רוקפורד עקוב בדם בסודות אפלים Rockford bloody dark secrets כבשתי אותך עונה 3

פרק 31: האמת הכואבת

•אביגיל P.O.V•
ראיתי דמות גברית בכניסה המומה פניו המוכרות של יגל הוי לעזאזל.
הבטתי בדמותה של זוהר עיניה האפורות נפערו בהפתעה פיה נפתח היא נראתה המומה.
"זוהר?" שאלתי אותה מבולבלת כשאני פוגשת בדמות מוכרת. הבטתי בפניו הגבריות הנאות בזעזוע פוגשת בזוג עיניים בצבע דבש עיניו הקפואות כקרח ומלאות זעם הוא התקדם אליי במהירות בצעדים כבדים חולף על פניי מתעלם מקיומי. "מה לעזאזל את אמרת עכשיו?" הוא שאל אותה בקולו הנמוך והחד מביט רק בזוהר הוא התקרב אליה קרוב יותר בצעדים מאיימים. "תחזרי שנית מה אמרת עכשיו זוהר?" הוא פנה אליה בקולו הנמוך והקר כקרח.
"אני שונאת לחזור על עצמי אתה יודע את זה." זוהר אמרה לו באדישות. "אתה שמעת את דברי היטב יגל." היא השיבה בביטחון.
"למה אתה כועס על זוהר?" שאלתי אותו בחדות מתקרבת אליו הוא הפנה את מבטו אליי לראשונה בעיניו היה רק קור. "תפנה את הכעס שלך אליי זוהר לא אשמה בכלום." אמרתי בחדות נעמדת מולו בעזות מרחיקה אותו מזוהר.
"את תסתמי את הפה המזוין שלך אביגיל." הוא אמר בקור מביט בי. "דיברתי איתה כי היא הכניסה לך את הרעיון הטיפשי הזה להתאהב בי אני בטוח בזה." הוא אמר לי בלעג.
"מי אתה חושב שעומדת מולך יגל אתה חושב שאני עד כדי כך תמימה או פטתית שיכולים להשפיעה אליה בקלות?" שאלתי אותו רותחת מזעם. "רק לידיעתך זוהר לא הכניסה לי כלום לראש." השבתי לו בזעם מתקרבת אליו. "אלה פקינג הרגשות שלי היו כלפיך עכשיו אני מבינה שטעיתי אתה לא ראוי לרגשות שלי." אמרתי לו בזעם עיניו נצצו בכעס.
"רגשות? על איזה רגשות את מדברת יא מטומטמת תחזרי בך עכשיו אביגיל!" הוא פקד אליי בזעם. "תחזרי בך אחרת את תצטערי על זה." הוא פקד עליי בזעם.
"לא יגל אני לא עומדת לחזור בי אלה הרגשות שהיו לי כלפיך." אמרתי רותחת מזעם כלפיו איך הוא לא רואה.
"תסתמי יא חתיכת פוסטמה את היית בשבילי לא יותר מאחות וחברת ילדות שלי. את באמת חשבת שאני יכול להרגיש כלפייך רגשות אחרים?" הוא התקרב אליי בבוז בוחן אותי בעזות דורך על פצעי. "מי את? את בסך הכל ילדה קטנה וטיפשה אפילו בתור סטוץ אני לא מסוגל להסתכל עלייך. אני לא נתתי לך כל סיבה להרגיש כלפי משהו כזה. הסתכלת במראה לאחרונה אביגיל?" הוא אמר בלעג דורך עליי דורס אותי עם מילותיו הדמעות עמדו בעיניי אבל לא נתתי להן לרדת. אני לא אתן לו את התענוג לראות אותי בוכה מולו.
"מצוין," אמרתי בגיחוך. "יצאת גבר כל הכבוד לך טוב מאוד יגל זה מה שרצית נכון? אני לא רוצה אותך יותר." אמרתי בחיוך שלא הגיע אל עיניי. "אני יותר מזה לא רוצה כל קשר אליך עוד מבחינתי החברות שלנו כאן הסתיימה. אני לא אחות בשבילך ואף פעם לא הייתי כזאת זה אתה שלא ראית אותי באור נכון עכשיו הדלת הזו תשאר נעולה עבורך תמיד." אמרתי לו בקור הפנתי את גבי אליו יוצאת מהכיתה כשדמעה ארורה זולגת מעיניי. לא אביגיל תהיי חזקה תתנהגי כמו מלכה אל תתני לכתר שלך ליפול. דרבנתי את עצמי המשכתי ללכת בגב זקוף באותה גאווה שבה תמיד הלכתי אף אחד לא ישבור אותי. הוא לא יראה אותי שבורה עזבתי פוסעת במהירות גבוה לא רואה אף אחד. חולפת על פני חצר בית הספר פגשתי בזוג עיניים אחרות בצבע דבש. עיניו הקרות הביטו בי במבט קר ואפל התעלמתי ממנו פוסעת בין העצים מתרחקת מבית הספר. המשכתי ללכת במשך חצי שעה נכנסת אל בין העצים. הפתיתים הונילים כיסו את האדמה. צעדתי במהירות כשאני רק מתרחקת מהגיהינום הזה. כשהרוח הקרה מכה בפניי הרטובות מדמעות כשאני צורחת את נשמתי בזעם. מוציאה את כל הכאב שלי והתסכול שלי בזעקה עמוקה גופי כאב כל חלק בנשמתי כאב. כשהדמעות הארורות זולגות בלי הפסקה לא עוצרות לרגע פורצות את סכך. המשכתי ללכת בשלג הקר כשהחלקתי ונפלתי על גבי. שכבתי על השלג הקר כשאני לא מסוגלת לקום כשהדמעות חמות זולגות מעיניי. "טיפשה טיפשה טיפשה מה חשבתי לעצמי." קראתי בתסכול אוחזת בראשי בוכה ממררת בבכי בלתי ניתן לשליטה. "הוא אף פעם לא יקבל אותי באור הזה. אני לא מספיק יפה בעיניו הוא אף פעם לא יסתכל אליי כמו שהוא מסתכל אליה. בגללו איבדתי זמן מיותר במקום להיות מאושרת עם גבר שבאמת אהב אותי בכל ליבו ואני התאהבתי בו הוא לעולם לא יסלח לי." אמרתי צעקתי בזעם מתוסכלת כשהדמעות זולגות מעיניי ונשמתי נשרפת. "הוא לא ידע לעולם כמה אני אוהבת אותו. כמה הוא היה הכל בשבילי הבנתי את זה מאוחר מדי איחרתי." מיררתי בכאב כשאני בוכה נשמתי. "אלוהים איבדתי אותו איבדתי את אהוב ליבי בגלל עיוורון וטיפשות. בהתחלה התאהבתי בו בגלל הבן זונה הזה. אבל אחרי שהכרתי אותו את מי שהוא היה באמת התאהבתי בו. עכשיו איבדתי אותו איבדתי אלוהים." בכיתי נקרעת מבפנים כל נשימה כאבה לי עד שעיניי נעצמו מעייפות וכאב עמוק.