מי חשב שנפגש שוב

4

נ.מ מלודי:
״סטיב אני לא יכולה״ אמרתי מתרחקת ממנו, ״זה יותר מדי״ הוספתי.
״אז תחזרי אליו״ הוא אמר ואני הסתכלתי אליו במבט לא מבין, ״קחי את הטלפון ותתקשרי אליו״ הוא אמר שוב ואני השתתקתי, השקר שאר בנינו למספר שניות והוא התקרב אליי שוב.
״שנינו יודעים שאת לא תתקשרי כי את מתה להשאר פה איתי״ הוא אמר בלחש אוחז במותניי ומצמיד אותי אליו.
״את יודעת זה קצת מתחיל להמאס כל הפעמים האלה שאנחנו נפרדים וחוזרים״ הוא אמר בקול דומיננטי שגרם לכל הגוף שלי להתכווץ
״בואי״ הוא אמר אוחז בידי ומושך אותי למקום אחר, נכנסנו לחדר שלא היה בו כלום חוץ ממלא תמונות של ילדה עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני.
״אתה בקטע של ילדות עכשיו?״ אמרתי בחיוך והוא גיכח.
״לפני חמש שנים היה לי חלום על ילדה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות שהייתה לבושה בשמלה כחולה עם ארבעה כפתורים באמצע שדה ענק״ הוא אמר ושתק לכמה שניות והסתכל עליי.
״היא אמרה לי שקוראים לה ארבל, וקראה לי אבא, היא התחננה אליי שאציל אותה, היא אמרה לי שהיא רוצה להכיר את ההורים שלה ובשביל זה אסור שנפרד, את רוצה לנחש אולי למי היא התכוונה?״ הוא אמר ואני השתתקתי.
״זה חלום מאוד יפה סטיב אבל זה רק חלום״ אמרתי והוא חייך.
״בואי נגשים אותו״ הוא אמר מסתכל בעיניי ולא זז סנטימטר, הסתכלתי בעיניו למספר שניות נוספות, הוא משך אותי לחדרו וראיתי שם את התמונה שקרעתי מול הפנים שלו לפני ארבע שנים מודבקת ותלויה בחדר.
הוא שם לב שאני בוהה בתמונה ואחז בפניי, הוא החל לטייל עם ידיו על גופי והרגשתי איך אני כולי עולה באש, בהיתי בפניו כפי שהוא בהה בפניי, הוא התקרב לאט לאט ואני ישר יצאתי מבין זרועותיו.
״אתה לא יכול לעשות את זה״ אמרתי בטון עצבני והוא חייך מה שעצבן אותי אפילו יותר.
״עובדה שאני עושה״ הוא אמר בחיוך הזה שלו, ״סבבה סטיב הצלחת בחיים, יש לך כסף מפה ועד אלוהים, אתה בהחלט נראה טוב כמו תמיד וחלמת חלומות הזויים והשארת לי מפלס שלם בבית הענק שלך ששייך רק לי, הבנתי, אז עכשיו אתה חייב להבין, זה שהצלחת בחיים ויש לך כסף אתה אמור להבין מההכרות היותר מבסיסית שלך איתי שזה פחות מעניין אותי, וזה שיכול להיות שלא בגדת בי לא אומר שאני אחזור אלייך, עברו פאקינג 4 שנים , אני במקום אחר לגמרי עם בן זוג וחיים משל עצמי, מה גורם לך לחשוב שאני אסתכל בעבר בזמן שאני במקום אחר כבר תקופה מאוד ארוכה? יודע מה, טוב לי רצח בחיים הנוכחיים שלי, אני לא צריכה אותך יותר, החיים שלי גם ככה הרבה יותר טובים בלעדייך ושתינו חייבים להודות שהמערכת יחסים שלנו הייתה לא פחות מרעילה, אז חאלס, תשחרר אותי תשחרר את זיו תשחרר את המערכת יחסים המפגרת הזאת ותמשיך גם אתה הלאה כי זה כבר נמאס שכל פעם מחדש איכשהו אנחנו צצים בחיים אחד של השנייה״ צעקתי הכל עליו בידיעה שאני לא מתכוונת לאף מילה, הדמעות ירדו לי והוא רק הסתכל עליי בהלם מכל שקרה פה.
״תגיד משהו״ אמרתי בלחש והוא המשיך להסתכל עליי.
הוא התקרב אליי לאט לאט ואני נשארתי במקום קפואה לא מסוגלת לזוז מולו, יכולתי לראות עליו את המבט המאוכזב והשבור מכל המילים הכואבות שאמרתי, אבל אני יודעת שזה הכי נכון לנו.
הוא התקרב אליי עד שלא היה אפשר להעביר קיסם אפילו בנינו הוא אחז עם ידו בסנטרי והרים את מבטי אליו.
״אני מקווה מאוד שאת שלמה עם מה שאמרת כי מפה אין דרך חזרה״ הוא אמר בטון הקר שלו שאני מכירה כל כך טוב.
״אני מכיר אותך הרבה יותר טוב ממה שאת חושב מל, אם את חושבת שאני קונה את זה שזה מה שאת חושבת את טועה לגמרי אבל זה לא מעניין אותי כי מרגע זה את איבדת כל חשיבות בשבילי בייבי״ הוא אמר והסתכל בעיניי טוב טוב מוודא שאני לא מורידה את מבטי.
״עופי מפה״ הוא אמר ואני נותרתי עומדת עם דמעות בעיניי, ״מלודי עופי לי מהבית״. הוא אמר ואני יצאתי בריצה