שתהנו״
הארי בא מאחוריי וכרך את זרועתיו סביב בטני, פרפרים התעופפו בבטני והרגשתי את עצמי עוד שניה מתרסק אל ידיו.
״הו הו... אנחנו ועוד איך נהנה״ הוא אמר ונישק את צווארי, גניחה קטנה נפלטה מפי ונשכתי את שפתיי.
״הארי... רק הגענו״ אמרתי וגיחכתי.
הוא עצר לרגע ומיהר לדלת שעדיין הייתה פתוחה, הוא סגר אותה במהירות ו הוזיז את שתי המזוודות שלנו לקיר, הוא סובב אותי אליו ואחז בראשי בעדינות.
״אז?״ שאל אחרי דקה ארוכה ונשק לשפתיי , שפתיו הרגישו כה רכות שכמעט התעלפתי, ראשי הסתחרר האנדרנלין בגופי הלך וגדל.
הוא הוציא את חולצתו וגופו החזק והגדול נחשף, ליבי דפק ואני יודע, פשוט יודע, שהוא שומע את זה. אבל זה הדדי , אני שומע את שלו, דופק חזק מתמיד.
״הדפיקות לב שלך בקרוב יהיו הקצב של הדפיקות שאני אדפוק אותך אדון וויליאם״ הוא אמר בחיוך שובבני ולא יכולתי שלא לגחך, צחקתי ונישקתי את שפתיו חזק יותר.
״הוא הפשיט את חולצתי וסובב אותי, נפלנו על המיטה והרגשתי שהעולם דומם, רק אני והוא, על מיטה רכה.
הרגשתי את הזקפה החזקה שלי ואת הרצון הבלתי פוסק.
״לעזעאל הם שמו את זה״ הוא אמר והסתובבתי לרגע, ראיתי מעל המיטה שיש קונדומים וחומר סיכה, זה גרם לי לפרוץ מצחוק אבל לא יכולתי להמשיך לצחוק שהוא נישק את צווארי, כל גופי רעד והרגשתי את הגניחה נפלטת מגרוני.
״פאק..״
״רציתי לנסות משהו חדש״ הוא לחש לי והרגשתי מסוחרר.
״כמו... כמו מה?״ אמרתי והוא חייך אליי, הרגשתי את ידיו מורידות את מכנסיי ואת הבוקסר שלי.
פניי החווירו.
הוא הביט בי מלמטה בסימן שאלה ולא יכולתי לזוז.
פאק... לעזעאל, אני אפילו לא חושב.
אני מהנהן עם הראש ואני מרגיש את פיו נגד זקפתי , כמעט מתעלף, הפעם באמת, אחזתי בסדינים ורציתי לצרוח, לצרוח בלי הפסקה.
הוא זז וזז ורגליי רעדו.
״פאק הארי לעזעאל..״ גנחתי בקול והרגשתי את ליבי לא מתפקד כבר בשךבים אלה.
הרגשתי את העיקצוצים בבטני רק הולכים וגדלים ואת הסחרור המענג בכל גופי,
אחרי זה, בתוך שניות, הוא חטף את הקודנומים מעל המיטה ומרח את אצבועתיו בחומר סיכה, הרגשתי ש הוא לא מפסיק לענג אותי , הרגשתי שאני משתגע.
״לעזעאל הארי.. רגע רגע- אני רוצה-״
״כן וויל?״ הוא אמר בקול צרוד, אחזתי בצווארו והעליתי אותו אליי, נישקתי את שפתיו כה חזק והוא התענג כל רגע.
״אתה הכל״ מלמלתי והוא חייך , נישק אותי נשיקות ספורות וחייך.
״בזכותך״ הוא אמר ובלי הודעה מוקדמת אצבועתיו חדרו אליי ונשכתי את שפתיי, גנחתי בין שפתיי ואחרי שאצבעותיו השתחררו הוא חדר אליי בכל כוחו ואחז בזקפתי, הניע את גופו ואת ידו באותו זמן והרגשתי דמעות של עונג בעייני, לא יכולתי לזוז.
הוא נע בתוכי והגיחות לא הפסיקו להיפלט מתוך פי, כן, זה כל מה שאני צריך.
״פאק כן , לעזעאל וויליאם״ הוא חדר אליי כל כך חזק ואחזתי בשיערו, כל כך יפה, הוא היה מעליי וראיתי את טיפות הזיעה מצטברות על מצחו, נשכתי את שפתיי ונישקתי אותו , לא שהצלחנו כל כך להזיז את שפתינו אבל זו הייתה נשיקה , נשיקה לוהטת.
״אתה כל כך לוהט״ אמרתי והוא חייך אליי, הרגשתי שגופי גמר על הסדינים הלבנים והוא גמר בתול הקונדום כמה שניות אחריי.
הוא עצר באיטיות ונאנח בתענוג.
״כן..״ הוא מלמל ונישק את צווארי.
הוא יצא מתוכי ונאנח על הצד השני של המזרון.
״זה היה -״
״ואו הארי, הייתה ואו״ מלמלתי והוא נישק את צווארי.
״אתה יודע? אני חושב שנאמץ את הדבר החדש״ הוא הסתכל עליי בחיוך וצחקתי לו.
״אין התנגדות״ אמרתי והוא צחק, קירב את שפתיו לשלי ונישק אותי, התנדבנו למיטה והוא חיבק אותי בשתי זרועתיו.
הבאתי את הבוקסרים שלנו שהיו זרוקים מצד המיטה ולבשנו אותם.
״אם כמה שאני רוצה שתשאר עירום, אני לא יודע מי יכול להיכנס לכאן״ אמרתי לו והוא התחיל לצחוק.
״ממש לא אכפת לי, אבל אם אתה אומר״ הוא אמר וחייכתי, נישקתי את שפתיו והוא חייך אליי, ליטף את שערי והבטתי בעיניו הירוקות שהיו שקועות בשערי.
״נישן קצת ונרד לבריכה, בסדר וויל?״
״כן, נימנום נעים״ אמרתי בציחקוק והוא חייך.
״נימנום נעים״ הוא אמר אחריי בגיחוך.
ומיד אחרי זה שקענו בשינה עמוקה.

