אני שונא אותו! אני חושב ... // לארי סטילינסון

💚פרק עשרים וחמישה-חלק שלישי💙

סאפ ביצ׳ססססס
נחשו מי חזרה. איטס יו גירל בלו ;)
אוקיי דיי עם האנגלית הצולעת.
תודה על 900 הצבעות! שחכתי להודות פעם שעברה אז הינה אני מנסה לכפר על הטימטום שלי.
זה נראה כאילו כבר לא אכפת לי ואני לא מעריכה אתכם אבל אני באמת כן ואני מודה לכם ככ על זה שאתם מסווים לי כזה אושר. אנחנו ככ קרובים לאלף הצבעות ואני באמת בשוק. כבר שמונה חודשים שאני כותבת את הסיפור הזה. ואני באמת לא האמנתי שאני אשכרה הצליח ככה ואקבל מזה גם חברים 3>
אוהבת אתכם ככ. מקוה שתהנו!
בלו💙
❗️הזהרת טריגר: איזכורים של סם אונס (אין אשכרה אונס בפעולה וגם לא יהיה בפאנפיק הזה, זה דיבורים על הסם ושימוש בו)❗️

נ.מ לואי

אני לא מאמין שהוא עשה את זה. אני בחיים לא חשבתי שהוא יגיע למצב שבו הוא אשכרה שניה מלחנוק אותי.
הייתי בטוח שאנחנו חברים.

לברוח מהמציאות היה יכול להיות נחמד, חבל שבירה זה כזה דוחה. וזה פחות או יותר מה שיש לשתות. חוץ מהקוקטייל הזה שאלינור והחברים שלה מכינים שאין לי שמץ של מושג מה יש שם וכמה אלכוהול יש שם אז אני לא מתקרב לזה בחיים. (אל תשתו אלכוהול ילדים, זה לא בריא וזה/💙)

״היי לואי!״ שמעתי מישהו מאחוריי. זאת הייתה אלכס.

״היי אלכס מה קורה? את נהנת?״ שאלתי, מנסה להסתיר את העובדה שלפני שניה אני בכיתי.

״כן, האמת היא. מה איתך? איך אתה מרגיש? אתה נראה קצת... עייף״ אלכס השיבה עם רמיזה של דאגה בקולה.

״אני בסדר גמור! ניסיתי מקודם בירה אז יש לי טיפה בחילה יכול להיות שבגלל זה אני נראה ככה״ אמרתי בחיוך מסווה.

״אה אוקיי! מקווה שתרגיש יותר טוב!״ היא אמרה והלכת לעבר מישהי שנופפה לה.
נשפתי בהקלה.

״טומווווו״ שמעתי מאחוריי.

אתם צוחקים עליי.

הסתובבתי בשביל לראות את מה שחששתי שבסופו של דבר יקרה. נייל, עם בקבוק בירה חצי גמור ביד, מתנדנד מצד לצד בניסיון להשאר יציב.

״היי חבר לא ראיתי אותך שנים! נכון המסיבה הזאת שווה בטירוף?״ אמר נייל. מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול.
איכס.
״אני בסדר... חבר. בוא, בוא נלך לשתות קצת מים אוקיי?״ אמרתי.

״לאאאא לא רוצה מים רוצה וודקה!״ הוא נשמע כמו תינוק שרוצה ממתק.

״נייל אתה נראה כאילו אתה עוד שניה מתעלף, בוא נשתה קצת מים ואז תוכל לחזור למסיבה״ השבתי לנייל בעודי שם את ידו על כתפי ומוביל אותו לשולחן המשקאות.

ילדים הסתובבו סביב השולחן. צוחקים, מדברים. הושבתי את נייל על כיסא קרוב והתקרבתי אל השולחן.

״-לא ידע מאיפה זה בא לו!״ אמרה טניה, אחת מהשפחות של אלינור.

חבורת הפרחות של אלינור עמדו בקצה של שולחן המשקאות עם קנקן מלא בנוזל סגול מבעבע. הקנקן היה נראה יותר מידי יקר מכדי שהן ישתמשו בו בשביל הקוקטייל המוזר שלהם.