מי חשב שנפגש שוב

14

נ.מ נאיה: (לפני חודשיים)
היום אני מתחילה את היום הראשון ללימודים אני כל כך לחוצה, זו פעם ראשונה שאני מחנכת בכיתה סיימתי את התואר לפני חצי שנה והיום זה היום הראשון אני מקווה מאוד ל שאני אעבור את היום הזה בשלום.
נכנסתי בשער בית ספר ובירכתי בבוקר טוב את השומר בכניסה.
״את נראית לחוצה״ אחת המורות של הבית ספר אמרה כשהיא נכנסת איתי אל בית הספר נראה לי קוראים לה קרן כן זה השם שלה בוודאות.
״כן אני די לחוצה״ השבתי בכנות והיא חייכה.
״יהיה בסדר אני יודעת שזה מלחיץ כי את נכנסת גם לכיתה מיוחדת אבל את תראי שאת תהיי מסופקת מאוד״ היא אמרה וחייכתי אליה בהוקרת תודה, הייתי צריכה את המילות הרגעה האלו.
נכנסנו אל חדר המורים וניגשתי אל המטבח, הכנתי לי קפה והתיישבתי מול מחשב הנייד שלי עוברת על מערך השיעור שבניתי.
השעה הייתה 7:55 כלומר עוד חמש דקות מתחיל שיעור.
ניגשתי אל המזכירות על מנת לבקש שידפיסו לי עותקים לכיתה של מערכת השעות.
״הקבלה שלך מר כהן״ איריס המזכירה שלך אמרה ואני חיכיתי שהיא תסיים עם האדון הגבוה בעל הגב הרחב להפליא יש לומר.
״גברת שקד במה אוכל לעזור לך״ איריס שאלה אותי והבחור הגבוה הסתובב לכיווני.
די לא בבקשה בבקשה שאני חולמת בבקשה שזה לא אמיתי איך זה קורה לי ביום הראשון שלי פה מה הוא עושה פה.
״נאיה״ הוא אמר ואני שקעתי לשוק של מספר שניות אך לאחר מכן התקדמתי לכיוון הדלפק והתעלמתי ממנו לגמרי.
״אני אשמח ל30 עותקים של המערכת שעות של כיתה ג1״ אמרתי לאיריס והיא הדפיסה לי אותם.
יצאתי מהמזכירות עם הדפים בידי וגיא משך אותי אליו כדי שיוכל לדבר איתי.
״בן דוד שלי בכיתה שלך״ הוא אמר ואני הסתכלתי עליו לא מבינה.
״וואלה, מה השם שלו״ אמרתי מנסה לשחק אותה נונשלנטית כאילו לא בא לי שהאדמה תבלע אותי 6 מטרים פנימה.
״עומרי״ הוא אמר ״טוב לדעת״ השבתי ובאתי ללכת.
״את לא הולכת לי מול הפנים כשאני מדבר איתך״ הוא אמר בטון סמכותי
״גיא יש לי שיעור יש לך משהו חשוב ותמציתי להגיד לי?״ אמרתי בכזאת ארסיות. ״תצאי איתי לדייט״ הוא אמר בישירות ונפלט ממני גיכוח. ״חאלס גיא זה נגמר ממזמן״ אמרתי, ״יש לך מישהו?״ הוא שאל ישר. ״זה לא עניינך״ השבתי.
״מתי את מסיימת לעבוד?״ הוא שאל ואני כבר התחלתי להתעצבן.
״תגיד אתה לא שומע מה אני אומרת לך?, תשחרר, שיהיה לך יום מקסים אני מאחרת לשיעור הראשון שלי בגללך״ אמרתי והלכתי משאירה אותו מאחוריי.