פוב הארי:

שעייני נפקחו טיפה הראייה שלי הייתה מטושטשת, אבל ראיתי בבירור שלואי לא לידי.
״לואי?״ אולי הוא הלך להקתלח, או לבריכה?״
שמעתי נהמה כל שהיא, לא יכולתי להבין מה זה, ושהסתובבתי ראיתי אותו צמוד לקיר וחנוק על ידי מישהו במדים שחורים וכובע גרב על עייניו, הבחור שלף את כובע הגרב מראשו והביט בעייני כיאלו צלב אותם.
ליבי נחת שראיתי את עייניו.
״שלום הארי, ממזמן לא התראינו״ הוא אמר , ושבאתי לרוץ לכיוונו של לואי הוא כיוון מולי אקדח כדורי כסף.
עצרתי ובלעתי את רוקי.
הבטתי בלואי חסר אונים והרגשתי את גופי נשבר.
זה תמיד קורה, פעם אחר פעם, אבל למה עכשיו?
״ג׳וסף״ אמרתי בלחש והוא חייך חצי חיוך.
״הצייד האהוב עליך לא ככה?״ הוא אמר והרגשתי את אגרופיי מתכווצים.
״אם תגע בו, אני נשבע, שלא תראה אור יום בחיים שלך״
״לא נראה לי״ הוא אמר ושיה אחרי זה זכוכית המרפסת התנפצה על הריצפה ובחורה נכנסה בגילגול קל, מימונת ביותר, הא הרימה את פניה, ויכולתי להישבע שהיא מוכרת לי, אבל היא זאב, ופניה היו כעוסות כל כך.
היא הביטה בג׳וסף ושאגה לעברו, ההלם שתקף את פניו היו מוזרות לי.
״איזבל?״ פניו היו מודהמות ולואי היה נראה יותר בהלם, אבל לא יכל לדבר, כל כך רציתי לבוא ולעזור לו, אבל אם הוא ירה בי, הוא ירה ישר בלואי, ושנינו נפסיד.
״שלום אבא״ היא שאגה חזרה לג׳וסף ופניי החווירו.
אבא?

_____________

כמה פרקים וסיימנו !!
מוכנות לפאנפיק הבאאא?🧐