16

102 8 4
                                    


״אתה מוכן?״ הארי שאל
״כן״ השבתי והוא חייך , איברי מתקשה נגדו.
הוא המשיך להשאיר סימנים על עורי ואני מתנשם , רוצה שיעשה כבר משהו. שיפסיק להתגרות.
הוא נישק נשיקה רכה לשפתיי ולאחר מכן סוף סוף התמקם בין רגליי ובאיטיות חדר אליי. עיניי נעצמו חזק כשהתחיל לנוע בתוכי.

״תפקח עיניים בייבי״ אמר ופתחתי לאט את עיניי , מביט בעיניו הירוקות ורואה את מבטו המתנעג שלו.
״ה-הארי מהר יותר..״ ביקשתי והוא החל לנוע מהר יותר בתוכי , גניחות יצאו מפי.
טחבתי את אצבעותיי בשיערו והידקתי לאגרוף ואחרי זה שרטתי מעט את גבו בזמן שהוא עדיין נע מעליי והפעם קצת יותר מהר.
הוא נשך את שפתו התחתונה ואחרי זה המשיך לנשק ולנשוך את עורי באגרסיביות , משאיר לי סימנים כחולים על צווארי ועבר אז לנשק ולנשוך את הפטמות שלי
״ה-האז״ נשמתי והוא התחיל לנוע קצת יותר מהר ושניה לאחר מכן חיבר את שפתינו ביחד , הוא הכניס את לשונו בפי וקשר את לשונינו ביחד.
שפתינו הותאמו באופן מושלם ביחד ונעו במהירות.
ולפתע עשה תנועה חדה שלחצה בנקודה שלי וגרמה לי לסגור את עיניי בחוזקה ולהתכווץ בין זרועותיו
״פאק לואי״ נשם ונישק את שפתיי נשיקה עדינה ורכה
הוא גנח לאוזני כשנכנס עוד יותר עמוק וזכיתי לשמוע גניחות חלשות והתכווצתי שוב בין זרועותיו
״ה-הארי אני גומר״ אמרתי ושינינו גמרנו ביחד , הנוזל הלבן והסמיך מכסה את שנינו , הוא התחיל לנוע יותר ויותר לאט עד שיצא ממני ונשכב לידי במיטה. שנינו מתנשמים והחזה שלנו עולה ויורד.
״אני אוהב אותך כל כך״ אמרתי והוא חייך
״אני אוהב אותך גם לּו״ אמר ונישק לשפתיי.

יצאנו מהמיטה והלכנו אל המקלחת , טוב.. יותר נכון אני צלעתי לשם , רואה את חיוכו של הארי כשראה שאני צולע.
״ה-הארי כואב לי״ אמרתי ונאנקתי מכאבים
״אני מצטער.. בוא ארים אותך״ אמר והרים אותי כמו תינוק מה שגרם לי לצחוק.
הוא הניח אותי בעדינות בתוך המקלחת שלו ופתח את המים.

בקושי הצלחתי לעמוד והארי חייך למראי , נאנחתי והוא התכופף לקחת את הסבון.
לאחר שסיבנתי את גבו הוא עבר לסבן אותי
״פאק אני אוהב אותך״ אמר לאוזני והשענתי את ראשי אחורה והוא נישק קלות לצווארי מלא הסימנים שהשאיר לי.

יצאנו מהמקלחת והארי עזר לי להתלבש כי לא ממש הצלחתי , נשכבנו במיטתו ונרדמנו מחובקים , ידינו היו משולבות זו בזו ונרדמתי שחיוך מטופש על שפתיי.

***

אני והארי קמנו , אכלנו ארוחת בוקר שהארי הכין וכשהגיע הצהריים כבר חזרתי לביתי כי הארי היה צריך ללכת אל המשרד לעבוד והוא שם כל היום עד הערב.
כתבתי כמה הודעות לליאם על מה שקרה בקשר למסיבה והוא כמובן ראה את כל ההודעות אבל סינן אותי.
אני לא מבין למה יש לו לכעוס , היחיד שאמור לכעוס זה אני כי הוא העיף מהמסיבה שלו את חבר שלי ולבסוף גם אותי. הרי אני מבין שעבר בינהם חתול שחור פעם אבל זה קרה פעם.

נאנחתי והנחתי את הטלפון לצידי , ראיתי קצת טלוויזיה עד שקיבלתי הודעה וראיתי שזה מליאם.
׳אם אתה רוצה לדבר תבוא לביתי׳ כתב וכתבתי לו בחזרה שאגיע עוד מעט.

החלפתי את בגדיי , לבשתי גופיה אפורה עם סמל של החברה במאחורה של הגופיה וסקיני גינס ארוך שחור ונעליים של וואנס.
סידרתי את שיערי שהיה די מבולגן , שמתי מעט בושם ויצאתי מהחדר ומהבית. אני כבר מכין את עצמי לצעקות שיהיה כשאגיע.

״נו אז מה רצית לומר?״ ליאם שאל כשפתח לי את הדלת של ביתו
״אתה לא יכול לסנן אותי בגלל שהבאתי את חבר שלי למסיבה שלך , רק הבאתי אותו מה ישמע מה קרה״ אמרתי
״חבר שלך?״ שאל והנהנתי
״למה יש בעיה?״ שאלתי ושילבתי את ידי
״לא הוא סתם בן אדם שהרג אותך למרות שהוא מתרץ תירוצים ללמה הוא עשה את זה..״ אמר וגלגלתי את עיני ״ובכל מקרה היית צריך להגיד לי שהוא מגיע״
״לא הייתי צריך להגיד לך ליאם אל תתחיל עם זה!״ אמרתי
״טוב לואי תעוף מהבית שלי לא רוצה לשמוע ממך יותר״ אמר והנהנתי בכעס.

נכנסתי אל המכונית בכעס ונסעתי משם בחזרה אל ביתי , לפחות לא היו צעקות אבל הוא די מגזים עם תגובתו.
נסעתי אל ביתה של אימי לראות שהבנות בסדר , לא דיברתי איתן בטלפון ואני די דואג לשלומן. אני יודע שזה היה קשה להן כשהיא נפטרה ואני עכשיו צריך לשמור עליהן.

וואי הפרק מחריד אותי משהו לא מסתדר לי בו
בכל מקרה אל תשכחו להצביע ולהגיב💙

The life after l.sWhere stories live. Discover now