💚פרק תשעה עשר💙

576 58 208
                                    

אשכרה 300+ הצבעות. לא נתפס לי שככ הרבה פעמים אנשים אהבו את הסיפור שלי. תודה רבה לכם.
התקופה הזאת קשה לי ממש ושמתי לב שהכתיבה היא בעצם מין מקום בריחה מהבעיות שלי, ושלא נדבר על החיוך שעולה לי על הפנים כל פעם שאתם מגיבים לי משהו מצחיק. אתם מדהימים וזה מרגש אותי כל פעם מחדש.
נשמע צ׳יזי, אבל בסדר.
מגיע לכם פרק ארוך אז נקווה שזה מה שיהיה!
החלטתי לעשות יותר רווחים בין הכתיב בשביל שיהיה לכם יותר קל לקרוא ולא עמוס מידי. אם זה לא נוח תגידו לי.
תהנו חמדמדים!❤️

נ.מ לואי
(שמתי לב שברוב הפרקים אני מתחילה עם נ.מ של לואי, מקווה שזה בסדר ולא מציק/💙)

למה הגעתי לחדר מוזיקה עשר דקות לפני הזמן?
אני כזה פתטי.

אני יושב על כיסא, מול שולחן. קירות החדר מורכבים מספוגים שחורים שהופכים את החדר לאקוסטי, ובשכבה מתחתם יש בד חוסם רעשים. חדר ההקלטות פתוח לרווחה ונותן לי לראות הרמקול ומערכת ההקלטות המנצנצת. תמיד רציתי להשתמש במערכת הזאת אבל אף פעם לא העזתי.

החדר הצידי עם כלי הנגינה פתוח ומולי יש סט תופים, גיטרה אקוסטית, גיטרת בס, וכמובן קלידים. דלת חדר המוזיקה המכוסה בגרפיטי פתוחה לרווחה; מחכה שמישהו יכנס פנימה.

הרגל שלי מתופפת על הרצפה מתוך חרדה. האודישנים אמורים להתחיל עוד מעט. כל פעם שאני שומע צעדים המתקרבים אל הדלת גופי נדרך, אבל עד עכשיו אף תלמיד או מורה לא נכנס לכאן.

איפה הוא לעזאזל?

אני צריך את עזרתו להעביר את המגבר לתוך החדר מוזיקה ולעשות בדיקת סאונד לפני שהתלמידים מגיעים. זה הולך להיות ככ מביך, אני מרגיש את זה. הוא הולך להסתכל עליי ולהגעל מאיך שאני נראה. הוא בטח שונא אותי. אני צעקתי עליו חזק מידי.

סטרתי לעצמי מנטלית. (אני מתה על הביטוי הזה/💙) למה אני ממשיך להאשים אותי בכול הסיטואציה עם הארי? כל השתלשלות האירועים הזאת לא הייתה קורה אם הוא לא היה דוחף אותי בכוונה לכיוון הלוקרים. הוא גרם לי להרגיש יותר קטן ממה שאני באמת. אני לא מוכן יותר להאשים את עצמי בסיטואציה הזאת. כשהוא בא אני אהיה זה עם היחס הקריר פני האחר, לא הוא.

הסתובבתי כדי לקחת את המים מהתיק שלי, פותח אותם ושותה, ומיד מסתובב עם הבקבוק הפתוח בידי חזרה למעלה.
זאת הייתה טעות כי ברגע שעליתי הבחנתי בדמות העומדת בפתח הדלת. מהבהלה, שפכתי מים על כל חולצתי.

״אופס״ אמרתי.

״היי״

................................................................

נ.מ הארי

״אופס״ . הוא שפך מים על כל החולצה שלו.

אני שונא אותו! אני חושב ... // לארי סטילינסוןWhere stories live. Discover now