'למה הוא מעולם לא אמר לי את שמו? מדוע מעולם לא שאלתי זאת קודם?' עצמתי את עיניי ושחררתי את ידו של הארי כדי לשפשף את פני.
"טובי באמת עלה על העצבים של אמא שלך איתך, תמיד רצה לצפות בך או לקחת אותך לאנשהו. זה הגיע למצב שאמא שלך אסרה עליו לבוא כי פחות או יותר אהבת אותו. זה לא היה הלם שהוא ניסה לקחת אותך. הוא נלחם על המשמורת עליך, אבל כמה שהוא ניסה כל כך הרבה זמן לאנשים נמאס לשחק במשחק הזה. עדיין היית צעיר מידי מכדי באמת להבין מה קורה. אנשים תפסו אותו כי יש לו היסטוריה של התעללות במשפחה, אז איך לעזאזל הגעת לידיו את זה לעולם לא אדע".
"למה אתה מתכוון?" שאלתי בשקט. ידי נפלו לחיקי. מרגיש כאילו סחטו אותן.
"ההתעללות?" הנהנתי, נושך את שפתי. "כמעט כל בחורה שיצאה איתו, הוא בסופו של דבר היכה. רק בחורה אחת נשארה מספיק זמן כדי שמישהו יוכל להתערב באופן רשמי".
בהיתי בשולחן, ואז עצמתי את עיניי וניסיתי להילחם בדמעות. "איזו סוג של התעללות?"
"למה?" שאל הרדינג. "לואי, משהו קורה?"
"איזה סוג?" שאלתי שוב. הארי הניח את ידו על גבי ואני התרחקתי ממגעו.
"לואי!" קפצתי על רגליי ופניתי לדלת הסגורה, מזועזע. הארי קם ותפס בזרועי שהתרחקתי ממנו.
"לואי, שב," פקד המנהל הרדינג. "תתעלם ממנו."
"זה בסדר," הארי לחש והתקרב אליי שוב לאט לאט. הוא אחז בידי הרועדת והתקרב עוד צעד אחד.
דודי צעק עליי שוב. הסתכלתי על הדלת ופניתי אליה באופן לא מודע. הארי הידק מעט את אחיזתו, מנע ממני להמשיך הלאה.
הדלת נטרקה ודודי נכנס פנימה, כעסו מתפרץ ממנו. "אנחנו עוזבים, עכשיו."
"לא, אתה לא, טובי," אמר הרדינג כשעמד מכיסאו. הוא צעד בין שנינו והארי משך אותי יותר לאחור בחדר. "אני מתקשר למשטרה ואנחנו ממלאים דו"ח".
"לואי," איים והתעלם מהרדינג. "בוא נלך."
שלפתי את פרק כף ידי מהארי שדודי- טובי הביט בעיניים שלי. הושטתי את ידי ותפסתי את התיק שלי, מבועת מהמצב. לא היה לי מושג מה הוא יכול לעשות. או מה הוא יעשה.
התקרבתי והרדינג הוציא את זרועו החוצה "אני רציני, אתה לא עוזב עד שיש דיווח, אני רוצה לראות שהוא לא פוגע בך."
"הוא לא פוגע בי. אני צריך-" ניסיתי לעבור דרכו, אבל הרדינג עצר אותי.
"אני לא פוגע בו," חזר טובי, המוות בוהה בהרדינג.
"כן, אתה כן," הארי נכנס פנימה לשיחה. הסתובבתי להסתכל עליו והנדתי בראשי.
"הבטחת," לחשתי.
YOU ARE READING
Lies {L.S } מתורגם
عاطفية*גמור* הילדות של לואי הייתה כל דבר חוץ מנורמלית. ההורים שלו והמשפחה שלו מתו מתאונת דרכים כשהוא היה בן שש, הוא מבודד את עצמו מאנשים, והוא משקר, הרבה. לא שהוא מתכוון לשקר, אלו שקרים שהוא מאכיל את עצמו מאז שדוד שלו לקח אותו לאחר התאונה. הבן אדם היחיד...
