רוקפורד עקוב בדם בסודות אפלים Rockford bloody dark secrets כבשתי אותך עונה 3

פרק 12: שיקום

•יגל P.O.V•
אמא נכנסה מותשת אל בית המלון, אבא התקרב אליה מחבק אותה בחוזקה לפני שהיא הספיקה להוציא מילה. "חיים שלי היא תהיה בסדר את צריכה לנוח את כבר כמה ימים לא ישנה." הוא אמר מביט בה באותו חום שתמיד הביט בה מהילדות שלי. מאז שאני זוכר את עצמי עיניו הביטו באמא במבט הזה תמיד גם עכשיו כשכאב לו הוא לא מפסיק להביט בה באהבה.
"אהובי יש לי בשורות טובות הבת שלנו התעוררה." היא אמרה בקול מלא שמחה מעירה אותי ממחשבותי.
"מה?" שאלתי אותה מופתע אני בטח הוזה.
"אחותך התעוררה יגל." אמא אישרה בחיוך ענק מלא אושר.
"ידעתי שהבת שלנו חזקה." אבא אמר בחיוך ענק מרים את אמא בזרועותיו מסובב אותה באוויר מרוב אושר מנשק את פניה שוב ושוב.
"אני שמח שזוהר התעוררה הייתי פה." אמרתי טס לוקח את מפתחות רץ לעבר המדרגות בבניין במלון שלנו רץ אל המכונית. נכנסתי למכונית מתניעה את הרכב מהר וטס לכיוון בית החולים. ברגע ששמעתי שזוהר התעוררה לא חשבתי פעמיים. רחל ואור עדיין היו בארץ ולא היו מודעים כלל למה שקרה. הילדים עדיין קטנים בשביל להבין את מה שקורה. הגעתי לבית חולים אחרי עשר דקות נסיעה עצרתי באדום לבן רץ אל תוך המסדרונות כמו מטורף אל החדר שבה שבועיים היא שכבה ללא הכרה. שבועיים היא היתה במצב קשה בין חיים למוות תחת משככי כאבים. רצתי אל חדרה כשאני פורץ את הדלת התקרבתי אל דמותה המומה לראות אותי. עטפתי את אחותי הקטנה חזק כשהיא טופחת על גבי לנחמה בקושי זזה.
"אני מודה לאלוהים את חיה." אמרתי מחבק אותה חזק. "חשבתי שלא אראה אותך יותר חשבתי שאיבדתי אותך באותו יום ארור." בלי שהבנתי דמעות צרבו את עיניי.
"אני כאן אני לא עוזבת לשום מקום." היא אמרה בנחמה. "לא משנה מה אני תמיד אהיה לידך יגל." היא אמרה בקול צרוד מחבקת אותי בקושי.
"מה קרה לך למה עשית את זה זוהר את תמיד היית חזקה?" שאלתי אותה.
"אני לא זוכרת." היא אמרה בקול רועד. "אני לא זוכרת כלום מהשלושה החודשים האחרונים מה קרה." זוהר הביטה בי במבט חסר אונים. "אני אפילו לא זיהיתי את מידד הבן של דודה גל. הוא נראה כועס עליי עשיתי לו משהו?" היא שאלה אותי מחפשת את התשובה אצלי. "מה קרה שם בבקתות?" היא שאלה אותי.
"זה לא משנה עכשיו, מה שחשוב שאת חיה." אמרתי לה מנשק את מצחה.
"אני חייבת להיזכר אחרת אני אשתגע." היא אמרה אוחזת בראשה עצבנית.
"הכל יקרה בקצב שלך." אמרתי לה מעודד אותה. הבטתי בפניה החבולות כמו כל גופה. עדיף שלא תזכר אין טעם בזה. "יותר טוב תגידי לי מה את רוצה לאכול ואני אזמין לנו." אמרתי לה בחיוך.
"אני רוצה שווארמה." היא השיבה בחיוך. "אני רעבה רצח!" היא אמרה.
"כמו תמיד יש לך תאבון בריא יחסית לבנות אחרות." היא הביטה בי בזחיחות.
"חילוף חומרים מהיר אני בחיים לא אהיה שמנה עם האימוני אגרוף של אבא." היא אמרה בחיוך זחוח.
"אנחנו עוד נחזור להתאמן אחרי שתתחזקי את חייבת לחזור לבית ספר לחזור לעצמך." אתגרתי אותה כמו תמיד.
"בוא נתערב שאני אקרע לך את הצורה בעוד כמה שבועות כשאני אחזור לעצמי." היא קראה בהתגרות.
"התערבנו, מי שמפסיד חודשיים משרת." אמרתי לה בחיוך בטוח.
"סגרנו." היא השיבה בטוחה בעצמה.
"על מה אתם כבר שניכם מתערבים?" שמעתי את קולה של דודה גל כשלידה עומד מידד באדישות.
"כמו תמיד." השבתי בזחיחות. "הדביל הזה שקורא לעצמו אח שלי חושב שהוא יכסח אותי בתחום שאני הכי טובה באגרוף." זוהר כמו תמיד דיברה בהתנשאות.
"אני רואה מישהי חזרה להיות חוה הראשונה." מידד אמר בבוז.
"אני לא צריכה להיות חוה הראשונה בשביל לכסח לכם את הצורה באגרוף." היא השיבה לו בביטחון.
"אם את כל כך בטוחה בעצמך למה שלא תנצחי את יגל ונראה מי הכי טוב." הוא ענה לה בלגלוג בטוח בעצמו שאני אחסל אותה. הו כמה הוא טועה לגביה אחותי שונאת להפסיד למרות שאנחנו כמעט שווים בכוחות אבל היא יודעת את העבודה שלה.
"למה אתה מאתגר את יגל אם אתה כל כך טוב ובטוח שהפסיד לו תילחם נגדי ואני אראה לך למה מסוגלת בחורה כמוני." היא אמרה לו מאתגרת אותו. גל הביטה בה ובבן שלה בחיוך זחוח יודעת טוב מאוד שהוא ייפול לפח שלה והיא תקרע אותו.
"את מאתגרת אותי אני לא ארחם אלייך ברגע שתפסידי אל תבכי כשאני אפוצץ אותך." מידד השיב לה בקרירות.
"אל תדאג אני לא אבכה אולי אתה תבכה בסופו של דבר." זוהר ענתה בהתגרות כשהוא רק מביט בה בבוז.
"בסדר בואי נלחם." הוא אמר לה.
"אם כך במועדון הכושר השכונתי." זוהר סיכמה איתו.
"אם תפסידי את תהיי משרתת שלי במשך חודשיים תצפה לך עוד הפתעה." הוא אמר בטוח בעצמו בחיוך יודע משהו.
"ואם אתה תפסיד אתה תהיה המשרת שלי וגם אתה תהיה חייב להשיב לי על משהו." היא אמרה בטוחה בעצמה.
"סגור." הבטתי בהם בזחיחות ידעתי שעומד להיות קרב קשה.
"אני אהיה חייבת לבוא לראות את זה." גל אמרה בחיוך.
"אני לא מבין אמא בצד של מי את בכלל?" הוא שאל אותה בכעס.
"כמובן של זוהר היא תקרע אותך." היא אמרה בביטחון.
"תודה על התמיכה אמא." מידד אמר בציניות.
"אין על מה הכל באהבה." היא השיבה באותה ציניות. כשאני רק מביט באחותי שמח שהיא שבה אלינו וסוף סוף היא מחייכת.