נשענתי אל הארי וצחקתי, חייכתי חיוך מאוזן לאוזן. נייל המשיך בסיפורו, ליאם הוסיף פרטים. השמש זרחה על הפארק שהיינו בו, ולא זכרתי מתי בפעם האחרונה לבשתי חולצה מלבד שרוול ארוך, אבל היום לבשתי חולצה קצרה. צלקות עדיין כיסו את זרועותיי, אבל הארי עזר לי ללמוד לחבק אותן במקום להסתיר אותן.
הארי נישק את ראשי וחיבק אותי. הוא הסתכל על הידיים שלי וגם אני, וחייכתי ללק שכיסה את הציפורניים שלי. זה היה דבר אחר, סוף סוף גיליתי מה אני באמת אוהב. ועד כה גיליתי שאני אוהב לק בציפורניים. נייל וליאם עדיין לא ידעו כי בדרך כלל הורדתי את זה לפני שיצאתי לאנשהוא, והידיים שלי היו מתחת לשולחן.
"אנחנו צריכים ללכת לאכול," נייל אמר באקראיות. כולנו הסכמנו וקמנו, הארי שילב את אצבעותיו בשלי. עקבתי אחריו, דיברתי על איך שהוא כמעט שרף את ביתו בניסיון להכין פופקורן על הכיריים.
"לא עזרת," הארי צחק והטיח מכה חלשה בזרועי בקלילות. גלגלתי את עיניי ונישקתי את לחיו.
כשהבטתי שוב מולנו, הפסקתי ללכת. לעזאזל, הפסקתי לנשום. הארי עצר והפנה את גופו לעברי. "אור שמש-"
(סאנשיין- הערת המתרגמת)
"טובי," לחשתי והלכתי צעד אחורה. הארי הזיז את ראשו לכיוון שהסתכלתי עד שמצא את דודי. "חשבתי שהוא קיבל חמש שנים."
"מה קורה?" נייל שאל. ליאם והוא הלכו מעט קדימה, כך שהם לא שמו לב כשעצרנו מיד.
אחיזתו של הארי ביד שלי התהדקה כשהביט בטובי. "קדימה," הוא מלמל ומשך אותי לכיוון השני של המדרכה. מעדתי בהתחלה, לא התכוננתי שהוא יעשה את זה.
"לואי?" שמעתי אותו קורא. נלחצתי, ודמעות כיסו לי את שדה הראייה , נצמדתי להארי, שלא הסתכל לאחור.
אבל אני כן הסתכלתי לאחור. חוץ מנייל וליאם שעקבו אחרינו ולא מבינים מה קורה, טובי גם עקב אחרינו, רץ כדי להשיג אותנו. סובבתי את ראשי קדימה והסתכלתי ישר, מנסה להישאר רגוע.
"לואי!" שוב צרח טובי. הארי הפסיק ללכת ונתן לי ללכת, ניגש אל נייל. לקחתי כמה צעדים אחורה כשליאם ניגש אליי.
הארי סיפר משהו לנייל ונייל התחיל להניד בראשו. הארי המשיך לדבר ונייל נכנע והנהן. נייל הלך אלינו בעוד הארי הלך לעבר טובי ואני הנדתי בראשי.
"האר-"
"לואי, קדימה," נייל אמר ותפס לי את פרק כף היד.
"לא, הארי-"
"הוא עומד לדבר איתו. זה בסדר."
"הוא יפגע בו. אני לא יכול-" ניסיתי להתרחק מנייל, אבל הוא לא הרפה. "הארי!"
הארי קם אל טובי, מניד בראשו והצביע עליי. טובי המשיך להצביע עליי, וראיתי בשנייה שהוא התחיל להתעצבן. לבסוף שחררתי את פרק כף היד ורצתי לעברם, נכנסתי בין הארי לטובי.
YOU ARE READING
Lies {L.S } מתורגם
Romance*גמור* הילדות של לואי הייתה כל דבר חוץ מנורמלית. ההורים שלו והמשפחה שלו מתו מתאונת דרכים כשהוא היה בן שש, הוא מבודד את עצמו מאנשים, והוא משקר, הרבה. לא שהוא מתכוון לשקר, אלו שקרים שהוא מאכיל את עצמו מאז שדוד שלו לקח אותו לאחר התאונה. הבן אדם היחיד...
