רוקפורד עקוב בדם בסודות אפלים Rockford bloody dark secrets כבשתי אותך עונה 3

פרק 27: נקמה מתוקה

•אביגיל P.O.V•
אני לא יודעת מה עשיתי בגלגול הקודם. אולי היינו אויבים כעת כשהוא עמד מולי הבטתי בדמותו מוקסמת. עיניו החומות דבש הן הביטו בי קפואות כהות ויפות יותר מכל מה שיכולתי לחלום עליו. שיערו החום כהה היה קצר יותר פניו היו בהירות חיוורות לבנות אפו היה ישר ועדין  הוא לבש עכשיו חולצה עם סמל של ארמני לבנה וג׳ינסים אפורים עם קרעים הוא לבש ז׳קט טרנינג ומגפיים צבאיות. הבטתי בפניו הנאות והקרות מביטות בדמותי. הגורל הוא דבר בלתי צפוי ברגעים שפחות את מצפה להם את פוגשת את העבר שלך. הייתי רטובה וגופי רעד מקור וממבטו האפל. התכסיתי בז׳קט שהוא מסר לי הוא התקדם מניח את ידו סביב כתפיי כאשר אני מביטה בו עדיין מופתעת ממילותיו שאמר.
"תפסיקי לבהות בי אני לא הבן זונה הזה שלך." הוא אמר לי בקרירות מלווה אותי במסדרון. לא אתה אכן לא הוא אתה שונה ממנו אתה מי שאתה.
"אני יודעת מי אתה יקירי אתה שונה ממנו בהרבה." השבתי הוא פגש בעיניו היפות מביט בי הוא עצר מתעלם מכל המבטים שהבנות הביטו בו מהופנטות. הוא התקרב אליי אוחז בכתפי.
"אל תהיי מופתעת הצלתי אותך לא מטוב ליבי." הוא אמר ישיר כמו תמיד.
"באמת?" שאלתי בגיחוך ציני. "אז למה אתמול בלילה במועדון הצלת אותי גם לא מטוב ליבך? השארת אותי בדיוק כמו באותו לילה כשנפרדת ממני על הספסל." אמרתי בחדות מביטה בפניו היפות החיוורות שהיו מושלמות יותר. הוא לא דומה לו טעיתי הוא שונה הוא קר יותר ואפל יותר אחרי השנה הזו הוא הפך להיות יפה יותר. הוא מושלם עיניו קפואות ובטוחות כל כך.
"רצה אלוהים ונתן לי את ההזדמנות לשחוט את כולכם אני לא חבר בשבילך אני אויב תזכרי את דברי טוב אביגיל. אתמול בלילה לא רציתי לתת לו את התענוג לגעת בך רציתי שתמותי מידי את עומדת לשלם על כל מה שעשית לי על כך שניצלת אותי." הוא אמר בחדות ממשיך לפסוע עוזב אותי לבד. צדקתי הבחור הזה בא לנקום.
"אתה לא באת לכאן רק בשבילי באת גם בשבילה נכון?" שאלתי אותו בחדות הוא עצר לרגע קט והמשיך ללכת.
"מתנאל!" קראתי בשמו מצמצמת במהירות את צעדיו המהירים הוא התעלם ממני תפסתי בזרועו מונעת ממנו ללכת. הוא הביט בי באי רצון מובהק עיניו רחוקות מלהיות של אותו האדם שיצאתי איתו לפני כשנה. "אתה באת לכאן בשבילה לא?" שאלתי אותו. "באת בשביל קורל למה לך פתאום להיזכר בי אירוני שדווקא כאן כולנו נפגש." אמרתי לו במרירות מביטה בו הוא עדיין יפה דומה לו ושונה ממנו מאוד עכשיו באותה מידה. הוא שתק לפני שהספקתי להבין הוא תפס את ראשי ושפתיו התרסקו על שפתיי מנשקות אותי לנגד כל העיניים הבוחנות. שפתיו היו רכות ופראיות הוא נישק אותי בכוח חזק. ניסיתי לעצור את הנשיקה אבל הוא מנע ממני הוא נישק אותי באותו להט כמו שהיה לפני שנה אחזתי בצווארו מנשקת אותו באותו הרעב. הפעם ידעתי שזה לא יגל בפניי הפעם ידעתי שזה מתנאל החזרתי לו נשיקה כשלשונו חודרת אל פי טועמת כל חלל בפי התנשקנו לנגד הכל. הוא היה מסנוור רק כששמעתי פסיעות מהירות הופכות לריצה שמתי לב לדמותה של קורל עוזבת את המסדרון. פגשתי במבטו הוא עצר את הנשיקה כששפתיי מעקצצות וצמאות לעוד ממנו. עיניו היו קרות וריקות מכל רגש הוא ניצל אותי כמו שאני ניצלתי אותו ודמיינתי שמי שמנשק אותי יגל אז.
"מה קרה אביגיל חשבת שאני הוא שוב?" הוא שאל בלעג אף על פי שראה את התשובה בעיניו הוא חייך חיוך זחוח וקר. "את רק היית אמצעי בשביל להכאיב לה." הוא אמר לי בערמומיות. "עכשיו את תשלמי באותו מטבע כמו שניצלת אותי." הוא אמר עוזב אותי המומה ומבולבלת.