💚פרק ראשון💙

1.2K 65 26
                                    

הייייייי
אוקיי אז הפרק הזה זה בעצם רקע לסיפור ולכן הוא ככ (כל כך) ארוך (וזה אפילו לא הסוף לנ.מ של לואי🤛🙃)
אז ממש ממש סורי💕
הסיפור כרגע הוא מנקודת המבט של לואי על הרקע שלו עם הארי.
דברים שאתם צריכים לדעת:
אני מידי פעם אכתוב דברים שאני מרגישה או רוצה לומר ואני אכתוב את זה בסוגריים ככה: (הטקסט שאני רוצה לכתוב /💙)
אני משתמשת בלב כחול כי זה בלו זה שם העט שלי (שם בדוי, לא אמיתי) אז ככה תדעו מאני כותבת ומה זה הסיפור עצמו
נ.מ = נקודת מבט
ככ = כל כך
ונראה לי זהו
תהנווווו💞💞💞💙💚

נ.מ לואי

היי, מה נשמע? קוראים לי לואי.
לואי טומלינסון.
וזה הסיפור על איך התאהבתי בהארי סטיילס.
טוב אז קצת על עצמי אני מניח? אני בן 17.
יש לי שיער חום חלק,עיניים כחולות, אני דיי שרירי אבל לא ממש ואני נמוך אבל אני בחיים לא אומר את זה בקול.
אני בכיתה כיתה יב׳, אני תלמיד מצטיין (בערך)
יש לי 4 אחיות חורגות: לוטי גם בכיתה יב׳ (היא בגיל שלי)פיזי בכיתה ח׳ והתאומות דייזי ופיבי בכיתה ו׳.
אמא שלי, ג׳והאנה טומלינסון, נשואה לאבי החורג, מארק.שגר בהולמס צ׳אפל, ולכן שהם התחתנו עברנו לשם.
אבי הביולוגי עזב אותי ואת אמא שלי שהייתי צעיר. אני לא אוהב לדבר על זה. אנחנו גרים בבית אבן גדול עם גינה ענקית ו.. אויש כמעט שכחתי לומר, אני גיי (לא נכוןןןן!! באמת לואי??שוק☠️/💙). גיליתי את זה בגיל 11, בפעם הראשונה שראיתי טיטאניק, הסתכלתי על ג׳ק וחשבתי לעצמי ״וואו הוא כל כך חתיך. כיף לרוז שהיא יכולה לנשק אותו״  קיטצ׳י, אני מודע לזה אבל מה לעשות. זה לא כזה ביג דיל. סיפרתי למשפחה שלי והם בסדר עם זה.
יש גם את חבר הכי טוב שלי, נייל הורן. הבן אדם מזליסט לאללה. הוא מכור לאוכל ואיכשהו הוא נשאר רזה. הוא בלונדיני מזוייף וראש תפוח אדמה (אני בוכה פה/💙)
אני מת עליו.
אני לומד בתיכון ״הולמס ג׳וניור היי״  שהיא חלק ממחוז החינוך ״הולמס צ׳אפל ג׳וניורס״. העיירה הזאת קטנה לכן יש רק בית ספר אחד, כמה גנים, ויסודי אחד, שמחובר לתיכון היחיד. אני עברתי עיר וגם שני בתי ספר ולבית ספר הזה הגעתי בכיתה ו׳ בזמן שלוטי הייתה בבצפר הזה כבר מהגן, אז בערך חצי שנה כולם קראו לי ״אח של״ מה שהיה ממש מציק. כשעברתי לתיכון נשארתי עם אותם ילדים בערך אבל הכיתות המקוריות מתערבבות מכיתה י׳ וגם נוספות להם תלמידים חדשים. למזלי יצאתי עם נייל באותה הכיתה. אבל לרעתי יצאתי עם הארי סטיילס באותה הכיתה.
כאן מתחיל האקשן חהחה..חה.
לא זכרתי את הארי בכלל מהחטיבה. רק זכרתי שהוא היה אחד מהילדים הפופולריים. ופה ושם שמעתי שהוא התמזמז עם איזה ילד או ילדה רנדומליים בחצר של בית הספר או שהיה לו פתאום חבר או חברה חדשה ושהוא רב מכות עם מישהו. בכיתה י׳ אני ונייל התחברנו לשתי בנות וניהינו חבורה. היינו חבורה של 4: היילי, אלכס נייל ואני. החבורה שלנו הייתה מושלמת עד שהארי נכנס לתמונה. הארי החליט שבא לו על אלכס והציע לה לצאת. היא הייתה ככ מובכת! החברים של הארי, ליאם וזאין (מתרגשים? גם אני לול/💙) באו אליה והתחילו לחפור לה שהוא מאוהב בה והוא רוצה לצאת איתה לדייט. הארי לקח את אלכס למקום פרטי יחסית וביקש ממנה לצאת איתו. היא אמרה שהיא לא ממש רוצה ומעדיפה שישארו ידידים אבל הארי ביקש וביקש אז היא אמרה כן ״לא היה לי נעים, הוא בייסיקלי התחנן לי שם״ היא אמרה אחר כך שהיא סיפרה לנו את הסיפור. אני הייתי המום מהבחירה המוזרה שלה. ״הוא כזה קלישאתי שזה מבחיל, איך את מסוגלת לחבב דבר כזה?״ אמרתי לה ״לא דעת לואי! אבל מזה משנה, אי אפשר לקחת את הגלגל לאחור..״ היא נאנחה. ומאז אלכס השתנתה. היא נהייתה מקובלת, ומלא אנשים התחילו לדבר איתה. אלכס הייתה ילדה חדשה ובתיכון שלי בחיים לא קרה שהילד החדש פתאום התחבב על כולם. פתאום היא נהייתה חברה של שלוש בנות לארה קייטי ודניאל, ולאט לאט אלכס התרחקה מהחבורה שלנו.
זה ככ הרגיז אותי!אלכס הייתה החברה הכי טובה שלי ופתאום היא נהיית חברה שלהן? אבל מה יכולתי לעשות?
מתישהו אמרתי לאלכס שאני ממש לא אוהב את העובדה שהיא כבר בחבורה איתנו והיא אמרה שגם היא אז עלה לנו רעיון שפשוט נהיה כולנו חבורה. לורי דניאל קייטי היילי אלכס נייל ואני. אבל לא משנה מה עדיין הרגשתי כאילו כולם מעדיפים שאני לא אהיה בחבורה.. חוץ מנאיל (אני קורא לו ככה בשביל לעצבן אותו) שתמיד נשאר החבר הכי טוב שלי. העניינים הסתבכו בגלל ילד בשם סיימון (שתבינו כמה אני לא סובלת את הילד אוקיי? אני אשכרה קוראת לו סיימון/💙) סיימון והארי הכירו הרבה זמן אבל זה לא עצר את סיימון מלפלרטט עם אלכס בכל דרך אפשרית ולומר להארי ״יו סטיילס! תזהר לפני שאני אגנוב לך אותה!״ אלכס בכלל לא סבלה את סיימון אבל הארי? ממש שנא אותו. הוא היה בטוח שאלכס בוגדת בו עם סיימון ושהיא מאוהבת בו בסתר מה שממש משוגע כי כל מה שאלכס והארי עשו זה להתחבק ולהחזיק ידיים כי אלכס לא רצתה ללכת יותר רחוק אבל שבועיים וחצי אחרי שסימון התחיל להרוס הכל , אלכס והארי נפרדו. שנאתי את הארי אחרי זה כי אלכס ממש נפגעה. למרות שהיא לא ממש חיבבה את הארי היא ממש לא אהבה את איך שהוא התנהג עליה.
אחרי כמה שבועות שמתי לב שאני מתחיל לחבב את הארי. זה ממש היה לי מוזר כי אני שנאתי אותו ככ שזה לא היה נראה לי אפשרי. מצאתי את עצמי בוהה בשיער המתולתל והחום שלו, העיינים הירוקות והמהפנטות שלו, ובחיוך עם הגומות המסנוור שלו. אחרי שבועיים שבהם בהיתי בהארי החלטתי שזהו, אני צריך להתייעץ עם מישהו בנוגע לזה. אז קראתי לנייל לבית שלי והחלטתי לספר לו שאני גיי ושהתאהבתי בהארי.

