'תשאיר את ההתקפה המינית מחוץ לשיחה. הם גם יכולים לספר את זה בגלל זה ואני אפילו לא יכול להיות כועס עליהם.'
עצמתי את עיני והכרחתי את עצמי להירגע על ידי לקיחת נשימות עמוקות וספירה עד לעשר בראשי. "כשהייתי בן שש, כל המשפחה שלי נכנסה לתאונת דרכים, ואני הייתי היחיד שהצליחה לשרוד, אני לא יודע איך, הרופאים לא ידעו איך, לאמא שלי תמיד הייתה תוכנית, וכנראה בטחה בדוד שלי לדאוג לי, אז זה המקום שבו הלכתי.
"הוא שנא את העובדה שהייתי עצוב עליהם. זה היה כאילו אני אמור להפוך לילד שלו או משהו כזה. הוא לא לקח בחשבון את העובדה שהייתה לי טראומה מהיותי הילד היחיד ששרד מכל זה, או המוח שלי לא יחשוב לרגע את זה שהוא יהיה אבא שלי הוא ניסה להגיד לי שההורים שלי נוראים והם שנאו את מה שאני גדל להיות.
"במשך זמן מה זה היה רק התעללות מילולית. הוא פשוט גרם לי להרגיש רע בגלל שהתגעגעתי אליהם וכילד, זה היה מספיק להתחיל להרוס את הנפש שלי. כשאנשים שאלו אותי אם אני מתגעגע אליהם, הוא היה משנה את הנושא במהירות ונמנע ההורים שלי בכל מחיר. אז כשלא היה לי אותו בסביבה, לא היה לי מושג איך לענות על השאלה הזאת כי אף פעם לא ממש נתנו לי לחשוב על זה ". הרגשתי שהארי מתקרב אליי על הספה בזמן שעצרתי. 'דלג על זה. דלג על זה. דלג על זה.'
"זה בסדר," הארי לחש. "רק תנשום לשנייה."
הנהנתי ולאט לאט פקחתי את עיניי. "פעם אחת לא עשיתי את המטלות שלי ושכחתי להכין את שיעורי הבית, וזו הפעם הראשונה שהוא היכה אותי. טוב, הוא דחף אותי. וזה לא היה כמו התקדמות איטית שהוא עשה את זה פעם אחת ואז לא עשה במשך זמן מה, הוא היה פשוט עושה את זה בדברים הכי קטנים שעשיתי לא בסדר ".הבטתי מרגליו של הארי אל פניו במשך כמה שניות. "אתם לא תאהבו אותי אחרי זה."
"אל תגיד את זה," הארי הכחיש במהירות. הוא תפס בידי ולחץ אותה." שום דבר לא ירחיק אותנו. ", "אל תגיד את זה."
הנדתי בראשי כאשר דמעות נוצרות בעיניי. "אתה תשנא אותי ו-"
הארי עטף את פניי בידיו. "אני לא יכול לשנוא אותך, לואי. שום דבר מכל זה הוא באשמתך."
"מעולם לא עצרתי את זה. אף אחד לא היה מאמין לי אם אנסה להגיד משהו. למדתי את זה כילד. הוא הבהיר את זה עד כדי כך שאף אחד לא יאמין לי". ניסיתי לסגת מהארי, אך הוא לא נתן לי ללכת. עצמתי את עיניי ועצרתי את נשימתי מבלי באמת שהבנתי זאת.
"הארי," נייל אמר בזהירות. "תן לו מרחק."
הארי לא הרפה. "תסתכל עלי, אהוב." אגודלו חבט קלות בלחי. "אני הולך להאמין לך. לא האמנתי לך כאשר כל הזמן אמרת שאתה בסדר. אני מאמין לך עכשיו. תנשום," הוא הורה לי.
לבסוף שאפתי ואילצתי את עצמתי לנשוף החוצה. עצמתי את עיניי בחוזקה כי לא רציתי לראות את פניהם. הם ישנאו אותי לנצח.
"הוא ... כשאני מבלגן הרבה ... או כשהוא רוצה ..." הנדתי בראשי, סוף סוף התרחקתי מהארי ונשענתי על הקיר. "אני לא יכול."
"זה בסדר. היי," נייל אמר והרים את מבטי. הוא התקרב והארי שקוע במחשבות. "אתה לא צריך לספר לנו יותר. זה בסדר."
"הוא מתעלל בך מינית," הארי אמר והשתחרר מהערפל הקטן שלו. "נכון?"
______
ואוו איזה תפנית בעלילה.
חושבות שלואי יכחיש את זה שהוא מתעלל בו מינית?
תצביעו ותגיבו זה עוזר לי מלא אז מה אכפת לכן
*:
(:
YOU ARE READING
Lies {L.S } מתורגם
Romantizm*גמור* הילדות של לואי הייתה כל דבר חוץ מנורמלית. ההורים שלו והמשפחה שלו מתו מתאונת דרכים כשהוא היה בן שש, הוא מבודד את עצמו מאנשים, והוא משקר, הרבה. לא שהוא מתכוון לשקר, אלו שקרים שהוא מאכיל את עצמו מאז שדוד שלו לקח אותו לאחר התאונה. הבן אדם היחיד...