״נייל.. אני גיי״. נייל הרים את המבט מקערת הצ'יפס והסתכל עליי ״כן, אני יודע״ הוא אמר וחזר לאכול את הצ'יפס ״מה!?!?!״ צעקתי ״אתה יודע!?! אחרי שכל הזמן הזה אני הסתרתי את הזהות שלי אתה ידעת?!? מי סיפר לך!? פיזי!? לוטי!?! הייתה לי הרגשה שהן יגידו למישהו!! למי עוד הם אמרו? מה הן אמרו לך בידיו-״ ״לואי למען השם תסתום את הפה שלך ותרגע״ נייל אמר ״אף אחד לא סיפר לי, זה פשוט ככ ברור שהבנתי לבד״ הייתי בשוק.״אממ מ..מה.. מהזתאמרת?״ שאלתי המום.״ לואי אתה רציני? אני כבר שבועיים רואה אותך בוהה בהארי וכל פעם שהוא מסתכל לכיוונך או מדבר איתך, גם אם זה המשפט הכי קטן, אתה מסמיק כמו ילדה בת 4 שקיבלה פרח מאחיה הגדול של חברה שלה״ זה טיפה גרפי. ״אז אתה יודע?״ שאלתי ״כן לואי אני יודע. אבל יש משהו אחד שאני צריך לומר לך. תשכח מהארי סטיילס!״ נייל קבע. ״סליחה?״ ״מה ששמעת לואי,״ אמר נייל ״תשכח מהארי! הוא האקס של חברה שלך למען השם! והוא ממש מגעיל אליך והוא ממש חיי בסרט! אתה אמרת בעצמך!״ ״כן אני יודע.. תודה נייל ממש הייתי צריך את הכאפה הזאת״ ״אין בעד מה אחי. תגיד יש לך עוד צ'יפס?״ שאל נייל ואראה לי את הקערה שלפני 3 דקות הייתה מלאה בצ׳יפס, צחקתי והנהנתי. למחרת בבוקר, סיפרתי לכל החבורה שאני גיי וכולם היו ממש בסדר עם זה ואלכס והיילי אמרו לי שהן שמחות בשבילי ושהן אוהבות אותי כמו שאני. כמובן לא סיפרתי להן על הקראש שהיה לי על הארי אבל הן לא צריכות לדעת...ובזה נגמר הסיפור עם הארי.

או לפחות ככה חשבתי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אזזזזז מה אומרים?
תכתבו לי מה אתן חושבות שכדי לי לשנות❣️
אני אשמח אם תצביעו או תכתבו תגובות🥺
שאלה: אתם רוצים שהפרק הבא יהיה מנקודת המבט של הארי?
לאב יו,
בלו💙

אני שונא אותו! אני חושב ... // לארי סטילינסוןWhere stories live. Discover now